מאמרזכויות של ילדים

למה אנחנו לא נותנים לילדים זכויות מלאות? ומצד שני נותנים להם זכויות מיוחדות? איך מסתדרים ליברלים עם פטרנליזם? על המושג "זכויות ילדים" ואיך הוא התפתח

זכויות אדם הן זכויות הנתונות לכל אדם באשר הוא, או היא, אדם. הן ניתנות לו בתוקף אנושיותו, באופן שווה ואוניוורסלי, ללא הבדל דת, גזע, מין, נטייה מינית, לאום, השקפת עולם, מעמד כלכלי, חברתי או אחר. הן מבוססות על ההנחה כי כל בני-האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם. זכויות-אדם אינן ניתנות להפקעה: לא ניתן להפסיק להיות זכאים להן, כשם שלא ניתן להפסיק להיות אנושיים. הן אינן ניתנות לחלוקה: לא ניתן לשלול זכות משום שהיא "פחות חשובה" או "לא מהותית". והן תלויות זו בזו: זכויות-האדם משלימות זו את זו. עם זאת, זכויות נתונות להגבלה, מאחר שהן עשויות להתנגש ביניהן, עם זכויות של אחרים, ולעתים גם עם ערכים אחרים החשובים בעינינו. כאמור, האנושיות, ולא החברה או המשפט, מהווה את מקור תוקפן של הזכויות, כמו גם את מקור הלגיטימציה שלהן. החברה המאורגנת, או המדינה, אמנם מאפשרת להבטיח זכויות-אדם ולממשן. למעשה, ניתן לקבוע כי אחד הטעמים המרכזיים להתארגנות משותפת של בני-אדם בחיים חברתיים היא הגנה על זכויותיהם. גם הגנה משפטית על זכויות-האדם, כאשר הן מעוגנות בחוק, מסייעת לאכיפתן; אך המשפט איננו מקורן של זכויות-האדם, וקיימות זכויות מוסריות שאינן מוכרות בחוק. הבהרה נוספת נדרשת באשר ליחס בין זכויות לחובות. קיים קשר הדוק בין זכות לחובה, לא בכך שקבלת זכויות מותנית בקיום חובות, אלא בכך שזכות מטילה חובה נגדית על צד ב' - לא להפריע למימושה או לסייע ליישומה. חובה זו מוטלת, בדרך-כלל, על המדינה, שלה הכוח הרב ביותר לפגוע בזכויות-אדם, כמו גם לספק את התשתית המתאימה לשגשוגן.

ילדים הם בני-אדם. בתוקף עובדה זו, מגיעות להם זכויות. זוהי השקפה חדשה יחסית; עד המאה ה-17, לערך, נחשבו ילדים (גם באופן חוקי) לרכוש הוריהם ולאלו היתה סמכות לנהוג בהם כרצונם. אם ילדים קיבלו זכויות, היו אלו הזכויות שהוריהם קיבלו והעבירו אליהם, שההכרה בהן היתה מתוך דאגה לרכוש או לכוח-אדם זמין וזול. בעקבות זאת, רבים מן הילדים סבלו מניצול או מהזנחה, או שבכל מקרה זכויותיהם לא כובדו. במאות ה-18 וה-19החלה להתפתח התודעה של זכויות ילדים כפי שהן מוכרות בשמן כיום, בעיקר הגנה על ילדים בתחומי העבודה והשפיטה. מראשית המאה ה-20 החלו להכיר בילד כישות משפטית נפרדת בעניינים מסוימים, וכאדם בפני עצמו שאיננו רכושו של איש, ובשנות השבעים והשמונים של אותה מאה קמו תנועות שנאבקו ודרשו זכויות לילדים.

כיום מכירים בילדים כביצורים עצמאיים, בעלי צרכים וזכויות משל עצמם. סובייקטים אנושיים במלוא מובנו של המושג, ולא בני-אדם לעתיד או בעלי זכויות פוטנציאליים שישיגו, לבסוף, את מלוא הזכויות שיש למבוגרים, ואילו כרגע אין להם כל זכות. ועם זאת, מי שבודק, למשל, את הזכויות הנמנות בהכרזה האוניוורסלית בדבר זכויות האדם (1948) - המסמך שזכה להכרה הרחבה ביותר ואשר מפרט באופן המקיף ביותר את אותן זכויות-אדם שרואים בהן יסוד חיוני לחיים חברתיים צודקים בימינו - יווכח כי רבות מהן אינן ניתנות, בחלקן או במלואן, לילדים; זכויותיהם מושהות כך שהם אינם מקבלים את מלוא הזכויות עד הגיעם לגיל בגרות. לדוגמא, הזכות להשתתפות פוליטית – לבחור ולהיבחר. לעומת זאת, זכויות מיוחדות הניתנות לילדים מקנות להם הגנה רחבה יותר מלמבוגרים. לדוגמא, הגנה מיוחדת במשפט, בין אם הם קורבנות ובין אם הם מבצעי העבירה או עדים לה. יש המבחינים, לעניין זה, בין זכויות אזרחיות וחירויות לעומת זכויות רווחה. לטענתם, חלק מן הראשונות אינן חלות על ילדים או חלות עליהם באופן מוגבל. לעומת זאת, זכאים ילדים באופן מלא לזכויות רווחה כמו הזכות לרמת חיים נאותה, לבריאות תקינה, לחינוך, להגנה מפני ניצול וכן הלאה. נראה, אפוא, כי קיים קושי פנימי בתפיסה הרואה בילד אדם במלוא מובנו של המושג ובה בעת משהה חלק מזכויותיו, שהרי לו היה כזה – היה עליו לקבל את מלוא הזכויות שמגיעות לכל אדם.

קושי זה נגלה לעין כאשר טוענים כי גם אם זכויות של ילדים נבדלות מאלו של מבוגרים, אין זאת משום שהם פחות בני-אדם או זכאים פחות להתחשבות; ובו-בזמן, כי צרכיהם ויכולותיהם, ובמידה רבה האינטרסים שלהם - שונים מאלו של מבוגרים, באופנים שיש להם השלכות חשובות על זכויותיהם. המעמד המיוחד שמוענק לילדים בכל הנוגע לזכויות-אדם גורע, למעשה, מן החירות והאוטונומיה שלהם, לטוב ולרע. בין אם משום שמניחים כי חסר להם שיקול דעת הלוקח בחשבון את מלוא התוצאות של מעשיהם, ובין אם בשל פגיעותם המיוחדת, שמחייבת הגנה נוספת מפני ניצול לרעה. מכל מקום, היא נשענת על תפיסה של אוטונומיה מופחתת או מוגבלת של הילד, שמקשה על הקביעה כי היחס אליו הוא אכן כאל אדם במלוא מובנו של המושג. הגבלת זכויות זו, גם אם היא מוגבלת בזמן, מעוגנת בתפיסה כי חירויות מטילות על האדם אחריות, שלעתים קרובות קטינים עדיין לא מסוגלים לעמוד בה ולהשתמש בחירויותיהם באופן שקול ומושכל, מבלי להזיק לעצמם. כמו-כן, ילדים מהווים אוכלוסייה פגיעה ותלותית במיוחד, החסרים את היכולת שיש למבוגרים לעמוד ברשות עצמם. על-כן, הם זכאים להגנה מוגברת על זכויותיהם כמו גם לזכויות מיוחדות להם, שאינן מוענקות לבגירים.

לעמודי המאמר : 2 1

העמוד הבא





פורסם ב 10 במאי 2003 16:37 במדור מאמרים אקדמיים

אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.