יאיר דקל | 22 באוגוסט, 00:52
קווים כושלים   מי שנזקק לאוטובוס עלול לאחר לפגישות. אבל כשזה הופך להיות עניין קבוע - זאת בעיה של חברת האוטובוסים. היא מתרשלת. היא מזלזלת. הנוסע הוא שנפגע.
אריק גלסנר | 21 באוגוסט, 21:29
מגזין "פוסט פוסט" בעריכתי שלום לבולם! עלה לאוויר המגזין המקוון של התכנית לתואר שני במדיניות ותיאוריה של האמנויות ב"בצלאל" בעריכתי. אתם מוזמנים לקרוא! ואף לשתף    הנה הלינק (תחת מילים אלו ממש; לחצו עליהן)    
משה הרפז | 21 באוגוסט, 18:18
נוף איטלקי: רישומים מסן ג'ימינינו אנחנו באיחור של 88 שנה. ביולי 1929 ביקר בעיירה ולטר בנימין. ביקור שארך שבוע. וכך כתב: "למגיע אליה מרחוק העיירה נדמית שקטה להפתיע. כאילו עבר את המפתן ונכנס לתוך ציור נוף. היא משרה תחושה כי לעולם לא יתאפשר להתקרב אליה. אך מי שבכל זאת מצליח נופל אל חיקה ומאבד עצמו בין צרצור הצרצרים לבין קריאות […]
גלי וינשטיין | 21 באוגוסט, 16:45
Total Eclipse of the Sun and Deflection of light Rays According to Einstein’s prediction, that is to say the deflection (bending) of light rays in the gravitational field of the Sun: those stars closest to the limb of the Sun during the eclipse are found to be displaced slightly by amounts that are inversely proportional to the distance of the stellar image from the Sun. … Continue reading Total Eclipse of the Sun and Deflection of light Rays
אלון קלמנט | 21 באוגוסט, 16:24
אגרות בית משפט בתובענות ייצוגיות עמדת הקליניקה (נכתבה על ידי מנהלת הקליניקה, עו"ד הדס תמיר, ועל ידי) ביחס לטיוטת התיקון לתקנות האגרות, מצורפת לפוסט. העמדה נשלחה לשרת המשפטים ולגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים. נייר עמדה – אגרות בתובענות ייצוגיות
יאיר כספי | 21 באוגוסט, 12:17
פסיכולוגיה ביהדות: הלימודים באזור ירושלים מתחילים בעוד שבועיים פסיכולוגיה ביהדות מחזור י"ט: תשע"ז – תשע"ח 2018-2017 תכניות באזור ירושלים ובתל אביב מנהל: ד"ר יאיר כספי פסיכולוגיה ביהדות היא תכנית להתפתחות אישית הנעשית בעבודה קבוצתית. התכנית מזמינה לעצור לרגע את שטף החיים. להתבונן. להתרכז בדברים החשובים. לראות אפשרויות במקום לעשות עוד מאותו דבר. לפגוש אנשים ולמצוא עמם את חכמת הקבוצה וללמוד שפה ישנה-חדשה. התכנית […]
ניר מנוסי | 21 באוגוסט, 11:15
הירשמי לבוקר של חסידות תשע"ח שיעורי בוקר של חסידות תשע"ח לנשים בירושלים יוצאים לדרך! תמיד רצית ללמוד חסידות ולא מצאת את המקום הנכון? רוצה להעמיק את ידיעתך ולהטמיע אותה יותר לתוך החיים?להמשיך לקרוא
לימור שיפוני | 21 באוגוסט, 09:41
איך עובדים על סיפור | ביקור שני, דמויות בסיפור דמויות מניעות סיפורים – דמויות בטקסט, מי שמספר אותו, מי שמאזין. כדי להצליח לספר היטב, אנחנו צריכים להכיר את הדמויות למידה שנוכל להבין מדוע הן פועלות כפי שהן פועלות. דמויות בסיפור הטקסטואלי בכל טקסט סיפורי יש דמות אחת שאנחנו מחזיקים עליה את העיניים קצת יותר מאשר על האחרות. הדמות הזו מכונה בדרך כלל "גיבור" או […] הפוסט איך עובדים על סיפור | ביקור שני, דמויות בסיפור הופיע ראשון באמנות בין אישית
אלישבע זלצר | 20 באוגוסט, 18:30
מקום אחר, זמן אחר בתחילת יולי 2017 טסתי לאי איקריה ללמוד יוונית בשדה התעופה באתונה קניתי שעון סווטש חדש ועמיד במים, פעולת רכישה שהתגלתה כאירונית נותרנו המומים לא רק מיופיו הבתולי של האי  אלא גם מההתייחסות השונה לזמן. (רק המעבורות הגיעו בדייקנות פעמיים ביום) מיכליס מנהל בית הספר, הבטיח לי שיהיה אוטובוס כשאנחת בשדה התעופה הקטן אבל האוטובוס לא היגיע למרות... להמשיך לקרוא « The post מקום אחר, זמן אחר appeared first on המשוטטת.
