יריב מוהר | 23 ביולי, 00:08
ומה יקרה עם הסכם שלום לא יכובד? ומה יקרה עם הסכם שלום יקרוס או לא יכובד? לשאלה הזאת אין לאנשי שיח השלום תשובה רצינית, אף פעם. הם לכל היותר יכולים לדקלם את ה"להכנס בהם" הימני הרגיל או לגמגם. ובמציאותנו העכשווית, ישראל יכולה בהחלט להקים מכון מחקר ותעשייה … להמשיך לקרוא ←
יאיר דקל | 22 ביולי, 20:54
בימים אלה מאמרו של גדעון לוי, "הרעים לטיס" הגיע אלי באיחור, בדוא"ל. לכן אני מגיב עליו באיחור של שבוע. אם הארץ מעורר אצלי תחושות קשות בהתבטאויותיו האנטי ציוניות, הרי המאמר הזה שבר את השפל. החלטתי להפסיק את המנוי על העתון אחרי עשרות שנים.
מנחם רבוי | 22 ביולי, 19:12
יש כבר חומר לוועדת החקירה שתקום ב״שש אחרי המלחמה״ עוד לא מדברים על זה. לא מדברים בסגנון הזה בזמן מלחמה. יש סדרי עדיפויות. אבל וועדת חקירה תקום, וכרגע הקברניטים מזיעים. הם יודעים כי אחרי כל מערכה/מבצע, יש ועדה ויש מי שמשלמים את המחיר הציבורי של אחריותם. לא קל יהיה למחוק את השאלות.
אורית קמיר | 22 ביולי, 16:41
לאנוס גם אבות, אחים ובנים של מחבלים פוטנציאליים אתמול סערה הרשת על דברים שאמר ד"ר מרדכי קידר ב-1 ביולי: שרק אונס של אמהות ואחיות ירתיע פלסטינים ממעשי טרור (http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.2383281). זו לא קריאה לאנוס, הבהירה אוניברסיטת בר אילן, שמיהרה להתייצב מאחורי הדובר – זו פשוט הבהרה של התרבות הפרימיטיבית "שלהם". ככה זה, כשנתקעים במזרח התיכון, עם ברברים שמבינים רק כוח. אכן, יש הרבה הגיון […]
עידו אנגל | 22 ביולי, 14:21
היפוך כל הספרים והשירים והמחזות ומופעי המחול והאופרות והציורים והצילומים והארכיטקטורות, גם הגדולים ביותר שבהם, אינם אלא עצים דקיקים שמאחוריהם מתחבאים יוצריהם, גופם מתבלט משני צדי הגזע הצנום ופניהם חרושות תלמים תלמים של עצב. וגם הקהלים כולם עצובים, אפילו אלה הצופים בקומדיות. הצחוק אינו אלא בבואה לצער הנצפה. ותמיד מתגלָּה מתחת לכל זה, כמו בכרטיסי הגירוד, […]
חנה בית הלחמי | 22 ביולי, 09:52
אם הוא לוחץ על ההדק, אחותו תאנס קידר, תתנצל ותסתייג, אוניברסיטת בר אילן - ודאו שמתקיימים צעדים מתקנים ושהגישה אינה מחלחלת לכיתות הלימוד. מכתב לנשיא אוניברסיטת בר אילן.
