קצה

"מארת האלים על האיש אשר הציב כאן שעון שמש לחתוך באכזריות את ימי, ולקצץ את שעותי למנות קטנות". פלאוטוס

מכתבים לאלוהים

העברת חפצים פיזיים באמצעות כוח המילים

עוד שדור חוזר של קטע שאני אוהב במיוחד וזכה למספר עצום של כניסות, כולל יוזמה של במאית פינית שרוצה לעשות סרט בנושא. אגב, הכותל הוירטואלי עדיין קיים ויש כרגע עוד 110 מכתבים שצריכים להישלח. צוות הפרויקט מחפש כעת צ'אנל חדש. אם יש רעיונות בעניין, נשמח...

הדרך להגיע אל האלים הייתה מאז ומתמיד דרך מורכבת ולא פשוטה, תלוי כמובן באלים בהם מדובר ובמאמינים עצמם. בדת היהודית, כמו בדתות מונותיאיסטיות אחרות, נמצא האלוהים בכל מקום. זאת, למרות מקובל לכנות אותו גם אבינו שבשמיים והיושב במרומים. בתפילות ובבקשות הנישאות אליו מצפים המאמינים שיפתחו שערי השמיים.

          טכנולוגיה אלוהית

הבעיה העיקרית בתקשורת עם בורא עולם, במיוחד אם אתה מאמין ספקן במיוחד, שאתה כמעט אף פעם לא נענה ישירות, ולכן גם לא יכול לדעת אם ההודעה שלך הגיעה...קצת דומה למצב שבו אתם כותבים מכתב בקשה, או תלונה, לבוס הגדול ולא יודעים אם המסר עבר. עם השנים, התפתחו כלי עזר ושיטות העברה שונות, שנועדו להבטיח, עד כמה שניתן, את העברת המסרים של המאמינים היישר לישות האלוהית, החל מתקיעה בשופר המכוונת לפעור סדק בשערי הרקיע, וכלה בשיטה פיזית יותר, הטמנת פתקי נייר בכותל המערבי מתוך כוונה שיגיעו לכתובת הנכונה.
בניסוי שנערך במסגרת מחנה כינרנט2005 הצענו דרך פשוטה ואלגנטית להעברת מסרים לאלוהים, שמשלבת בין טכנולוגיות עתיקות ומודרניות וממחישה לראשונה, בצורה מטאפיזית, את הכוח הטמון במלים. בשלב הראשון נבנה מעין אתר אינטרנט ששימש כמעין "כותל" וירטואלי – Letters2God ואפשר לרכז כמות גדולה של פניות ובקשות לצורך שילוחם כלפי מעלה. התכנות של "הכותל" נעשה ב-PHP על בסיס נתונים מסוג MYSQL שרצו על LINUX REDHAT . בשלב הבא לקחנו מסוף עם מודם סלולארי GPRS - "נורית 8000" של חברת ליפמן, שתוכנת כך שיוכל ל"דבר" עם אתר האינטרנט, ולהדפיס בצורה אוטומטית את המסרים הנכתבים באתר.

זנב טקסטואלי

הפלטפורמה שנבחרה לצורך שיגור המסרים היתה אשכול של ארבעה בלוני הליום גדולים, כל אחד בקוטר של כ-1 מטר שספקו יחדיו כוח הרמה של כמחצית הק"ג. האשכול נקשר לקצהו של סרט הנייר התרמי במסוף, לא לפני שהמסוף עצמו הודק בחוזקה לשולחן השגור באמצעות חוטים מיוחדים על מנת שלא יתרומם גם הוא לשחקים.

