מאמריש חשמל באוויר

כדורי הברק - עיגולי אור מוזרים המרחפים באוויר בלי סיבה הנראית לעין, ממשיכים לשגע את העולם. יכול להיות שהפתרון קרוב.

                                                                       ------------

כבר כמה שנים טובות אני מסתובב עם הכדורים האלה. לפני כשנה פרסמתי כאן בבלוג תמונת מצב עדכנית, פחות או יותר, לאותה עת, אבל העדויות ממשיכות להצטבר והכדורים הללו בצבע התפוז, ממשיכים לנוע ולרחף להם פה ושם באזורים שונים בעולם בלי שאף אחד יודע בדיוק למה ומתי. והנה ממש לאחרונה, וממש אצלנו, כאן בישראל, נעשה ניסוי ייחודי שיסייע, אולי, לפתור סוף סוף את חידת קיומם של כדורי הברק (Lightning balls).


     נכנס ויצא מבעד לחלון

את הסיפור הזה אפשר להתחיל אולי בשנות החמישים של המאה הקודמת בנערה בשם דורה נחום (יום ג'רבי), אז עולה חדשה כבת 15, ששהתה עם חברותיה במחנה עולים ליד נתניה. יום אחד, ספרה דורה לבנה שעוד יופיע כאן בהמשך, ראינו כדור אור חזק בגוון אדום-צהבהב, בגודל של כדור רגל, שנע באוויר באיטיות מכיוון הים. הכדור המרחף עורר תימהון רב בקרב החבורה הצעירה. לא פלא. המראה אותו ראו דורה וחבריה היה כנראה כדור ברק, תופעה נדירה למדי המוכרת בעולם למעלה ממאתיים שנה, ואשר אין לה עדיין כל הסבר מדעי מספק.

נכון להיום קיימות קרוב למאה תיאוריות המנסות להסביר את התופעה, אולם ללא הצלחה מרובה. התפתחות מסוימת בעניין זה חלה לאחרונה כאשר צוות חוקרים ישראלי הצליח ליצור בתנאי מעבדה כדורי ברק בקוטר של כ-3 ס"מ. הניסוי הזה שזכה לפרסום עולמי, עשוי לאמת תיאוריה חדשה יחסית שהתפרסמה לא מכבר והקושרת את הכדורים הללו עם תופעת הברקים. עוד צריך לומר בעניין זה כי החוקר הראשי בצוות הוא אליהו ג'רבי, פרופ' להנדסת חשמל בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, ובנה של דורה ג'רבי, שראתה עם חבריה את אחד מאותם כדורים המרחפים בטבע.


         מופיע יש מאין ומשמיע רחש קל

עדויות להופעת כדורי ברק מצויות במקורות רבים, לרבות ברישומים ובציורים עתיקים. מידי שנה בשנה מצטברות עשרות רבות של עדויות חדשות בנושא ורובן ככולן מתארות כדורים בגדלים שונים ובצבעים שונים, המרחפים להם באזורים שונים ברחבי העולם. חלק מהעדויות מעורר תימהון ופליאה. למשל כמו עדותו של אותו אדם מאוהיו, ארה"ב שמתאר באחד הפורומים ברשת האינטרנט גלובוס מואר בצבע תפוז המרחף לו  בסלון הבית לאחר שחדר מבעד לחלון, או שמא דרך הקיר, כשהוא משמיע רחש קל ואור האורנג' שלו מסמא את העיניים. ישנם גם אלה המדברים על כדורי ברק הנעים כנגד הרוח, או אלה החודרים, בלי כל קושי, מבעד למכשולים מוצקים מבלי להשאיר כל עקבות. על פי רוב העדויות, הקוטר הממוצע של הכדורים האקזוטיים הללו הוא כשלושים ס"מ, אם כי נצפו גם כדורים ממש ענקים. אגב, עדי ראייה, שהכדורים האלה חלפו לידם, לא חשו בחום כלשהו. אחרים דווקא כן.

תופעת כדורי הברק התקבלה בעבר בספקנות רבה על ידי הקהילה המדעית. אחת הסיבות לכך הייתה העובדה שאין כל מידע מוקדם באשר לעיתוי הופעתם של הגופים הללו, מה שמנע תצפיות מדעיות מסודרות. זו גם הסיבה שהיו גם חוקרים שטענו כי מדובר בתופעה לא אמיתית והשוו את כדורי הברק לתופעת העבמים ולהיבט הפופולארי והלא רציני שלה לפיו עצמים בלתי מזוהים שמגיעים מהחלל החיצון מבקרים אותנו, בני כדור הארץ, ללא הרף. אלא שבמקרה של כדורי הברק, מדובר, נראה, בתופעה אמיתית לחלוטין.


