מתי שמואלוף | 02 בספטמבר, 07:07
אפשרויות לדיבור ישראלי בברלין לישראלי יש מספר אפשרויות לדיבור כשהוא נכנס לרכבת התחתית בברלין. זאת משום שהרכבת כל כך אינטימית וכולם שומעים אותך ולפי השמיעה מזהים אותך. באפשרות הראשונה הוא יכול לשתוק. אם הוא ישתוק, אולי לא יידעו מאיפה הוא בא. באפשרות השנייה הישראלי, יכול לדבר אנגלית שבורה, ואם ישאלו אותו מאיפה הוא הגיע, הוא יגיד סלובניה, ספרד או איטליה, או אפילו אמריקה. באפשרות השלישית, הישראלי יכול לדבר ערבית, ואז הוא כולם יידעו שהוא ישראלי-פלסטיני, יהודי-ערבי, או חייל לשעבר. באפשרות הרביעית, הוא יכול לדבר עברית ולעמוד מול הזיהוי כישראלי: לעמוד מאחורי הפוליטיקה של ישראל המסרבת לעשות שלום עם הפלסטינים ולהכיר בלאומיותם. להמשיך לקרוא ←
קורינה הסופרת | 02 בספטמבר, 01:25
כצמח בר כשההווה גולש מתוך סיר העבר.
אריק גלסנר | 01 בספטמבר, 19:57
שלושה קצרים 1. תהיות לגבי פורנוגרפיה ספרותית: הנטייה, שזכתה כבר לפרודיות, להגביה את המשלב הלשוני של הטקסט הספרותי כאשר באים לתאר מעשים מיניים ("נטה את שרביטו", "הגישה לו את פירותיה מלוא הטנא" וכיו"ב) אולי אינה נובעת רק מרצון לסמן שהטקסט "מכובד" ואינו גולש לפורנוגרפיה "זולה", אולי אינה נובעת רק ממבוכה של הכותב/ת לקרוא לדברים בשמם – אלא […]
ענבל שגיב | 01 בספטמבר, 17:46
אייקון 2015 – הרפתקאות פסטיבל אייקון הוא פסטיבל ארצי שנתי למדע בדיוני, פנטזיה ומשחקי תפקידים, שמתקיים במרכז תל אביב מאז שנת 1998. מדי שנה מושך אליו הפסטיבל קהל של אלפים, צעירים וצעירים ברוחם. השנה יתקיים הפסטיבל זו הפעם ה-19, בתאריכים 29 בספטמבר עד 1 באוקטובר, בחול המועד סוכות. בשונה ממנהגי בדרך כלל, הפעם אני לא מעבירה בכנס סדנת תרגום, אלא מנחה […]
יעל שכנאי | 01 בספטמבר, 13:10
ביקורת על ספר הילדים של רותי ורד בר-זכאי "האוצר הסודי של הצב" ז זמן רב לא העליתי רשומה בבלוג שלי ואני מתחילה עם ביקורות ספרים מנקודת מבטי הענייה, כמובן :) הגיע אליי ספרה החדש והראשון של רותי ורד בר-זכאי באיוריו של איל אילת, "האוצר הסודי של הצב". הספר מגולל את סיפורם של הכלב נוח וחברו קפצון, שהוא כלב קטן יותר ותזזיתי. הסיפור מתרחש ביום הכיפורים ובגלל השקט […]
מרית בן ישראל | 01 בספטמבר, 10:40
דודתי שמחה, עינת צרפתי מאיירת את ע. הלל "שמש במרום זורחת" קובץ שירי ילדים של ע. הלל שערכה יעל גובר ואיירה עינת צרפתי הוא בדיוק מה שרשם הרופא לימים קשים ורעים אלה; כמוסה של שמחה ואהבה וסובלנות, שירה ורוח שטות בלי אף טיפת שמאלץ או חינוכיות או כל תוסף אחר שמקלקל את הטעם.
