מאמרקודים אתיים וזכויות אדם

מבוא

הקשר בין זכויות האזרח לקודים אתיים הוא, במובן מסוים, דו-כיווני. מצד אחד, סביר לצפות כי זכויות האזרח – במידה ויהיה להן ביטוי בקוד אתי מקצועי – תיכנסנה אליו דרך המעטפת החברתית שמטילה אילוצים דמוקרטיים על ההתנהגות המקצועית הראויה. כלומר, אם חושבים על שלושת המרכיבים של אתיקה מקצועית – מקצועיות כללית, ייחוד מקצועי והמעטפת החברתית - הן לא תהיינה ביטוי לדרישות מקצועיות כלליות או ספציפיות למקצוע, אלא לדרישות הכלליות של המעטפת הדמוקרטית.

אבל ניתן להניח גם קשר מן הכיוון האחר – שבו הקוד האתי, הדרישות האתיות המקצועיות, מחזקות את המחויבות לזכויות אדם. זוהי התזה שברצוני להציע כאן היום. הרעיון הוא כי כאשר קוד אתי מבטא בדרישותיו כבוד לזכויות אדם, הוא מחזק את המחויבות להן גם מחוץ לשדה המקצועי. בצאתו מן המעבדה, או מן המשרד, לא יפשוט מעליו איש המקצוע את כל המחויבויות המקצועיות שלו, כפשוט חלוק; אם מחויבויות אלו הוטמעו היטב, והיו לחלק מהאישיות המקצועית שלו, הן יוסיפו ללוות אותו גם בצאתו ממקום העבודה, ויחלחלו אל היבטי חייו השונים. אם האתיקה המקצועית שלו דורשת ממנו להציל חיי אדם, להגן על פרטיות, לכבד הבדלים תרבותיים או לקדם רווחה אנושית - כולן דרישות, שכפי שנראה מופיעות בקודים אתיים שונים – אפשר להניח כי הדרישות האלו ילוו אותו לא רק כאיש מקצוע, אלא גם כאדם. הן תפעלנה באופן קונצנטרי: מן המעגל המקצועי המצומצם, אל המעגל האנושי הרחב.

זכויות אדם וביטוין באתיקה מקצועית

ישנם קודים אתיים המטפחים ערכים שמהם נגזרות זכויות-אדם, כמו סובלנות, ריסון כוח וסמכות, ציות לעקרונות דמוקרטיים. ישנם קודים אתיים שבין הסעיפים שלהם נוכל למצוא סעיף שמגלם דרישה כללית לכבד זכויות-אדם. כך, למשל, בישראל, בקוד האתי של המשטרה ואיגוד העובדים הסוציאליים; בארה"ב: באיגוד הפסיכולוגים, איגוד הארכיטקטים ועוד. ישנם קודים אתיים שדורשים לכבד את זכויות-האדם הישימות לאותו תחום פעילות רלוונטי. כך, למשל, תובע איגוד הבריאות העולמי לכבד את זכויות הפציינטים, העמיתים ובעלי-מקצועות בריאות אחרים, ואוסר על שימוש בידע רפואי בניגוד לחוקי האנושות. בקנדה, אוסר האיגוד הרפואי על השתתפות ותמיכה בפרקטיקות שמפירות זכויות-אדם בסיסיות. בישראל, דורש איגוד העובדים הסוציאליים הימנעות ממעורבות בכל פעולה שתפגע בזכויות האזרחיות או החוקיות של הלקוחות ותובע מן העובדים הסוציאליים להעניק זכויות ועזרה שווים לכל אדם. רוח צה"ל תובעת מהחיילים (בסעיפים שונים) להגן על חיי האזרחים ושלומם, לפעול ללא פגיעה מיותרת בחיי אדם, בגופו, בכבודו וברכושו, בהתאם לדיני המלחמה ולרוחם, ותוך הקפדה על מוסר המלחמה.

