מאמרמסדר בהקמה

להמשך המאמר...

פורסם ב 6 בפברואר 2010 20:37 במדור בין מציאות ודימיון | 4 תגובות | אפשרויות

מאמראוואטר

להמשך המאמר...

פורסם ב 1 בפברואר 2010 08:34 במדור בין מציאות ודימיון | 4 תגובות | אפשרויות

רשימההליכה לילית

השעה בערך 23:15 בלילה. באמצע שום מקום, ליד כיכר יפה ומרוצפת, בקצה העיר הקטנה מונח על המדרכה העירומה מקלט טלוויזיה קטן. התקרבתי אליו, הוא נראה כזה שחור לבן, כמעט מבויש, רהיט שסר חינו. מה הסיפור שלו? מי שם אותו שם? אין לי מושג.

פעם היו מניחים על המדרכות, ובכל מקום אחר, מכשירי רדיו ישנים. עוד עשר, עשרים שנה יושלכו האייפודים והאייפונים החדשים. אני מתגעגע לכרכרות ולטלגראפים ולקטריםהעשנים של פעם, ואוחז בחוזקה באייפון החדיש שלי.

 

פורסם ב 4 בינואר 2010 07:38 במדור תופעה | 3 תגובות | אפשרויות

מאמרמילים לתמיד

חברה בריטית שולחת את טקסטים שלכם למסע נצחי בחלל

להמשך המאמר...

פורסם ב 25 בנובמבר 2009 09:05 במדור חלל | 5 תגובות | אפשרויות

מאמרחומצה ירוקה

מישהו צריך לבדוק האם רכבות המשא הזקנות של רכבת ישראל שמובילות מטענים "בעייתיים" בסמוך לאיזורי אוכלוסיה צפופים, בטוחות מספיק?

להמשך המאמר...

פורסם ב 6 בנובמבר 2009 15:02 במדור תופעה | 3 תגובות | אפשרויות

רשימהבלוגר עם גיר

תעשייה מדליקה    במקרה, ממש במקרה נקלעתי לאתר של התאחדות התעשיינים בארץ ישראל של נובמבר 2009. יש שם את סרטון הוידיאו הזה שבא עם כותרת קטנה: " מדליק מי שמקליק". כתובת קצת זרה, ארכאית משהו אבל בכל זאת מדובר בתעשיינים מכובדים, אז הקלקתי. הוידיאו החל בכתובת שנפרשה על כל המסך: האתר החדש של התאחדות התעשיינים, מתחת נכתב בכתב יד מסולסל: "גם אני מקליק".

עצרתי לרגע, מה אתר חדש? איפה האתר? בדרך כלל כאשר מדברים על אתר חדש יש בסביבה גם כתובת (URL) או לפחות לינק. לא מצאתי זכר לזה. הסרטון החל לרוץ_ אחד אחר השני החלו להופיע המנהלים על רקע מוסיקה של יומני הקולנוע של פעם. כל אחד מהם, בתורו, הניף את ידו מסיבה לא ממש ברורה וכיוון אצבע לעבר המסך כשהוא מכריז "גם אני מקליק". מי מקליק? היכן? הנה שוב היד המורמת, האצבע ו_גם אני מקליק. אחר כך היד יורדת למטה. טוב, לא תמיד, לעיתים היא נשארת עוד כמה שניות באויר. הי חברה מה קורה כאן?

 

זה לא נעים לראות זבוב קשור.     בית הוצאה לאור בגרמניה שבקש לפרסם עצמו ביריד הספרים הגדול הצמיד באנרים דלי משקל ל-200 זבובים בעזרת חוט וקצת שעווה שכוח הדבקה שלה נגמר לאחר זמן מה. אחר כך הם שחררו את החרקים המזמזמים האלה לדרכם וחלל התערוכה התמלא בפתקים מעופפים. רעיון נחמד. מה הם עשו אחר כך עם 200 זבובים בתוך האולם לא ממש ברור.

