שנה טובה - למי שבאמת זקוק לה (במו ידי 6)
בחודשים האחרונים הייתי עסוקה בהקמת גוף מקצועי חדש:
חברתי אל ידידי המאייר המופלא שחר קובר ויחד יזמנו את הקמת תא מאיירים בתוך קהילת המעצבים הישראלית.
הגוף הזה, אליו צרפנו ואנחנו מקווים להמשיך ולצרף, את מיטב מאיירי ארצנו, יהווה קהילה מקצועית תוססת ומשפיעה לעוסקים באיור על נגזרותיו השונות (מאיירים לספרים, עיתונות, קומיקסאים, וכד'). בכוונתנו לארגן תערוכות, ימי עיון, הקמת אתר אינטרנט יעודי שבמרכזו פורום מאיירים ועוד - בלי עין הרע רעיונות...
והנה אנחנו פוצחים במפעלנו הראשון:
יריד שנות-טובות מאויירות
יתקיים ביום שישי 19/9 בשדרות בן-
בשעות 10:00 – 16:00. יהיו שם דוכנים עם כרטיסי שנה טובה מאויירים באורגינל, מוזיקת חג מלבבת ואפילו פינת ציור ברכות לילדים!
לפני כשבועיים התחלתי לשבור את הראש מה לעשות עם העניין השחוק הזה של כרטיס שנה טובה.
כהרגלי, חיפשתי טקסט להשען עליו, לקבל השראה. שלפתי ממדף הספרים את "100 שירים ראשונים" של נונה וחפשתי את שירי החג המסורתיים. הטלוויזיה, במסורת לא פחות מוצקה, החלה לדפוק במח את פרסומות החג שלה ואחר כך גם באו החדשות וכל השאר.
כל אלו הולידו אצלי שנות-טובות שלא בטוח שמישהו יקנה וישלח לקרוביו אבל לי היה לחוץ לאייר אותן ואהיה איתן בדוכן ביום שישי בת"א.
אז זה הטקסט שאמצתי (הוא מודפס בכל ברכה שלי בגב הכרטיס).
וזוהי סדרת הכרטיסים:
אשמח מאוד אם תקפצו לבקר, וכמובן –
שנה מצויינת לכולכם!
פורסם ב 16 בספטמבר 2008 13:52 במדור במו ידי | 31 תגובות
התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.
אורית עריף בתאריך 9/16/2008 2:42:46 PM
להדס
ולמי שרוצה לקנות את הכרטיסים (הם בגודל 10/15 ס"מ, על נייר עבה)ולא יכול להגיע ליריד ביום שישי בת"א:
כל אחד עולה 10 ש"ח
כל החמישה עולים 40 ש"ח
אפשר לשלוח צ'ק לכתובת:
אורית עריף
רמז 41 קרית טבעון 36044
ואשלח את הכרטיסים
רק ציינו שם, כתובת וטלפון בכתב ברור.
חייבת להגיד, בשיא הכנות, שלא דמיינתי שאכתוב סוג כזה של תגובה אבל... סבבה, למה לא :)
הזוייה [אתר] בתאריך 9/16/2008 2:44:38 PM
ואוי ענק
זה ליד הבית שלי
אני באה באופן אישי להגיד שלום, ולתת כמה זוזים, כי אני השנה באמת זקוקה לברכות הללו יותר מתמיד.
מר קו בתאריך 9/16/2008 2:57:04 PM
אבקש תגובתך
למה השנה טובה לאמא נראית כאמא עם כרס משתפלת וציצי נפול? ?
והילדה ליד קיר אפור כל כך עצובה?
מדוע להדגיש את המכוער, האפור, ולא את השמח? את הגלויה הראשונה חיבבתי אבל בלי הכתמים האפורים.
נראה מתחכם ולא מאוד בוגר...