אריק גלסנר | 20 באוגוסט, 17:19
על "לא למטרות רווח", של מרתה נוסבאום, בהוצאת "הקיבוץ המאוחד" (מאנגלית: שירן בק, 160 עמ') פורסם לראשונה, בשינויים קלים, במדור לספרות ב"7 לילות" של "ידיעות אחרונות" יש לשים לב לכותרת המשנה של הספר: "מדוע הדמוקרטיה זקוקה למדעי הרוח". היא מנמיכה ציפיות בכוונה.  לא תשובה לשאלה הכללית והרדיקלית "מדוע צריך את מדעי הרוח?" יש לפנינו, אלא תשובה לשאלה מצומצמת יותר: מה ערכם של מדעי הרוח לחברות הדמוקרטיות. במסגרת השאלה התחומה יותר […]
הני זובידה | 20 באוגוסט, 16:14
מוצא כמקצוע! או על העיוורון האשכנזי… קצת באיחור – זה בעיקר כי הייתי בחו"ל ופתאום מצאתי את הטור שלי…אבל אומרים שעדיף מאוחר מאף פעם אז בבקשה… צחקתי בקום רם. באמת. קראתי את הטור של משגב והתגלגלתי. הנה יושב לו אדם שעיקר הונו החברתי והסימלי נשען על מוצאו והוא מספר על השסע האתני שנגמר למרות כפירתו המוחלטת בקיומו. חשוב לציין כי לפי […]
ענת לוין | 20 באוגוסט, 15:41
הזמנה
יאיר כספי | 20 באוגוסט, 12:05
שביל שפתחו ידוע למעטים כילד וכאיש צעיר רציתי יותר מכל להיות כמו כולם. לכן היא אסור לשום דבר מהשיגעון שפגשתי בבית אמי לצאת לעולם ("הילד שכמעט הציל את אמו"). מחיר ההכחשה היה מוות פנימי שנשאתי לכל מקום. ופחד שעוד מעט תתגלה חריגותי ויוציאו אותי סופית מהחברה האנושית. בעידן הנוכחי, השם את הפרט במרכז, אנשים מספרים בקלות רבה ואפילו בגאווה […]
רבקה שכטר | 20 באוגוסט, 08:56
אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 472 – השפה מוגבלת להבנת חיים קצובים בעולם הנגאוניברסיטה ווירטואלית – שעור 472 – השפה מוגבלת להבנת חיים קצובים בעולם הנגלה, לא להבנת חידת היקום. המרד בשפה, הוא למעשה מרד נגד ההכרה, המודעות, שהשפה יוצרת. ראינו שהמרד נגד השפה הוא בעיקר פרי הפחד מהמוות מההפסקות. ברור שכלי השפה שיעודה להוסיף אפשרויות נוספות לקיום, אפשרויות נוספות ל'דחף הקיום', גם במהותה, מהות המנכרת דבר מדבר, מצביעה לאדם שהוא חלק מחוקי הקיום, חוקים היוצרים ושוללים. ההכרה, המודעות, אינם יוצרים את החלק השולל, של חוקי הקיום, הם רק מאפשרים לאדם להיווכח שהוא חלק מחוקים אלו. עובדה זו שההכרה, המודעות, רק מצביעים על עובדה זו, שחוקי הקיום לא רק יוצרים אלא גם שוללים, אבל אינם מאפשרים לאדם לשנות חוקים אלו. עובדה זו שהמודעות רק מצביעה על עובדת היפסקות קיום האדם, מבלי שהוא יכול לשנות דבר, מודעות, הכרה זו, נעשות מעמסה. על-כן אל נתפלא שהאדם רוצה לחזור למצב גן-עדן, טרם אכל מפרי 'עץ הדעת', בחושבו שבלי כלי 'דעת', חוק ההפסקות יפסח מעליו. אבל כפי שהוכחנו, החיות בגן-עדן לא טעמו מפרי 'עץ החיים', לכן אף הם מוותיים, רק שעובדה זו לא מודעת להם. האדם שמעמסת ההכרה מכבידה עליו, מנסה להפטר ממנה בדרכים שונות, על-ידי שתיית אלכוהול, סמים, שרק מקצרים את משך קיומו. התנ"ך ברוב חכמתו, ביוצרו את פילוסופית