העתיד על פי אנביק
האגדה מספרת שבשנת 1899, לפני שעלה השחר על המאה ה-20, הכריז ראש משרד הפטנטים האמריקני ש"כל מה שאפשר להמציא כבר הומצא". על אף שמחקרים הראו שאין שחר ל"ציטוט" המשעשע הזה (ואם הדברים אכן נאמרו זה היה בוודאי בבדיחות הדעת), מרבים להשתמש בו כדי ללגלג על מגבלות הדמיון האנושי. על כל פנים, אילו הסיפור הזה היה אמיתי, המחשבה המתבקשת היא מה היה קורה אילו אותו ראש משרד פטנטים היה פוגש פקיד אחר, אחד בשם אלברט איינשטיין, אשר בשנות עבודתו במשרד הפטנטים של שוייץ בתחילת המאה ה-20 הגה את תורת היחסות שלו. אלברט החביב היה מן הסתם חורץ לו לשון ארוכה, כמו באחת מתמונותיו המפורסמות. הוא, שחשיבתו הגאונית שינתה את פני המדע והטכנולוגיה של המאה ה-20, ידע בוודאי שכמות הדברים שעוד יומצאו עולה לאין שעור על אלו שהומצאו קודם. שהרי המדע המודרני והטכנולוגיה המבוססת-מדע הינם תופעה חדשה בהיסטוריה האנושית, בת כמה מאות שנים בלבד. ההישגים שהושגו בתקופה קצרה זאת, מרשימים ככל שיהיו, יתגמדו בוודאי אל מול ההתפתחויות של מאות השנים הבאות.
קל יותר לקבל תחושה של קצבי ההתפתחות והשינויים לאורך ציר הזמן כאשר מודדים את הזמן לא בשנים אלא בדורות (כאשר כל דור הוא כ-25 שנה). האדם התחיל להשתמש בכתב לפני כארבע מאות דורות. האוניברסיטה הראשונה הוקמה לפני כארבעים דורות. שימוש של ממש בדפוס החל לפני כעשרים וארבעה דורות. הפיסיקה של ניוטון היא בת שלושה עשר דורות בסך הכל. המהפכה התעשייתית התחוללה לפני עשרה דורות. הטלפון הומצא לפני חמישה דורות, והטלויזיה לפני שלושה. תורת היחסות תחגוג בקרוב ארבעה דורות. שימוש מעשי במחשבים – שני דורות, ואם מדברים על המחשב האישי אז רק דור אחד. רשת האינטרנט– חצי דור (אל תתנפלו עלי, אני יודע ששורשיה בשנות ה-60 של המאה הקודמת. אני מדבר על התצורה הנוכחית והשימוש ההמוני). ופענוח הגנום האנושי – עשירית הדור...
אתם קולטים? ה"הומו ספיינס" הופיע על פני האדמה לפני עשרת אלפים דורות, אך כל הסיפור של הטכנולוגיה המודרנית, זו הנשענת על המדע, הוא בסך הכל סיפור של עשרה דורות, פחות או יותר. מישהו יכול לנבא היום מה יהיו פני המדע והטכנולוגיה בעוד עשרה דורות? שני דורות? דור אחד?
לגבי דור אחד אולי אפשר להסתכן. או כך לפחות סבורים אנשי "מוסד המדע הלאומי" של ארה"ב (NSF). אבל כדי לעיין בהשקפותיהם בנוגע לעתיד האנושות אתם צריכים לעשות קודם כל היכרות עם אנביק. אנביק נשמע לכם כמו שמו של חייזר מאחת הפלנטות של מערכת ווגה? אתם צודקים, כך זה נשמע. אבל המשמעות של השם (באנגלית (NBIC אינה אלא ראשי תיבות של:Nano-Bio-Info-Cogno . תתרגלו לשם הזה,NBIC, כי זהו אחד המושגים החמים ביותר כיום בעיני בעלי החזון באשר לעתיד המדע והטכנולוגיה. למה הכוונה? להתלכדות (הנה לכם עוד מושג חם) בין תחומי הננוטכנולוגיה, הביוטכנולוגיה (כולל הדסה גנטית), טכנולוגיות המידע (כולל מיחשוב ותקשורת) ומדעי הקוגניציה (הכוללים את הנוירולוגיה ואת חקר המוח ותהליכי חשיבה). בדוח עב-כרס של ה-NSF תחת הכותרת "טכנולוגיות מתלכדות לשיפור ביצועי אנוש" מציגים מדעני ה-NSF את חזונם בדבר המהפכה המדעית-טכנולוגית הבאה: התלכדות ארבעת התחומים הנ"ל לכלל יכולת מאוחדת עם פוטנציאל "להעלות כיתה" את האדם וסביבתו: לשפר את גוף האדם, יכולתו השכלית ובריאותו ולהאריך את חייו, וליצור עבורו מגוון רחב של מוצרים ומערכות "חכמות" שיהפכו את חיינו לנוחים יותר ופוריים יותר.