ליאת בתאריך 9/16/2008 3:35:39 PM
ללא נושא
מר קו, אם כבר אתה הוא זה שלא בוגר. בשנה טובה לאמא מופיעות זונות, שגם להן יש ילדים לפעמים אתה יודע. והילדה עצובה כנראה כי היא עזובה ונשכחת. אין כאן שום התחכמות, אלא פשוט בחירה מודעת למנף את הז'אנר לטובת הנכחה של כמה מהרעות החולות של המדינה הזו, ושל החברה האנושית בכלל.
ולאורית אומר- כל הכבוד. ושתהיה שנה טובה באמת.
נילי [אתר] בתאריך 9/16/2008 5:03:01 PM
מדהים
אורית,
את פשוט גאון - גם במחשבה וגם ביצירה.
נשתדל להגיע בשישי, אם לא, נשלח בדואר....
שנה טובה!
HARTA בתאריך 9/16/2008 7:00:19 PM
ללא נושא
אז תשלחו בדואר לזונות . ולא תפיצו את זה לכל עם ישראל. אלא אם אורית עריף חושבת שכולנו זונות.
אורית עריף בתאריך 9/16/2008 8:26:40 PM
מה שמופץ כרגע לכל עם ישראל
זה שהמגיב "HARTA" הפציע כאן אך לפני רגע קט בשם "מר קו". כמה מפתיע!
כמו שנאמר, טרול מאוד בוגר...
זואי בראון בתאריך 9/16/2008 9:40:16 PM
ללא נושא
אני לא טרולית ובדרך כלל אני אוהבת מאוד את העבודות שלך אורית, גם מהבחינה הויזואלית וגם מבחינת התוכן, אבל אני חייבת להודות שהשנות-טובות האלה מאוד מדכאות לדעתי.
אני בעד ביקורת חברתית, אבל לא בכל מקום ולא על גבי כל דבר, והשימוש באיגרת שלשם שינוי אמורה לשאת רוח כלשהי של תקווה אמנם משיג אפקט זעזוע כלשהו אבל גם חסר טעם וציני לדעתי.
פרח בתאריך 9/16/2008 9:44:36 PM
ללא כותרת
שלום אורית.
את יכולה להסביר את הרעיון מאחורי הגלויות?
בשבילי גלויות שנה טובה אמורות להיות טומנות טובין יש באלה שאיירת דברים מאד קשים
אשמח מאד להבין אותך שמאחור.
תודה
פרח מהבלוג
אחת מהצפון בתאריך 9/17/2008 12:11:48 AM
מה כל-כך מסובך?
שנה טובה לילדה העצובה בחדר מדרגות.
שנה טובה לאבא הזקן והנשכח בבית הסיעודי.
שנה טובה לאמא שנאלצת להתפרנס ברחוב.
מותר לנו לזכור אותם כשאנחנו מסובים בנחת מסביב לשולחן החג. חובה לנו.
מקסים, אורית. שנה טובה גם לך.
הדר בתאריך 9/17/2008 1:34:14 AM
השיר "שנה הלכה"
אני יודעת שהבית השלישי של השיר לא כל כך פופולרי, אבל בכל זאת:
שנה טובה טייס אמיץ
רוכב במרום שמים
ורוב שלום מלח עברי
עושה דרכו במים.
שנה טובה! שנה טובה!
יעל בתאריך 9/17/2008 7:54:13 AM
מחאה חברתית חזקה ואמיצה
לחייך, למעשה אופשר אולי מה"דוד גיבור" ומהעובדים
בניר ובמלט, השאר חזקים מדי בשביל לחייך כיוון שהם
סוטרים בפנים. אני חושבת שזו יצירה מדהימה, ובפרט בקונטרסט הזה של אגרות
שנה טובה... בעיני זו עבודה לעיתון, למוזיאון, להפצה. אם יקנו - אני מאוד אשמח בשבילך, אבל גם קצת אתפלא, כיוון שבתור אגרות שנה יעדיפו בד"כ יותר אופטימיות.
ושתהיה לך שנה טובה! פוריה, איכותית, ואם גם
יתמלא הכיס בזוזים - מה טוב...
אסף פדרמן [אתר] בתאריך 9/17/2008 11:23:31 AM
ללא נושא
העבודות האלה מרשימות, והייתי אומר אפילו חשובות - וטוב שהן כאן.