אלמוג בהר | 01 בספטמבר, 09:53
חכם עבדאללה לאלול ולעשרת ימי תשובה אמר חזקל: שרנו בחודש אלול בימי הסליחות ובעשרת ימי תשובה מדברי המשורר הקדמון שכתב: "אַנְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדוּ / בָּאִים בְּכֹחַ מַעֲשֵׂיהֶם". ואמר לי חכם עבדאללה שהפיוט הוא מעין תפילה על התפילה או בקשה על הבקשה, שכבר אין אנחנו יודעים להתפלל ואין אנחנו עזי מצח לומר לפניך שיודעים אנחנו להתפלל, שהדור חסר וכל מי שידע להתפלל כבר הלך לעולם שכולו טוב, ועתה אנחנו יכולים רק להזכיר לפניך שפעם היו בתוכינו אנשי אמונה אשר ידעו לעמוד בפרץ ובזכותם נדחו הגזרות, והם היו לנו לחומה ולמחסה ביום זעם, ועתה הקהל הקדוש שלנו כולם פרוזים ללא חומה, שלא נותרו בנו אנשים היודעים לעתור ולרצות, ואם לא הייתם משיב פניהם ריקם, הרי תוכל להשיב פנינו ריקם, ואם כאב רחמת למענם הרי למעננו תוכל לא לרחם, ובחטאינו ובעוונותינו איבדנו אותם, ואין לנו על מי להתלונן אלא על עצמנו שנשארו לאנחות, ללא גודרי גדר, ללא משיבי חימה, ללא קמים בפרץ, ללא ראויים לרצותך, ותרופה אין, ועתה כל שנותר לנו הוא לשוב אליך בבושת פנים, ולשחרך בעת בוקרי הסליחות, והתפילה בפינו תהיה הסיפור על אבותינו ואמותינו יודעי התפילה שהיו בתוכינו בעבר: "אַנְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדוּ / בָּאִים בְּכֹחַ מַעֲשֵׂיהֶם // גִּבּוֹרִים לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ / דּוֹחִים אֶת הַגְּזֵרוֹת // הָיוּ לָנוּ לְחוֹמָה / וּלְמַחְסֶה בְּיוֹם זַעַם // זוֹעֲכִים אַף בְּלַחֲשָׁם / חֵמָה עָצְרוּ בְּשַׁוְּעָם // טֶרֶם קְרָאוּךָ עֲנִיתָם / יוֹדְעִים לַעֲתֹר וּלְרַצּוֹת // כְּאָב רִחַמְתָּ לְמַעֲנָם / לֹא הֱשִׁיבוֹתָ פְּנֵיהֶם רֵיקָם // מֵרֹב עֲוֹנֵינוּ אֲבַדְנוּם / נֶאֶסְפוּ מֶנּוּ בַּחֲטָאֵינוּ // סָעוּ הֵמָּה לִמְנוּחוֹת / עָזְבוּ אוֹתָנוּ לַאֲנָחוֹת // פַּסּוּ גוֹדְרֵי גָדֵר / צֻמְּתוּ מְשִׁיבֵי חֵמָה // קָמִים בַּפֶּרֶץ אַיִן / רְאוּיִים לְרַצּוֹתְךָ אָפֵסוּ // שׁוֹטַטְנוּ בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת / תְּרוּפָה לֹא מָצָאנוּ". להמשיך לקרוא ←
תומר פרסיקו | 01 בספטמבר, 08:47
המורמונים (אחרית דבר לספר 'שיר לאיזי ברדלי') "אם יש כרגע גרסה כלשהי של 'הדת האמריקאית' היא חייבת להיות, כפי שגרס טולסטוי, הדת המורמונית." כך כתב מבקר הספרות והתרבות הידוע הרולד בלום בתחילת שנות התשעים. עבור בלום המורמונים מגלמים תמצות של הרוח הדתית האמריקאית וביטוי מייצג של תרבותה. והוא צודק: כדי להבין את הדת המורמונית יש ראשית להבין שמדובר בדת צעירה, מודרנית, ואמריקאית […]
מתי שמואלוף | 01 בספטמבר, 07:07