השפה, יצר גם את מושג ה'השגחה'. בצורה כזו מחשבת התנ"ך גבלה את האדם לעולם הנגלה, סגרה מפניו את היקום האין-סופי המיסתורי. אולי זה לא מקרה שהתנ"ך לא עסק בחקר הטבע, הסתפק בעולם הלשון המוגבל של האדם, הסתפק בפן אחד של תרומת השפה, פן המשפר את קיום האדם. בהבדל מהעברים היוונים עסקו בחקר חוקי הטבע, מבלי להבין, מה שאבות העברים יוצרי פילוסופית השפה הבינו, שהטבע לא יביא נחמה לאדם, המיסתורין שלו מעבר להבנתו. מחשבת התנ"ך יצרה עולם לשוני הרמטי, שמעליו 'השגחה' השומרת שעולם זה יתנהל לפי צדק, על-כן יצרה עולם אופטימי, שבו אין טראגדיות, שבו הצדיק נשכר. מספיק לקרא את מזמורי תהילים, שבו בני אדם פונים לאותה השגחה, לאותו שופט עליון, שתתקן עוולות אנושיות. השקפה אופטימית זו מנוגדת לגמרי להשקפה היוונית, שלפיה ישות שרירותית שליטה על העולם, המוירה. השקפה שלפיה האלים מקנאים בבני אדם, לפיה רצונותיו החיוביים של האדם מושמים לאל, טראגדיה שליטה בעולמו של האדם. האם השקפות פסימיות אלו גרמו ליוונים לחפש בטבע איזה סדר עדיף על הסדר בעולמו של האדם, קשה לקבע. החוקים הדטרמיניסטיים של הטבע, כביכול אימתו את אמונת היוונים על עולם סטטי, עולם נצחי. אבל עולם סטטי נצחי זה לא מנע את הטראגדיות בחייו של האדם. למרות שהיוונים האמינו בנצחיות העולם הם לא יכלו להתעלם מגורל האדם שמשך חייו קצוב. האם מחקר חוקי הטבע הדטרמיניסטיים נחמו את היוונים, שחייהם התנהלו בשרירותיות? בלי ספק שסתירות אלו גרמו ליוונים, לפילוסופים שלהם, סוקראטס ואפלטון, להאמין שקיימים עולמות חלופיים, שבהם שולטים אלים צודקים יותר. סוקראטס האמין בגלגול נשמות, אמונה אורפית עממית. לפי אמונה זו, גלגול נשמות, הצדיק בסופו של דבר נשכר. הסתירות האלו בחיי היוונים, איפשרו את האפוקליפסה של שאול הטרסי, על שינוי סדרי עולם. אנו לא נדון כאן בכל הבלבול שנוצר בעולם הנוצרי, כיוון שהאפוקליפסה של שאול הטרסי לא התגשמה, בלבול, שהביא את הרפורמציה. אנו רוצים כאן לעסוק על הפלגותיו החדשות של האדם להבין את חוקי הטבע. ההפלגות המחודשות של האדם לחקר היקום מחוץ לעולם ההרמטי התנ"כי, עולם שבו השגחה שומרת על מערכת צדק, הכניס את האדם, את החוקר לאי שקט קיומי. הרי אם כל התחכום המדעי, היקום נשאר חידה לחוקר. אם אנו נזכיר כאן את ניוטון, שקידם את המדע היווני שנעצר, שהתאפשר לו, על-ידי כמה עקרונות תנ"כיים, שבהבדל מהעקרונות היווניים על עולם סטטי, נצחי, הצביעו על השתנות. המתמטיקה החדשה התרכזה במדידת ההשתנות בחוקי הטבע. הממצאים המדעיים השאירו את ניוטון באי שקט, כיוון שהמדע החדש רק הגביר את חידת היקום. ניוטון עצמו חיפש פתרונות באלכימיה ובכתבי הקודש, האמין בהשגחה. טען שלקדמונים, הכוונה לאבות העברים, התגלו הבנות שהוא ובני דורו חסרים. אבל ברצונינו בהקשר לשעור זה דווקא לעסוק בשני אנשי מדע יהודיים, הנחשבים לגדולים ביותר, באיינשטיין ובפיינמן. שני מדענים יהודיים