 

חלומות מסוכנים.     יש לי חלום עתיק יומין להיות נהג של מלגזה. טוב, לא קבוע אבל כל פעם שאני נקלע, נניח למחסן גדול או לבית אריזה נפשי יוצאית אל המלגזה. זה קורה לי אגב גם עם כלי רכב אחרים, למשל המודלים החשמלים המדהימים האלה שאתם רואים בשדות התעופה שמסיעים קשישים? פעם ניהלתי בנמל התעופה בפרנקפורט מסע שכנוע עם נהג קרונית כזאת אבל ללא הועיל. הם תמיד מסבירים לך שזה יכול להיות מסוכן. כמו שמלמד יפה הקטע הבא (0:32):


 

בלוגר עם גיר.    כל בוקר בשעה 10:45 פותח אלפרד סירליף את המסך ומביא את כל החדשות שצבר קודם לכן ממקורות שונים. הרייטינג של אלפרד לא תמיד גבוה, לאוו דווקא בגלל התכנים שהוא מריץ, אלא אולי בגלל העובדה שסירליף תושב מונרוביה שבליבריה, במערב אפריקה מציג את החדשות שלו בעזרת לוח וגיר. סירליף הוא בלוגר במדינות מתפתחות. הבלוג האנלוגי החינמי שלו מחזיר אותי לימים הטובים ההם של הילדות כאשר החדשות הגיעו מהרדיו, והידע מהגיר והלוח שהיה בכיתה.

 

פורסם ב 3 בנובמבר 2009 07:19 במדור ברשת | 0 תגובות | אפשרויות

מאמרקץ הילדות

עוד כמה ימים סוגרת יאהו את גיאוסיטיס ומכבה את האורות בכמה מהשכונות הראשונות של הרשת. זה הזמן לארכיאולוגים של הרשת להתחיל ולחפור.

להמשך המאמר...

פורסם ב 24 באוקטובר 2009 15:14 במדור ברשת | 4 תגובות | אפשרויות

רשימהזריחה דרומית

אני אוהב את השמיים. בכל רגע, בכל מקום ובכל מצב. 24 שעות של אהבה עם השמיים יכולות להיות מרגשות מאד, במיוחד כשאתה נמצא אי שם בדרום.

ואם מדברים על גיאוגרפיה, לזריחה דרומית קסם משלה. התמונות הבאות נלקחו באיזור רמון בין השעות חמש לשש לפנות בבוקר. אחר כך נהיה כבר חם וחזרנו הביתה.

 

הגדלה

הגדלה

הגדלה

הגדלה

הגדלה

הגדלה

הגדלה

הגדלה 

הגדלה

פורסם ב 17 באוקטובר 2009 08:55 במדור פוטו | 5 תגובות | אפשרויות

רשימהדיאלוג תל אביבי (2)

אנשי העיר מקיימים דיאלוג בלתי פוסק בינם לבין עצמם ובינם לבין העיר. מלבד הקולות יש בהידברות הזאת אוסף של תמונות, קריאות, הודעות, התראות, הרגעות, המלצות וטקסטים לא סדורים.

כל מה שצריך זה להקשיב ולהתבונן.  (דיאלוג 1)

(להגדלה - לינק מתחת לכל תמונה. להגדלה נוספת, לחיצה "בזכוכית מגדלת" בפינה הימנית למעלה).

 

פורסם ב 8 באוקטובר 2009 21:16 במדור תופעה | 1 תגובות | אפשרויות

רשימהזהירות, שטוקלהום על הקו

ליבי, ליבי לפרופ' יקיר אהרונוב, הפזיקאי המבריק שלנו שכיכב בימים האחרונים בכל כלי התקשורת הישראלים וניבא את עתידם של החלקיקים בכל מקום שרק התענייינו לדעת. פרס נובל היוקרתי לפיזיקה היה זה מכבר בידיים שלו, לפחות על פי עיתוני ישראל החשובים שהסבירו שהכל כבר סגור כי וכי כל המכונים היוקרתיים שבדקו וספרו והעריכו, קבעו כי העסק סגור.

אלא שהעניין כידוע לא הסתייע ובועדת הפרס השבדית לא ראו את הידיעות מישראל (למרות שקשה היה לפספס את הכותרת הראשית  של "ידיעות" לפני כמה ימים על כך שהנובל אוטוטו של יקיר) והחליטו להעניק נובל בכימיה לאשה. אחת בשם עדה יונת שמתעסקת בריבוזומים. מה זה לעזאזל? ואיזה מין שם זה לזוכה בנובל?

אבל עכשיו הכל בסדר והנשיא והרוה"מ כבר התקשרו. היה גם מי שהסביר שאהרונוב לא לקח את הקופה מאחר והוועדה העדיפה להעניק את הפרס למהנדסים שפיתחו טכנולוגיות פרקטיות המשמשות ביומיום, על פני פיסיקאים תיאורטיים כמו אהרונוב. מה שהם לא כתבו זה הקטע על האנטישמיות, אבל רגע! יונת היא גם משלנו, אז מה קורה כאן?

פורסם ב 7 באוקטובר 2009 21:29 במדור תופעה | 8 תגובות | אפשרויות

אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.