לא יודע אם הייתי שולח אותן כברכה ליקירי שעלולים לפרש את האיור שלא כהלכתו...
תודה.
אודי שרבני [אתר] בתאריך 9/18/2008 6:37:40 PM
ללא נושא
חייב להגיד שהשנה הטובה של האמא, בהתחלה חשבתי שזה שנה טובה לתיירת הצרפתייה באילת
(אייקון של חיוך)
אחד בתאריך 9/20/2008 12:31:30 PM
אבל מי יקנה/ישלח גלויות כאלו
בפועל?
אתה שולח כרטיסי שנה טובה שאמורים להעלות חיוך, אהבה, לפתוח יפה את השנה.
ופתאום הסיטואציות השליליות האלו. שחשוב לא להתעלם מהן כמובן, אבל מה זה קשור ובמה זה מועיל דווקא בכרטיסי שנה טובה? סתם לבאס את מי שמקבל את הכרטיס? אני באמת לא מבין.
אורית בתאריך 9/20/2008 9:23:04 PM
הפעם מסכימה עם המקטרגים
יצירות מחאה חשובות, אך מוצאת בהן טעם לפגם לשלוח אותן כברכה לשנה החדשה.
למי בדיוק?
כפוסט מחאתי - יופי, לדבר האמיתי הייתי מעדיפה איורים יותר שמחים ואופטימיים, ואם תתנגן לך המוזה עם העיפרון למשהו שמעלה חיוך כמו רוב הפוסטים שלך
אני קונה!
ואל תעלמי לעוד חצי שנה...
אורית עריף בתאריך 9/21/2008 10:01:47 PM
הגיע הזמן להגיב
מצטערת שלקח לי זמן - שילוב של הכנות לקראת היריד שהיה (והיה מצויין!) ביום שישי בת"א וקריסות חוזרות ונשנות של האתר בכל פעם כשכבר כן רציתי לכתוב תגובה.
בכל מקרה, אני רוצה לענות למגיבים זואי, פרח, אחד ואורית ששואלים בגדול – מה זה, למה זה ומה הטעם בכלל בכאלו איורים מבאסים על גבי כרטיסי ברכות שנה-טובה.
ובכן -
איורי השנה-טובה שלי מבקשים ליצור פרשנות אישית, לטקסט מסורתי, קאנוני, שכולנו מכירים מהילדות. הטקסט הזה נכתב כשהמדינה היתה ילדה(לפני שהתחלתי לעבוד קראתי קצת על לוין קיפניס ולא מצאתי בדיוק את שנת כתיבת השיר. אם מי מהקוראים יודע אשמח לדעת גם) ומאז דברים השתנו. מאוד השתנו. רציתי להפנות זרקור למציאות החברתית-פוליטית הזו. לתת מקום לאותם אנשים שקופים שרובנו (גם אני, בטח שגם אני) לא רואים ביומיום ובטח לא בימי החג המלאי כל טוב בבתינו הבורגנים להתפקע.
כמו שכתבתי בגוף הפוסט, כשבאתי להכין את כרטיסי הברכה שלי, פתאום נהיה לי דחוף להגיד דווקא את זה.
"מה הטעם"? – לא לכל דבר שאת יוצרת יש טעם מוגדר. לפעמים הטעם הוא בעצם האמירה.
וברור שאלו לא כרטיסי ברכה קונבנציונלים שאשלח לדודתי וברור שאצייר ברכה נחמדת וחייכנית בשביל לשגר אל בתי הפעוטה ולא אבהיל אותה ואת הגננת שלה עם ה"ברכות" הדכאוניות שלי.
הכנתי את השנוטובות האלו בידיעה שאציג אותן למכירה ביריד לצד עשרות כרטיסים מאויירים בקו ובראש אופטימי ונעים, שיצרו הקולגות שלי. אין לי רבע טענה או ביקורת כלפיהם. להפך – דאגתי להצטייד במיטב יצירותיהם המתוקות ואני מתכוונת לקשט בהן את הסטודיו שלי ולשלוח אותן ליקירי.