אלו, בהבדל מניוטון, לא עסקו במחשבת התנ"ך, התכחשו לה, הפליגו מעבר העולם ההרמטי התנ"כי, ליקום האין-סופי. מאחר שאיינשטיין נחשב לאיש המדע הגדול ביותר, מעניין להתרכז במה שהוא אומר, כפי שזה מסופר בביאוגראפיה האחרונה שלו, שנכתבה בידי וולטר אייזקסון, בשם, 'איינשטיין, חייו והיקום שלו'. בביאוגראפיה זו מופיע אדם בשם פיראק, שהתרכז בראיונות של גדולי העולם. פיראק זה שאל את איינשטיין: 'האם אתה מאמין באלוהים? תשובתו של איינשטיין לשאלה זו: 'אני לא אתיאיסט. הבעיה הכרוכה בעניין זה היא הרבה מדי רחבה עבור שכלנו המוגבל. אנחנו דומים לילד קטן הנכנס לספרייה ענקית, מלאה בשפות רבות. הילד יודע כי מן הסתם מישהו כתב את הספרים האלו. הוא אינו יודע כיצד. הוא אינו מבין את השפות שבהן כתובים הספרים. יש לו חשד מעומעם בדבר סדר מיסתורי כלשהו השולט בארגון הספרים, אבל הוא לא יודע מהו. דומני שזהו היחס בין האדם, נבון ככל שיהיה, לבין האל אנחנו רואים שהיקום מסודר בשיטתיות מרהיבה ושהוא מציית לחוקים מסוימים, אבל אנחנו מבינים רק במעומעם את החוקים האלו.' במקום אחר בביאוגראפיה זו איינשטיין מצוטט כמדבר על רגש המיסתורין מול היקום שהשכל האנושי לא מבינו. כל התבטאויותיו של איינשטיין חסרים את הרגש של בטחון של האדם התנ"כי. איינשטיין עם כל תגליותיו נשאר אדם עזוב ביקום האין-סופי, בהבדל מהאדם התנ"כי לא היה לו אל מי לפנות, למען לזכות במשמעות קיומו. איש המדע היהודי השני פיינמן, בביאוגראפיה שלו, בשם 'גניוס' שנכתבה בידי ג'ימס גליק, בסוף הביאוגראפיה, לפני מותו סיכם את עצמו כך: 'אני לא מפוחד מכך שאיני מבין , בהיותי אבוד ביקום מיסטורי ללא מטרה … זה לא מפחיד אותי'. הבאתי את הרגשותיהם של שני מדענים דגולים יהודיים, שיצאו מהעולם ההרמטי התנ"כי, עולם הלשון האנושי, שבו משמעות לאדם, ליקום האין-סופי, שבו הם הרגישו אבודים ללא משמעות. דוגמאות אלו של שני המדענים מעלות את השאלה, האם באמת אבות העברים ברוב חכמתם הבינן יותר, שעל האדם להצטמצם בעולמו הלשוני, שבו משמעות לקיומו. הרי לפי פרק א' של ספר בראשית האלוהות בראה עולם זה למען רווחת האדם. בעולם לשוני הרמטי זה של אבות העברים, השפה, הכלי שהוענק לאדם מאפשר לו הבנת קיומו ומשמעותו. כלי זה, השפה, אין בכוחו להעניק לאדם הבנה של מסתרי היקום, לכן אל לאדם לצאת מעולם הרמטי זה, כיוון שבמקרה כזה יאבד את דרכו. למעשה מי שקורה את משל 'עץ הדעת' כהלכה, צריך להבין מה ה'נחש' אומר לחוה שיקרה לה באוכלה מפרי העץ: 'כי יודע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים יודעי טוב ורע'. למעשה הנחש המורד, מבטיח לחוה ואדם היות כאלהים. העונש על הנחש בהמשך, ומניעת אכילה של חוה ואדם מפרי 'עץ החיים', מצביע על כך, שאכילת 'דעת' צומצמה להבנת חיים קצובים בעולם הנגלה בלבד, מניעת הבנת רזי היקום, כהבטחת הנחש. מה שדבריהם של שני המלומדים מלמדים, למרות שהם בהמלצת הנחש ניסו להבין את