איך להוריד את הישראליות שלנו בברלין למינימום נקרא לו בני, חבר טוב שלי, שאני אוהב ללכת עימו על גדות זהרורי נהר "השיפרה" כפי שאנו מכנים אותו בצחוק, מספר לי שהוא התנתק לגמרי מקריאה בעיתונים, בחדשות, באתרים בעברית. אין לו כוח יותר לפוליטיקה צרת האופקים, לכל התככים, המזימות וההדרה. ושהוא התייאש לגמרי מהחיים בישראל, שלדעתו הולכים בדרך למטה. הבטתי עליו והרמתי את גבותיי בצורה שתמיד גורמת לצד האחר להרגיש את הפליאה. הוא כבר ידע מה אני עומד לומר: על כמה אנחנו ישראלים בכל ההוויה שלנו וקשה לנו להפוך ולברוא את עצמנו כאנשים חדשים. בני הרגיע אותי, כשהניח את ידו על כתפי, ואמר: "כמו שהפסקתי לעשן, ועשיתי דיאטה, כך אני רוצה לעשות עם הישראליות שלי, להוריד אותה למינימום." להמשיך לקרוא ←
חלי גולדנברג | 31 באוגוסט, 22:45
ואז אני שוקלת להתחתן שוב . – א מ א!! . – מה קרה!? . – אמא! ג'וק!! . – …. . – אמא! . – …. (זה היאוש לא עונה, הוא מכיר את התסריט) . – אמא! תעשי משהו! . – מה את רוצה שאני אעשה? . – משהו! את האמא! . – אז מה? . – אז תעשי […]
אודי גונן | 31 באוגוסט, 21:22
שאלות ותשובות על פיקטי ספרו של תומס פיקטי מגולל את ההיסטוריה של אי השוויון הכלכלי מאז המאה ה18, כמה שאלות ותשובות על הספר ומסקנותיו ממי שהיה כלכלן ראשי וממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר ד"ר מיכאל שראל וכיום עומד בראש פורום קהלת לכלכלה. פערי ההכנסות בישראל גדלו משמעותית בשני העשורים האחרונים, בדומה למגמה בארה״ב וברוב המדינות המפותחות. האם המגמה הזאת צפויה […]
מתי שמואלוף | 31 באוגוסט, 16:16
הסרט "שם.אב" משתמש בגרעין רק כמטפורה לשתיקות שמנפקת המשפחה הגרעינית תמי ריקליס פירסה מאמר לקראת הקרנת הסרט Father.Land שם.אב באתר העוקץ הנה התגובה שלי הסרט "שם.אב" משתמש בגרעין רק כמטפורה לשתיקות שמנפקת המשפחה הגרעינית. ובמקום לחשוב על הפוליטי והחברתי כמתח שמנפק לנו המתחם הדומסטי, האישי, המשפחתי, אפשר לחשוב ההפך. רוצה … להמשיך לקרוא ←
אלי אשד | 31 באוגוסט, 13:00
ההונאה הבולגרית "הרומן הגראפי" מזה זמן אני כותב רומן מתח וריגול  המבוסס על  אירועים אמיתיים שונים ועל האירועים העכשווים במזרח אירופה ברוסיה  ובבולגריה והשלכותיהם על ישראל. הספר בקצרה יתאר מזימה רוסית להשתלט על בולגריה ועל ישראל באמצעות משתפי פעולה בשתי הארצות ושנחשפת ( או שלא יש להמתין לסיום הספר כדי לגלות ) באמצעות עיתונאי ישראלי אחד. ברומן יופיעו דמויות […]
תמר בן יוסף | 31 באוגוסט, 11:32
קשה לחיות – קל להסביר מכל סוגיות הגלובליזציה שניסיתי במשך השנים להסביר, פתיחת המשק ליבוא היא הקשה ביותר. קשה להסברה, אולי מפני קלות מציאתם של מודלים חלופיים למודל המרכזי. מודלים חלופיים כה רבים, איך מחילים עליהם הסבר פשוט אחד. התיאוריה הכלכלית מתמקדת בעיקר בשני הקצוות: פתיחה מלאה של המשק ליבוא, או סגירה מלאה שלו. במאתיים השנה האחרונות היא כמעט תמיד […]