נעמה כרמי | 22 ביולי, 08:45
המארחות עם פתיחת המבצע בעזה, התמלאו משדרי ומגזיני החדשות בערוצי הטלוויזיה השונים, הנמשכים לאינסוף, בשורות שורות של גברים. בפנים חמורות סבר וטון יודע כל, מנתחים הפרשנים והמומחים את המצב ומשמיעים את דעתם המלומדת. לצורך כך אוּוררו מהנפטלין אפילו חובב מועדני חשפנות ועבריין מין מורשע. שהרי הכול מחוויר לעומת הפלאפלים על הכתפיים, המבטיחים את כרטיס הכניסה לזמן […]
עידן לנדו | 21 ביולי, 21:02
הם ישכילו לבאר את פצעיו של איוב מתוך מעשיו אתמול בשעה 7 בערב הגיע אחמד סולימאן סהמוד, פעיל הזרוע הצבאית של חמאס, לבקר את בית משפחת אבו ג'אמע בשכונת בני סוהילא, צפונית מזרחית לחאן יונס. זהו בית בן 4 קומות שבו התגוררה כל המשפחה המורחבת. סהמוד היה מטרה לחיסול; על כן כל שוכני הבית, שבדיוק הסבו לסעודת האיפטאר, לשבירת צום הרמדאן, גם הם היו מטרה […]
גלי וינשטיין | 21 ביולי, 14:13
For the Love of Mozart אתמול שדרו ב-יס 3 את הסרט אמדאוס מ-1984. שלוש שעות קנאה של אנטוניו סליארי בוולפגנג אמדאוס מוצרט וגאונות של סרט על מוצרט ויצירתו. אין זה משנה האם הסרט הוא מדויק היסטורית, כנראה שיש בסרט אי דיוקים היסטוריים. אבל הסרט הוא אומנות, סרט מרהיב ביופיו והמשחק מעולה. סרט מדהים שלא נס לחו עם מסר אנושי: הקנאה […]
אורי יואלי | 21 ביולי, 13:53
דגל שחור איני זוכר בדיוק מתי ריססתי את הכתובת די לכיבוש על שתי פינות מרפסת ביתי. זה היה וודאי תגובה לעוד אחת מאותן התפרצויות תקופתיות של הרג והתלהמות. היו כל כך הרבה כאלה עד שהכל מתערבב, בליל עגום, שקשה למקם על ציר זמן רציף. אינתיפאדות, פיגועים, מבצעים, מעשי רצח, ידיעות בעיתון, שידורים רציפים בטלוויזיה, קולות סירנות במרחק, […]
אלמוג בהר | 21 ביולי, 10:50
מלחמת ישראל-עזה התשיעית במצב זה, בו אף צד אינו מסוגל להכריע מבחינה צבאית, מה המשמעות של המשך המבצע הנוכחי, על מחיר הדמים שהוא תובע משני הצדדים? הצד הישראלי סופר את הישגיו במפקדים הרוגים מן החמאס, בפגיעה במשגרי רקטות וכעת, עם תחילת הפעולה הקרקעית, בהרס כך וכך מנהרות. בשידורי הרדיו קוראים לכל אלו "תשתיות טרור", ומדברים בכל עת על "בנק מטרות", והרמטכ"ל מדגיש כי בכך נמדדת הצלחת המבצע. גם ראש הממשלה דיבר על הרס המנהרות כמטרת הפלישה היבשתית לעזה. כל אלו אכן יפגעו ביכולותיו של החמאס בטווח של החודשים הקרובים, ואולי השנה. המפקדים והחיילים המתים, ההתרוששות הכספית, השימוש במאגר הטילים, ההרס של המנהרות - יחסרו להם. אבל כל אלו דברים שניתנים להשלמה לאחר מספר חודשים או שנה. והרצון בהשלמה זריזה של החסר תונע על-ידי תחושת הנקם לאור מאות ההרוגים (בינתיים) על-ידי ישראל, ביניהם ילדים רבים ונשים רבות. המילטריזציה של שתי החברות, הישראלית והפלסטינית, המוּנעת מן התפיסה ההולכת ומקצינה בשתי החברות כי רק כוח יכול לפתור את ה"בעיה" (כלומר את עצם קיומו של צד שני), רק מתחזקת מתוך ההרג הברוטאלי. להמשיך לקרוא ←
תמר בן יוסף | 21 ביולי, 10:44
שער החליפין של השקל. אסטרטגיה (והיעדרה) ערכים (והיעדרם) הטקסט המובא בהמשך נכתב בימים אחרים ובמצב-רוח אחר. הוא בכל-זאת מתקשר לעכשיו, דרך מה שמגדיר את המונח "חיים ביחד". ומה שמגדיר – מההיבט הטכני הוא אסטרטגיה לאומית, מההיבט המהותי הוא ערכים משותפים. ללא ערכים משותפים, אפשר אוליי לעשות, אבל אי-אפשר לדבר. בראשית השבוע שעבר, מלאו ארבעה-עשר חודשים מיום הודעת בנק ישראל על חידוש רכישת המטבע […]
מרית בן ישראל | 21 ביולי, 10:19
משהו להאחז בו, או בלה בליסימה, פוסט אורח מאת אילן נוי מאד מדכא אותי מה שקורה פה. לא רק המלחמה. המלחמה הרי תיגמר יום אחד ואנחנו נישאר עם השנאה והאטימות והגזענות. וגם עם זה קשה לי: הכעס, הייאוש, האשמה, השלילה הבלתי פוסקת. זה חשוב וגם בלתי נמנע אבל באופן אחר גם נגרר אחרי האופל, מנכיח ומחזק אותו. האופטימיות המוּלדת שלי (מוזר, אבל ככה אני) מבקשת משהו להאחז בו. לא מילים יפות אלא משהו מעשי, שאפשר גם לבנות עליו. לפחות להתחיל. וזה מה שיש בפוסט הזה.