רעיון "הטכנולוגיות המתלכדות" נובע מהתובנה שאבני הבניין של כל חומר או רכיב, אם בעולם הדומם ואם בעולם החי, הן אבני בניין בסקלה הננומטרית. למי ששכח, ננומטר הוא אלפית המיקרון, ומיקרון הוא אלפית המילימטר. אם נסדר בשורה עשרה אטומי מימן (האטומים הקטנים ביותר ביקום) נקבל אורך של ננומטר. רוחב "הסליל הכפול" של מולקולת דנ"א הוא כשני ננומטרים. תא חי גודלו מאות או אלפי ננומטרים, אך מצויים בו מרכיבים שממדיהם ננומטרים בודדים. הבנת התכונות של חומרים ומערכות בסקלה הננומטרית, ויתרה מזאת, היכולת לבנות דברים בסקלה הננומטרית, הם המפתח למגוון אדיר של אפשרויות: החל ממעגלים אלקטרוניים ה"צומחים" ומשכפלים את עצמם, דרך חומרים בעלי חוזק-על (שיאפשרו את בנייתה של "מעלית החלל", למשל), דרך חומרים "אינטליגנטיים" המשתנים בהתאם לצורך, ועד למניפולציות גנטיות, הנדסת רקמות, גידול איברים מלאכותיים ומה לא. המיקרואלקטרוניקה הופכת בעצם ימים אלה לננואלקטרוניקה, כאשר הממדים של הרכיבים שבשבבים האלקטרוניים יורדים אל מתחת ל-100 ננומטרים. "יוזמת הננוטכנולוגיה הלאומית" שעליה הכריז הנשיא קלינטון בשנת 2000 (וששודרגה ע"י הנשיא בוש תוך חקיקת "חוק הננוטכנולוגיה של המאה ה-21", עם הקצאת תקציבי עתק למחקר ופיתוח בהתאם) דיברה על "מחשבי-על בגודל של קוביית סוכר". "ננו-חלקיקים" הנקראים "נקודות קואנטיות" מתחילים לשמש לצרכי מחקר ואבחון רפואי. חלקיקים דומים נבדקים לצורך אספקת תרופות ממוקדת. הדורות הבאים שלהם עשויים להיות "ננו-רובוטים" שישייטו בגופנו ויעשו לנו כל מיני דברים טובים (במעבדות הדרך לכך עוד רחוקה, אך חובבי המדע הבדיוני התוודעו בוודאי לשמות כמו "נניטים" שכיכבו בפרקי "מסע בין כוכבים" ולאחרונה אפילו בסרט "אני, רובוט").
ויליאם ואלאס, אחד מעורכי הדוח של NSF תיאר כך,באופן ציורי, את "התלכדות הטכנולוגיות":
"אם מדעני המוח יכולים לחשוב את זה, אנשי הננו יכולים לבנות את זה, אנשי הביו יוכלו ליישם את זה, ואנשי ה-IT (טכנולוגיות המידע) יעשו את הניטור והבקרה של זה."
מה זה "זה"? בערך הכל...
ומה יהיו תוצרי "ההתלכדות", הפירות שיניב אנביק במהלך פחות מדור אחד, תוך עשרים השנים הבאות? הנה רשימה חלקית:
- כל המוצרים והמכשירים שהאדם משתמש בהם ייבנו מחומרים "תפורים לפי מידה", מהונדסים מהרמה המולקולרית ומעלה, ידידותיים לסביבה, חוסכי אנרגיה, מסתגלים לשינויים סביבתיים ומתאימים את תכונותיהם לצרכים הנדרשים.