כשיורדים ליתר פירוט, נמצא ברבים מן הקודים האתיים דרישות המגלמות זכויות-אדם קונקרטיות, שהפעילות המקצועית צריכה לבטא, או להיזהר מלפגוע בהן. אביא כמה דוגמאות מובנות של זכויות שניתן לצפות כי יופיעו בקודים אתיים מסוימים, משום שהן מבטאות ערכים שקשורים בטבורם לתחום המקצועי של אותו עיסוק. האגודה האמריקאית למערכות מידע דורשת כבוד לזכויות הקניין, וכך גם האגודה האמריקאית לצלמי עיתונות, אשר מציינת במפורש גם את זכויות היוצרים; איגוד הפסיכולוגים האמריקאי דורש להימנע מגרימת נזק לפציינטים או לקליינטים, למשתתפים במחקר, סטודנטים ואחרים עימם עובדים, ולמזער את הנזק כאשר הוא צפוי ובלתי-נמנע. הדרישה לשוויון ולאי-אפליה, כולל פירוט הבסיסים הבלתי-קבילים לאפליה - כמו גזע, דת, מין, מוצא לאומי, גיל או נכות – מופיעה בקודים אתיים רבים: של שופטים, רופאים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, עיתונאים, סוהרים ומהנדסים. מועצת העיתונות הגרמנית מגדילה וקובעת גם היררכיה בין זכויות, במקרה של התנגשות ביניהן: הקוד דורש מן העיתונות, במקרה של אסונות או תאונות, לזכור כי לפעולות הצלה של קורבנות ואנשים בסיכון יש עדיפות על-פני זכות הציבור להיות מיודע.

אך לעתים הזכויות שמבטא הקוד האתי המקצועי אינן כה ברורות מאליהן מבחינת הקשר לעיסוק המקצועי, ודווקא גישה זו ראויה לציון ולהבלטה. ודאי אין זה מפתיע שקוד אתי רפואי יקבע כי בריאות הפציינט חייבת להיות השיקול הראשון במעלה של רופאים ומטפלים אחרים, וכי חובה עליהם לשמור על הסודיות הרפואית של מטופליהם, כחלק מזכותם של אלו לפרטיות. הביטוי האתי-המקצועי לפרטיות, כפי שהוא מופיע בקודים אתיים רבים הוא חיסיון. ופרטיות איננה רק זכות מוסרית וחוקתית, אלא גם, במקרה של אתיקה רפואית, תנאי לקיומה של הפרקטיקה הרפואית עצמה: אנשים שיחששו כי צנעת הפרט שלהם לא תכובד, עלולים להימנע מלפנות לטיפול. אבל נתבונן בדוגמאות מעניינות יותר. "קוד האתיקה למהנדסים" של האגודה האמריקאית למהנדסים אזרחיים בנוי משני חלקים: עקרונות יסוד, ועיקרים (קאנונים). העיקרון הראשון בחלק הראשון דורש מהמהנדסים להשתמש בידע ובכישורים שלהם כדי להגדיל את הרווחה האנושית. בחלק השני, תובע מהם העיקר הראשון לשמור, מעל הכול, על ביטחון, בריאות ורווחת הציבור, כאשר הם מבצעים את החובות המקצועיות שלהם. שמירה על ביטחון, בריאות ורווחת הציבור הוא סעיף שחוזר על עצמו בקודים אתיים רבים של מהנדסים אותם בדקתי, על-פי רוב כסעיף הראשון בקוד. קוד האתיקה של מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה (בארה"ב) מוסיף לו את הדרישה לחשוף גורמים שעלולים לסכן את הציבור או את הסביבה. הסעיף התשיעי באותו קוד דורש מן המהנדסים להימנע מגרימת נזק לאחרים, לרכושם, למוניטין שלהם או לתעסוקה שלהם ע"י פעולה שגויה או זדונית. דרישה זו מבטאת הגנה על ארבע זכויות לפחות: לשלמות גופנית, לקניין, לשם טוב ולפרנסה.