אני חושבת שיש להן בהחלט מקום של כבוד, וגם ליצירה שלי לצידן.
פרח בתאריך 9/22/2008 9:59:14 AM
תודה אורית על תשובתך
שמחה מאד שהיריד היה מוצלח.
איך היו התגובות שם לשנוטובות?
אני מבינה יותר ממה שרצית לעשות. תודה שהסברת.
עכשיו זה עושה לי חשק לרצות שתהיינה לי אותן כיצירות אמנות. זה נראה לך בסדר? אם כן אשמח.
את אומרת שלא נראה לך לשלוח אותן לדודתך. אבל האם יהיו אנשים שכן תחפצי לשלוח אותם אליהם? ואם כן אשמח לשמוע איך הם מתפקדים לך כברכות?
יומטוב לך (ופורה)
פרח בתאריך 9/22/2008 12:26:52 PM
תוספית קטנה- אני מצליחה לדמיין אותן
בקלות רבה במוזאון ת"א!!!
את ממש עושה אמנות לדעתי
ומעולה !!
אורית עריף בתאריך 9/22/2008 9:11:01 PM
לפרח
היו הרבה סוגי תגובות ביריד:
היו שהתלהבו וקנו את כל הסדרה, היו שקנו רק כרטיס אחד או שניים - הכי נמכר ה"דוד גיבור": מעניין שבענייניי הוא האיור הפחות מוצלח מבין החמישה, אבל כנראה היותר קל לעיכול מביניהם.
היו שאמרו "וואו, אנחנו נורא מעריכים את זה אבל מעדיפים לקנות כרטיסים פחות דכאוניים", היו שצחקו (!), היו שבקשו הסברים, היו שהתעלמו...
נראה לי בסדר גמור שיהיו לך הכרטיסים שיצרתי -
גללי למעלה, כתבתי כמה עולה, את כתובתי וכד'.
תודה כמובן על כל החיזוקים הפרגונים והמחמאות.
שני בתאריך 9/23/2008 1:57:14 PM
האם גם בשישי הקרוב תהיו?
פיספסתי את הקודם וגם שישי זה אקטואלי! מאוד! מה דעתך?
אורית עריף בתאריך 9/23/2008 2:04:59 PM
לשני
לצערי זה היה יריד חד פעמי.
זה באמת פספוס ובשנה הבאה נדאג (זו פרוצדורה מול העירייה וככה) להפעיל אותו יותר מפעם אחת.
בכל מקרה, אם את חפצה בשנוטובות של מאייר ספציפי כתבי לי ואקשר ביניכם בשמחה.
פרח בתאריך 9/24/2008 6:16:14 PM
תודה אורית על תשובתך ובהצלחה ובשמחה
בתהליך יצירתך. אני בטוחה שיהיה נפלא בסוף ושתזכי להכרותלאומית ובינלאותי (באמת!!) אבל אני יודעת גם שזה לא בהכרח עוזר ליצור כשקפואים..
איכס בתאריך 10/7/2008 6:37:37 AM
איכס
בחיים לא הייתי קונה כזה דבר
מעניין, פרנסה יש מזה?
שנות טובות מגעילות ומבאסות
אני מבינה למה קנו דווקא את השנה טובה עם התאילנדים, יש בה מעט הומור ולכן היא נחמדה יותר למרות שהאיור לא מתוחכם ולא כל כך מעניין אלא מאוד צפוי מראש
אם היה קצת יותר הומור בשנות טובות וקצת פחות דיכאון, אולי הן היו יותר נמכרות
ג. בתאריך 3/24/2009 1:39:49 PM
חדש בבלוג
בתור מי שרק עכשיו גילה את האתר הזה, אני נפעם מ"כרטיסי הברכה" ונדהם מהתגובות. מוזר לי לראות אנשים שלא מסוגלים לחשוב על "שנה טובה" כעל יצירת אומנות שטומנת בחובה מחאה חברתית.
כל הכבוד!
אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.