מכין את המיקרו - פרופ' ג'רבי

רוב ההסברים הקיימים כיום קושרים את כדורי הברק בתופעות אטמוספריות שונות ובהתפרקויות חשמליות המתרחשות בעיקר בעת התרחשותן של סופות ברקים ורעמים. אחת התיאוריות היותר דומיננטיות בעניין זה הועלתה לפני כמה שנים על ידי צוות חוקרים ניו זילנדי שהסביר את אותם כדורי אור בברקים הפוגעים בקרקע. המגע עם האדמה, על פי אותם חוקרים, גורם בנקודת המגע לתהליכים דרמטיים, לרבות המרת גרגרים של מינרלים שונים המצויים באדמה לחלקיקים זעירים של סיליקון הנזרקים לאוויר, ניצתים ויוצרים את כדורי הברק.

התיאוריה הניו-זילנדית, על פי חוקרים אחרים, עדיין מלאה חורים המבקשים כיסוי. בהחלט יתכן שכדורי האש הקטנים הנוצרים במעבדה של פרופ' אליהו ג'רבי, ועמיתו, ד"ר ולדימיר דיכטיאר, יספקו חלק מ"הכיסויים" הללו. אני יושב במעבדה מסתכל על מערכת הניסוי ורואה במו עיני כדורי אש יציבים המרחפים בחלל המערכת (וידיאו שצילמתי). בעיני רוחי אני מדמה כדורים תפוזיים וחמקמקים הנפלטים ממנה בזה אחר זה ונעים לעברי. באחת העדויות שהגיע בשנה שעברה מעיר רוסית קטנה, מסופר על כדור ברק עיקש במיוחד וגדול במיוחד (קוטר של כ- 80 ס"מ) שהופיע אי משם ונגע-הקיש, פעם אחר פעם, בראשו של מורה רוסי עד שנעלם כפי שבא. אבל הפיזיקה, במקרה הישראלי, רצינית הרבה יותר.


כדור ברק מעבדתי שנמעך בקצהו העליון

המערכת הישראלית מורכבת בעיקרה משפופרת (מגנטרון) של מיקרוגל ביתי רגיל. השפופרת הזאת היא זו המייצרת את קרינת המיקרוגל - קרינה אלקטרו מגנטית בתדר מיקרו, המכוונת, במקרה זה, לנקודה זעירה ששטחה כמילימטר מרובע אחד. מסביב לנקודת הפגיעה מצוי חלל קטן יחסית המוגבל על ידי לוחות מתכת. פרופ' ג'רבי מפעיל את המיקרו כשהוא מקרב ומרחיק לסירוגין את מקור הקרינה אל משטח זכוכית פשוט. כמעט מיידית נוצרת לה נקודה חמה באזור המגע. הנקודה תופחת במהירות והופכת לכדור צהבהב בקוטר של כמה ס"מ שמתנתק, נדמה, מהמשטח ולובש ופושט צורה כמו מדוזה המתנענעת באוויר.

"מה שקורה כאן לא מובן עדיין ודורש מחקר נוסף", אומר ג'רבי. "זה נראה כאילו אותה נקודה מותכת משנה מצב צבירה והופכת לכדור המצוי במצב שהוא בין נוזל לגז, כשהיא ניזונה מהסיליקטים בזכוכית, או באבן הבזלת, ואולי גם מגזים המצויים באוויר". המתקן הישראלי יודע ליצור כדורי אש מחומרים שונים לרבות בזלת. במקרה זה, עם סיום ההקרנה, הכדורים מתפוגגים ומה שנותר זו רק אבן בזלתית מעוכה שבמשך שניות ארוכות אחר כך ממשיכה לבעור בכתום ולקרון חום.


נקודה חמה שתופחת לכדור אש מרחף

הניסויים של פרופ' ג'רבי מחזירים אותנו אל כדורי הברק שבטבע. התעלומה אודות מקורם של כדור הברק עדיין חיה ובועטת, אבל יש כעת, נדמה, נקודת התחלה. הניסוי הישראלי מרמז על אפשרות שברקים הפוגעים בקרקע הם אלה היוצרים "נקודות חמות", ומתוך כך, בדרך לא מובנת עדיין, את אותם כדורי אור גדולים המרחפים באוויר ומשגעים את העולם שלנו כבר יותר מידי זמן.  

                                    ------- 

פורסם בעיתון גלובס בשינויים קטנים 

 האתר של פרו'פ אליהו  ג'רבי


פורסם ב 15 בפברואר 2006 22:36 במדור מוזר במובן מסויים תגובות נעולות

התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.

Moon  [אתר]  בתאריך 2/16/2006 4:00:54 PM

ללא נושא

ציינת,שאין כל מידע מוקדם באשר לעיתוי הופעתם של הגופים הללו, אבל האם לאחר כל דיווח על הופעת כדור אש כזה, אפשר לשייך אותו מבחינת זמן הופעתו לברקים שהופיעו בסמיכות זמן כלשהיא אליו?

ובניסוי שבו צפית, אם הבנתי נכון, נותר *חומר*
בעוד שבדיווחים מכול העולם אותו כדור אש נעלם כלעומת שבא ולא משאיר אחריו כל שריד...

אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.