מאמראתיקה באינטרנט

גם כאן אנחנו צריכים כללים? למה מה קרה?

אני יוצאת מהנחה שאת האינטרנט כולנו מכירים, אבל יש להבהיר את המונח 'אתיקה', ובמיוחד את הקשר שאנו יוצרים בין שני התחומים הללו, שהוא הנושא שלנו.

אתיקה במובן שמעניין אותנו עוסקת בשאלות 'איך מן הראוי לנהוג', או 'מה מן הראוי לעשות'. כשמדובר באתיקה מקצועית, אנו חושבים על כללים שמדריכים פרקטיקה מסוימת, שחלקם מציב קודם כל את הדרישה להיות מקצועי: לשלוט בגוף-הידע הרלוונטי למקצועו, להיות דייקן, זהיר, לא רשלן וכן הלאה. חלקם את הדרישות המקצועיות הספציפיות שנובעות מהתחום בו מדובר (כך, עיתונאי יידרש לבקש תגובה, רופא – לשמור על חיסיון רפואי), וחלקם את הדרישות הדמוקרטיות שמציבה המעטפת החברתית בתוכה מתפקד העיסוק האמור או הפרקטיקה הנדונה. (דרישות שמתבטאות, למשל, בכך שרופא יידרש לקבל הסכמה מדעת, כביטוי לאוטונומיה של האדם וזכותו על גופו, ועיתונאי – לא להוציא דיבה, כדי לשמור על כבודו ושמו הטוב של אדם).

מהי נקודת המבט האתית כשמדובר באינטרנט? נבחין, קודם כל, בין פרספקטיבה חיצונית לאינטרנט, שתעסוק בסוגיית השימוש באינטרנט כמשאב שיש לחלק בדרך שתהיה כפופה לנורמות של מוסר פוליטי, לבין פרספקטיבה פנימית לאינטרנט, שהסוגיות האתיות שהיא מעלה קשורות לשימוש הנאות בו על-ידי קהילת הרשת. אני לא אדון כאן בשאלות מן הסוג הראשון אלא רק בשאלות פנימיות לאינטרנט, שאלות שכלל משתמשי הרשת צריכים לתת עליהן את דעתם על-מנת שהאינטרנט יהיה פרקטיקה טובה יותר, והם - משתמשים טובים יותר.

כללי האתיקה הם חלק מהכללים שנחוצים לחברה אנושית כדי להיות מסוגלת להתקיים. אני מבקשת להבחין בין כללים משפטיים – חוקים – לבין כללי האתיקה. זאת הבחנה חשובה, במיוחד על רקע המשפטיזציה שעוברת על החברה הישראלית בשנים האחרונות, שמנסה לבחון כל קושי שעולה על סדר-היום בכלים משפטיים. זוהי מגמה בלתי-רצויה מאחר שלא כל מה שהחוק מתיר הוא מוסרי, ולא כל מה שהחוק אוסר הוא בלתי-מוסרי. למרות שככלל, ובמצב הרצוי, החוק משקף ערכים, ונורמות חיוביות, הרי שיש חוקים רבים שהם אינדיפרנטיים מבחינה מוסרית, וחוקים שאינם משקפים או ממצים את המורכבות המוסרית או את המצב הרצוי. אני חושבת שתרבות השלטון זימנה לנו בשנה האחרונה לא מעט מקרים שהפוליטיקאים גלגלו לפתחם של יועצים משפטיים, בעוד שהם היו צריכים לתת להם מענה שנובע ממוסר פוליטי ומאתיקה ציבורית. יתכן, כמובן, שתהיה חפיפה בין התחום האתי לתחום המשפטי לגבי אותם מקרים. כלומר, שהתנהגות לא-אתית תהיה בנסיבות מסוימות גם לא-חוקית, ואז יהיה צורך להתייחס אליה בכלים ששתי הפרקטיקות מספקות לנו: לטפל בהתנהגות הפלילית באמצעים משפטיים, ולבחון את ההתנהגות הבעייתית מבחינה מוסרית בכלים אתיים. ישנם מקרים שבהם תקנון האתיקה מאפשר להטיל סנקציות; כך, למשל, בבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות או בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי-הדין. אבל ככלל ניתן לומר שהמטרה של הבחינה האתית איננה להעניש אלא להבין ולשפר. לפעמים הלקח או השיפור היחיד האפשרי קשור בהתפטרות או הדחה, אבל לא בהכרח. בעיקר, הלקח האתי נושא את פניו אל העתיד: אל הפעם הבאה, והדרך לעשות אותה טובה יותר, הוגנת יותר, צודקת יותר.

מה שחשוב לראות לגבי האינטרנט הוא שלמרות שהאינטראקציה האנושית שמתרחשת בו איננה נעשית פנים אל פנים, ובעצם כל מה שיש לנו זה סימנים על צג מחשב, ולפעמים גם תמונה וקול, הרי הפרקטיקה האינטרנטית היא אנושית לכל דבר. העובדה שהיא מתווכת על-ידי מחשב איננה משנה כהוא זה את אופייה האנושי, ובהתאם את הפתרונות שצריכה האתיקה לתת כאשר מתגלעים ניגודי אינטרסים, חילוקי דעות באשר לדרך בה יש לנהוג וכן הלאה. כי באופן מרכזי, האתיקה קשורה ליחסנו הנאות כלפי הזולת (לא אתייחס כאן לתחום האתיקה שעניינו מעלות האופי). הנטיקט – הכללים האתיים של האינטרנט – מנסח את ההבנה הזאת בכלל (כלל מס' 1) שנקרא "זכרו את האנושי". זהו, בעצם, הנוסח הנטיקטי לכלל הזהב המוכר לנו מתורת המוסר, שאומר לנו: "את השנוא עליך אל תעשה לחברך". הנטיקט מנחה אותנו לא לשכוח שמאחורי החזות הבלתי-אישית של המחשב, שדרכו אנו מְתַקשרים, נמצאים אנשים אמיתיים, בשר ודם.

אין טיבו של דיון באתיקה באינטרנט כטיב דיון באתיקה מקצועית מסוג כלשהו: עיתונאית, רפואית, משפטית וכן הלאה. אנו עוסקים בכלל משתמשי האינטרנט, שהמכנה המשותף היחיד שלהם הוא אותה פעילות באינטרנט, שהיא בעלת היבטים שונים. לפעילות הזאת שותפים ארבעה תפקידים, שכל-אחד יכול למצוא את עצמו באחד או יותר מהם: ספק, לקוח, משתמש קצה, וחבר בקהילה. לכן, כללי האתיקה המתאימים ליישום בתחום האינטרנט הם בעלי אופי כללי, כאותם כללי אתיקה שאליהם אנו פונים כאשר אנו נתקלים בקונפליקט או בקושי בחיי היום-יום שלנו כחברים בחברה, שמתוֹספים להם כללים מקצועיים ספציפיים כאשר מדובר בתחום-פעילות מקצועי ספציפי בתוך האינטרנט, כמו מסחר, תקשורת וכן הלאה. הן הסטנדרטים האתיים והן הכללים המעשיים שנגזרים מהם צריכים לתפקד כמכשיר שיאפשר לנו לזהות, לאבחן ולפתור בעיות חדשות. ולבעיות שמציג בפנינו האינטרנט במובן זה אני פונה כעת.

לעמודי המאמר : 3 2 1





פורסם ב 10 במאי 2003 16:56 במדור מאמרים אקדמיים

אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.