יולי כהן | 31 באוגוסט, 09:34
שיר הלל לשמחה Ode to Joy לפני יומיים מת הנוירולוג והסופר אוליבר סאקס בביתו בגריניץ ווילג' מסרטן בגיל 82. בציוץ האחרון שלו הוא כתב: " A beautiful way to perform one of the world's great musical treasures." בפברואר השנה, 2015, כאשר גילה שיש לו סרטן סופני, הוא כתב טקסט מכונן ב – ניו יורק טיימס – בו הישיר מבט אל המוות הקרב. בימים של […]
גלית חתן | 31 באוגוסט, 00:10
מתוק לו מתוק לו פוסט אורח של הבנזוג (כל הצילומים שלו, למעט קינוח הסוהו שאני צלמתי): -"תרצו אולי לראות תפריט קינוחים?", מגיעה השאלה בריטואל קבוע, בשולי כל ביקור שלנו במסעדה או בבית קפה. -"בוודאי. הרי לזה חיכינו כל הארוחה", אנחנו משיבים למלצר/ית בחיוך. אין ספק שבשביל רבים הארוחה איננה מושלמת בלי הדבר המתוק הזה שבא בסיום. זוהי החותמת הסופית […]
יוסי דר | 30 באוגוסט, 20:18
הכשלון של גלעד ארדן כל מי שינסה למצוא איזה דבר מה ראוי לציון בהתנהלותו של השר גלעד ארדן מאז שזה הפציע בשמי הפוליטיקה העליונה – מובטח לו שימצא כמויות מסחריות של אוויר חם. נכון, האיש זוכה לפופולאריות במוסדות הליכוד, אז מה? מה זה אומר עליו? לכל היותר – זה לא אומר כלום. ועכשיו הוא הקים עם גל הירש את […]
דוד סורוצקין | 30 באוגוסט, 17:30
יעקב עמדן – שיחה בגלי צה"ל בתכנית חיים של אחרים ביום רביעי שעבר שוחחתי עם חברי ערן סבאג על הרב יעקב עמדן – גדול הלוחמים בשבתאות ואחת הדמויות הרבניות המרתקות במאה ה-18. המחצית הראשונה של השיחה נסבה על אופיים של המאות ה-17 וה-18 והיחסים בין השבתאות, מתנגדיה, והצורות הסובלימטיביות של היהדות שנולדו כתוצאה ממאבקים האלה. דנו באופייה של השבתאות ובבשורה שהיא הביאה, בשינוי בתפיסת הזמן …קרא עוד
אורנה ליברמן | 30 באוגוסט, 14:54
רשומה מס’ 39: האם לפני התוהו ובוהו היה יקום קודם מזמור צ”ג בתהילים מהלל את גבורתו של האל הבורא שנלחם נגד המים הגואים, הטרופים בחטא הגאווה (אפוס הים המורד), וכונן את תבל: ה’ מָלָךְ, גֵּאוּת [מלכות] לָבֵשׁ, לָבֵשׁ ה’, עֹז הִתְאַזָּר [חגר אזור של עוז]. אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל, בַּל תִּמּוֹט. נָכוֹן … Continue reading →
יגאל סרנה | 30 באוגוסט, 13:20
מכתב לאלוהים. קיץ לוהט 2015. מה אתה מבשל שם? "גורל אלוהים / הוא עכשיו כגורל / עצים ואבנים, שמש וירח, / שהפסיקו להאמין בהם / כשהחלו להאמין בו. / אבל הוא מוכרח להישאר עמנו, לפחות כעצים, לפחות כאבנים, וכשמש וכירח וכוכבים". "גורל אלוהים". יהודה עמיחי אלהים יקר. אני פונה אליך כישראלי חילוני, ובדחיפות לרגל המצב. זמננו כבני תמותה קצר מאד על פני האדמה ואף […]