חידת היקום, זה נחסם מהם, כיוון ש'דעת' מאפשרת רק הבנת קיום האדם שחייו קצובים, בעולם הנגלה. חכמי מחברי משל 'עץ הדעת', מסבירים שה'שפה', 'דעת', מוגבלת להבנת העולם הלשוני, ולא להבנת חידת היקום. השפה יעודה רק לשפר, להוסיף ל'דחף הקיום'. לה, לא להבנת חידת היקום אוניברסיטה ווירטואלית – שעור 472 – השפה מוגבלת להבנת חיים קצובים בעולם הנגלה, לא להבנת חידת היקום. המרד בשפה, הוא למעשה מרד נגד ההכרה, המודעות, שהשפה יוצרת. ראינו שהמרד נגד השפה הוא בעיקר פרי הפחד מהמוות מההפסקות. ברור שכלי השפה שיעודה להוסיף אפשרויות נוספות לקיום, אפשרויות נוספות ל'דחף הקיום', גם במהותה, מהות המנכרת דבר מדבר, […]
נעם רשף | 20 באוגוסט, 08:30
מי שרוקד, מי שלא נמצא בחגיגות יום ההולדת ה-70 של אמא שלי עמדנו כולנו עם אוזניות בחדר חשוך והבטנו במסך. ההוראות היו פשוטות – כל אחד היה צריך להכין פלייליסט באורך של כ-40 דקות, לחבוש את האוזניות, ללחוץ פליי, ולבצע את ההוראות שבמצגת. אסור לדבר, אסור להוריד אוזניות. סדנת ויפאסנה פוגשת מסיבת אוזניות פוגשת קצין חינוך קיבוצניק. חגיגות יום ההולדת […]
גלית חתן | 20 באוגוסט, 00:13
החיים בסלואו-טק עם יד על הלב, כמה מהישראלים באמת יודעים איך נכון לשתות יין אדום? כמה קונים את היין שלהם בסופרמרקטים? וכמה טורחים להגיע ליינות בוטיק? אולי הגיע הזמן לשנות את זה. לפני חודשים אחדים ביקרנו באי היווני סנטוריני, ושם ערכנו כמה סיורי יקבים, שבהם בעיקר למדנו כמה אנחנו לא יודעים, וגם קצת שתינו יינות יבשים, חצי […]
אביבית משמרי | 20 באוגוסט, 00:12
מיד אחרי ההלוויה חזרנו שוב מיד אחרי ההלוויה חזרנו שוב. ושימות מי שאומר שלא אהבנו מספיק את דוד יחיאל. חיבבנו אותו מאוד. קשה היה לא לחבב את העיראקי הזקן שהיה מתלונן כל הזמן על ריח של חמאה צהובה. בהלוויה עוד תמכנו, נרי ואני, באמותינו, האחיות המתאבלות. ויחד אתן גם המשכנו משם לבית של דוד יחיאל, שם ישבה דודה שרה וסודה […]
טל איתן | 20 באוגוסט, 00:01
חמישה ספרי עסקים שכדאי לכם להכיר איך לעבוד חכם יותר ולמקסם את הזמן והכישורים שלכם בצורה נכונה יותר • איך לטפח יצירתיות ולעודד אותה • כיצד להשתמש בעיקרון פארטו בניהול • מדוע כ"כ חשוב להיות עקביים ואיך זה עוזר להצלחה העסקית והאישית שלנו • חמישה (וחצי) ספרי ניהול שכדאי לכם לקרוא
מיכאל יעקבסון | 19 באוגוסט, 20:07
סיבוב בחדר האוכל ואולם התרבות בקיבוץ יקום בקיבוץ יקום שבין הרצליה ונתניה אפשר למצוא את השילוב הפורה ביותר בין אדריכלות ובין אמנות הן בחדר האוכל והן באולם התרבות.
שולמית אפפל | 18 באוגוסט, 21:59
משהו מתוק לקחת הביתה ברחוב אני יודעת להתגעגע הכי טוב. בלובי של בית ציוני אמריקה ראיתי זוגות בגילי ממתינים בסבלנות להרמת מסך ואוחזים ידיים. אני לא מצליחה לקנא אבל מתגעגעת לרעיון. תפרסמי משהו אופטימי אמרה מאיה. מותק מאיפה אני מביאה לך דבר כזה. הלכתי … להמשיך לקרוא ←