- יתאפשר ממשק ישיר בין מוח אנושי למחשב, או בעצם בין המוח לכל מכונה – שהרי המחשבים יהיו משולבים כחלק אינטגראלי כמעט בכל דבר, החל מטלפונים ניידים וטוסטרים ועד לבגדים שאנחנו לובשים.
- גוף האדם ישודרג ויהיה בריא יותר ועמיד יותר. (אחד הרעיונות: תאי דם מלאכותיים האוגרים חמצן פי 100 לעומת תאים רגילים. תארו לכם אפשרות לצלול ללא מיכלי חמצן במשך שעות!).
- תהיה זמינות של חלקי חילוף לרוב אברי הגוף אם לא לכולם, אם בצורת אברים מלאכותיים ואם בעזרת "הצמחה" ביולוגית של האבר הדרוש.
- זמינות של טיפול רפואי כמעט לכל חולי וליקוי גופני או מנטאלי, לרבות חיסול מוחלט של מחלות שונות, ביניהן שיתוק או עיוורון.
- גישה מיידית לכל מידע דרוש, לכל אחד, בכל זמן ובכל מקום.
ומה יהיה מעבר לדור הבא? בעוד הרבה דורות? מדעני ה-NSF אינם מהססים להצביע במפורש על הכיוון המוכר לכל קוראי ספרות המדע הבדיוני: עליית מדרגה של האדם בסולם האבולוציוני, ולמעשה יצירת אדם חדש, מודל משופר של ההומו ספיינס, עם יכולות פיסיות וקוגניטיביות העולות בהרבה על הקיימות. עוד בטרם הוחל ביישום המידע שנוצר בפרויקט הגנום האנושי, הם קוראים להתנעת פרויקט חדש, אולי שאפתני יותר: פרויקט "הקוגנום האנושי" (Human Cognome Project). מטרתו של פרוקט הקוגנום תהיה לחקור, להבין ולמפות את המבנה והפונקציות של הדבר הנשגב שנקרא התודעה האנושית. אם תרצו – הרוח האנושית. האותיות "אנביק" לא יספיקו ככל הנראה לתאר נכונה את פרויקט הקוגנום האנושי. יהיה צורך להוסיף, מן הסתם, ראשי תיבות מתחומי מדעי החברה, הרוח, הפילוסופיה, התרבות. וזו אולי תהיה ההתלכדות האולטימטיבית.
לקריאה נוספת (למי שיש סבלנות לקרוא דוח של כ-400 עמודים): http://wtec.org/ConvergingTechnologies
המאמר פורסם בעבר ב"המימד העשירי", כתב העת של האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטסיה
פורסם ב 26 באפריל 2005 08:22 במדור ננוטכנולוגיה, תחזיות | 6 תגובות
התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.
ליאור בתאריך 5/3/2005 12:50:11 AM
אהרן
תמיד קוראת אותך בשקיקה. אין אני קשורה למדעים המדוייקים ואפילו מדע בדיוני אין אני צורכת גדולה, אך תמיד מרתק לקרוא את מאמרך.
אין אני מגיבה בד"כ כי נראה לי שאין לי שום דבר להוסיף, כך שרק רציתי להביע את הערכתי.
אשמח למאמרים נוספים שלך בנושא.
זוריק בתאריך 5/9/2005 9:30:04 AM
גם אני גם אני
קוראת מתמוגגת ורק לעיתים מגיבה.
וגם אני גם אני
עושה את זה בעיקר בשביל שתדע שגם הקוראות החרישיות קוראות.
כלומר בכל זאת יש לך קהל
צ'או
דביר בתאריך 10/18/2009 8:21:07 AM
ויליאם ואלאס?
לפי דבריך הוא אחד מעורכי הדו"ח,
אבל לפי היסטוריית המדע, הוא היה מי שעמד להכריז על רעיון האבולוציה ראשון במאה ה18 (כמה דורות זה יוצא?), ודארווין מיהר בשל כך להוציא את הרעיון בעצמו, רגע לפני שתהילת העולם נגנבת מתחת לאפו
אהרון [אתר] בתאריך 10/21/2009 6:17:24 PM
ויליאם אדמס
מדהים, נכון?
אז איך אתה מסביר את התעלומה, דביר?
ההסבר שלי: האיש הגיע במכונת זמן וערך את הדוח!
אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.