סעיפים אלו אומרים לנו משהו על התפיסה הראויה של אותו מקצוע, שהיא רחבה בהרבה מן ההיבט הטכני הצר שבדרך-כלל מייחסים לו. שהיא מגלמת בתוכה תפיסה לגבי ערכים ראויים שיש לקדם, או להימנע מלפגוע בהם, ככל שדברים אמורים בפעילות המקצועית של המהנדס. בכל הנוגע לפעילותו, ולתוצרי פעילותו, שיש להם נגיעה או השלכה על ביטחון הציבור, בריאותו ורווחתו, כמו גם על הסביבה – מוטלת על המהנדס חובת זהירות מיוחדת. מעגל האחריות האזרחי – שמטיל על כל אחד מאתנו אחריות כלפי שאר בני-האדם וזכויותיהם – מחוזק, באופן זה, על-ידי מעגל האחריות המקצועי.

באופן דומה, לא מפליא למצוא בקודים של אנשי חינוך או עובדים סוציאליים את הדרישה לכבד מורשת תרבותית והבדלים תרבותיים. חינוך קשור בטבורו לתרבות, ועובד סוציאלי לא יוכל להבין באמת את מצבו המיוחד של מטופל שלו, ולחוש אליו אמפתיה, אם לא ייקח בחשבון מאפיינים תרבותיים ייחודיים שמזינים את הסיטואציה בה הוא נתון ואת הפתרונות האפשריים לבעיותיו. רגישויות מוסריות או דתיות של קבוצות צריכות להילקח בחשבון גם כשמפרסמים טקסטים או תמונות שעלולים לפגוע בהן, כפי שמציין הקוד האתי של מועצת העיתונות הגרמנית, אשר קובע כי פגיעה כזו איננה מתיישבת עם האחריות של העיתונות. לעומת זאת, הסעיף שמטיל חובה לכבד את הדרך הנבחרת של האזרחים – כשהוא מופיע בקוד של האגודה למערכות מידע – מרחיב את האחריות של בעלי-המקצוע הנדונים, ודורש מהם הסתכלות רחבה יותר על מקצועם כחלק מן החברה בה הם פועלים. כאשר חברה עסקית כמו "ג'ונסון את ג'ונסון", למשל, מכניסה ל"קרדו" שלה אחריות לקהילה העולמית ולקהילות בהן חיים ועובדים מועסקיה, כמו גם הגנה על הסביבה ועל משאבי הטבע – זהו ביטוי להפנמה של האחריות המיוחדת שיש לחברת תרופות, במקרה הזה, שלא לזהם את הסביבה הטבעית של בני-האדם, כחלק מתפיסה רחבה יותר של בריאות ורווחה אנושית.

היבט אחר של זכויות-אדם כרוך, דווקא, בהגבלה מסוימת של זכויותיהם של בעלי אותו מקצוע, כאשר זו נדרשת מטעמי אתיקה מקצועית. קוד האתיקה של סוכנות הידיעות איי.פי, לדוגמא, תובע מעובדיו "להימנע ממעורבות בפוליטיקה, הפגנות ועקרונות חברתיים שתגרום לקונפליקט עניינים, או למראית-עין של קונפליקט כזה". זוהי מגבלה שבעל המקצוע צריך לקחת על עצמו מרצון כביטוי למקצועיות שלו, אשר מחייבת, במקרה זה, דיווח נקי שאינו נושא-פנים. הקוד האתי אינו לוקח כברורה מאליה את היכולת שלו להפריד בין אמונות אישיות וביטוין האקטיווי לבין תחום הפעילות המקצועית שלו. הוא מציב דרישות רף גבוהות כדי למנוע לא רק את האפשרות של אי-הפרדה כזאת, וניגוד אינטרסים שעלול להיגרם מכך, אלא גם את מראית העין.

לעמודי המאמר : 2 1

העמוד הבא





פורסם ב 26 במאי 2003 15:31 במדור מאמרים אקדמיים

אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.