חלי גולדנברג | 20 ביולי, 21:24
כל מילה אמת . להלך בין הדעות האמיתיות שלך, בין בליצים של תקשורת, תמונות מהעולם, כמעט שטיפת מוח, כל אחד אומר ומושך לכיוון אחר, דחפים ראשוניים של בהלה, גנטיקה יהודית של רדיפה, זכרונות שכול פרטיים מתערבבים בשכול טרי על המסכים, אינסטינקט להגן, אינסטינקט להאמין, לסרב להאמין, לא לוותר, כן לוותר, לרצות שיהיה טוב, הלב מדמם על הנעורים שאבדו […]
אורית קמיר | 20 ביולי, 16:32
ציונות הקטסטרופה והאוטופיה, או: מו"מ מדיני עכשיו! לציונות היו תמיד שני פנים; התנועה הלאומית היהודית הכילה מה שפנינה להב כינתה "פן אוטופי" ו"פן קטסטרופלי". הפן האוטופי טיפח חזון של חברת מופת; כזו המושתתת על אדני צדק, שוויון, חירות, סולידריות וקידמה ברוח הסוציאליזם, ההומניזם ונביאי ישראל. זה היה חזון של רווחה לכל ושל כבוד אדם. הוא הכיל סובלנות, פתיחות, תרבות ושלום, זאב וכבש, […]
יאיר דקל | 20 ביולי, 16:15
האיש שראוי להקשיב לו יוסי לנגוצקי, אל"מ במיל, בעל עיטור המופת ופרס בטחון ישראל. האיש שאיתר את מרבצי הגז בים התיכון. רק במשרד הבטחון לא מקשיבים לו. למעננו, האזרחים, מן הראוי שגם במשרד החשוב הזה יפקחו אוזניים.
רון שוורץ | 20 ביולי, 11:18
הרצפה עקומה / קלאסיקת "כולם רוצים לחיות" של חנוך לוין חוזרת לבמה, אבל התוצאה מתפספסת דווקא בגלל הבמה. ביקורת תיאטרון פורסם בתרבות גלובס, 17/7/14 מפתה לפתוח עם התזמון הטרגי שבו חוזרת קלאסיקת חנוך לוין זו אל הבמה לאחר קרוב לשלושים שנה. אחרי הכול זעקת הסירנה מסביב, מלחמה אבל "כולם רוצים לחיות". זה מפתה אבל נמהר, ומשתי סיבות. הראשונה היא שמה חדש? המציאות הישראלית מספקת תזמונים טרגים לפי משקל ולכל דורש. השנייה והמהותית יותר היא שזהו […]
עידן לנדו | 20 ביולי, 11:08
צה"ל מודה בביצוע פשע מלחמה תקציר הפוסט הקודם והעדכונים השוטפים: במשך שבוע ימים צה"ל הטיל אימה על בית החולים השיקומי "אל-ופאא" שבשכונת א-שוג'אעיה: איומים טלפוניים שעל כל הצוות והחולים – משותקים בדרגות שונות – להתפנות, וטילים שפגעו בקומות העליונות. שום הסבר לא ניתן. במקום נותרו 17 חולים שהצריכו השגחה צמודה, 25 אנשי צוות רפואי ו-8 מתנדבים בינלאומיים. בערב הפלישה הקרקעית, […]
מיכאל יעקבסון | 20 ביולי, 10:34
סיבוב באנדרטה לחללי אגד ארטילרי 212 ברמת הגולן הלל פסח על האתר בו הוקמה האנדרטה: באותה תקופה אפשר היה "לשדוד" גבעות ברמת הגולן. נאמר לי שהם אישרו אבל לא התקבל שום מסמך וגם איש לא פנה אלי ולא שאל 'למה גנבת גבעה'.
איתמר זהר | 20 ביולי, 09:19
מה ניל יאנג חושב על המלחמה השיר War of Man נכלל באלבום Harvest Moon של ניל יאנג שיצא בשנת 1992. לקראת הופעתו בישראל, שהיתה מיועדת להתקיים החודש, התכוונתי לתרגם כמה שירים שלו. ההופעה בוטלה. התרגום לא.   הגוזלים התמימים בורחים מהעולם הקר בחזרה אל הקן החמים כפי שהיה בעבר   כנפי אמם מגינות עליהם בזכות גופה החם דבר לא יפגע בהם […]