מיד עם הפעלת המסוף החל אשכול הבלונים להתרומם בהדרגה, כאשר כל בקשה ובקשה "הרימה" את הבלונים אל על בכמה סנטימטרים. במוכן זה אפשר בהחלט לקבוע כי עשרות הבקשות, הפניות והמסרים שנשלחו באמצעות האתר, הם אלה שגרמו, בסופו של דבר, לתנועת הבלון כלפי מעלה. האם אפשר לדבר על טלקינזיס מסוג חדש? לא ברור. לא ברור גם אם נושאי התכנים ואופים השפיעו על קצב ההדפסה, ומתוך כך גם על מהירות השחרור של הבלון. כך או כך, לאחר כמחצית השעה מתחילת ההפעלה של המסוף היו הבלונים כבר בגובה של כעשרה מטרים מעל לפני הקרקע כאשר רק סרט נייר דק* - חוט טקסטואלי עמוס תכנים, קשר אותם עדיין לפלנטה שלנו. בגובה של כ-16 מטרים אזל גליל הנייר במסוף ואשכול הבלונים השתחרר באחת, כשהוא מזנק במהירות כלפי מעלה, נושא מאחוריו את זנב המילים המתפתל. רגע מאוחר יותר כבר אפשר היה להבחין רק בכתם צבעוני בשמיים הנושא זנב קטן, כמו כוכב שביט זעיר הממהר לעזוב את מערכת השמש. 

                                                  ------------

                 עולים לשמיים

בשולי הדברים הטכנים/ להיכן באמת הגיעו הבלונים?
כוח המשיכה של הנייר מהמסוף הוא כ-400 גרם. על מנת שהבלונים לא יתלשו את הנייר, עוד לפני תהליך ההדפסה, הוחלט להקטין את כוח ההרמה של הבלונים לכ-200 גרם. לשם כך נוצלה שיטה עתיקה שנלקחה מספריו של ז'ול ורן והיא הוספת משקל לבלון...שקית ניילון עם אבנים במשקל של כ-200 גרם נקשרה לבלון בהתאם. קשה מאד לחשב את מהירות הנסיקה של אשכול בלוני ההליום באוויר מאחר ומעורבים בכך גורמים רבים. לענייננו, די לומר, בהערכה גסה, שמדובר במהירות שבין 200-400 מטרים לדקה. מהרגע שהתחילו לנסוק, אין כמעט מה שיעצור את הבלונים בדרכם למעלה, חוץ מהרוחות שהיו חלשות מאד באותו זמן. עם העלייה לשמיים, האוויר נהיה דליל יותר ויותר ונוצרים הפרשי לחצים, גדלים והולכים בין פנים הבלון לבין הלחץ שהולך וקטן בחוץ. הבלונים הולכים ומתנפחים. בגובה מסוים, בין 9-10 קילומטרים, ובטמפרטורה של מינוס 40 מעלות, נכנעים מעטפות הבלונים להפרשי הלחצים ופוקעים. ומה קרה לזנב ? רוחות סילון הנושבות בגבהים אלו המשיכו מן הסתם לסחוף את זנב הנייר מזרחה. סביר להניח כי בשלב מסוים, ייכנע הנייר עמוס מילים לכוח הכבידה ויגיע כולו, או חלקים ממנו, חזרה לכדור הארץ.

                                                           ------------

הגלריה של "מכתבים לאלוהים" – כאן

 

קרדיטים:

נימרוד להבי – פתוח וניהול טכני

מאיר מירקין –  לוגיסטיקה ואפקטים מיוחדים

דידי ורדי –  יעוץ טכנולוגי/מכאני

אינדי שרון  (זו ש...) - גראפיקה

שי ורדי - יעוץ

עמי בן בסט - פתוח, ניהול ו..מטפיסיקה

 

קרדיט:

 

 

פורסם ב 13 באפריל 2006 09:02 במדור מוזר במובן מסויים תגובות נעולות

התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.

אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.

כל הזכויות שמורות לעמי בן בסט.
אתר זה מתארח ברשימות, אוסף אתרים אישיים המבוסס על מערכת ניהול התוכן קונטקסט מבית קונספציה, ומשתמש במנגנון הרישום של המערכת (כניסה | ניתוק). צוות אתר רשימות איננו אחראי בצורה כלשהי לתכנים המתפרסמים באתר זה. לצפייה באתרים אחרים ולמידע נוסף, הכנסו לרשימות.
אכסנת רשימות בחסות חברת SweetHome.co.il