גג של פח מעל קניון לוהט
בגיליון החמישי של המגזין דומוס, בגרסתו העברית, התפרסם מאמר פרי עטי העוסק במבנה אולמות הקולנוע והמזון המהיר שנבנה כתוספת לקניון אייילון ברמת גן.
את הכתבה, שנערכה על-ידי ד"ר הדס שדר, ניתן לקרוא גם באתר של 'עיתון עיצוב'.
העניין שלי באזור קניון איילון התחיל עוד במסגרת פרוייקט הגמר שלי בטכניון אז תיכננתי בהנחיית אדריכל רפי סגל תוספת של ספריה המפלחת את המבנה הקיים ויוצרת דרך ציבורית, מעין רחוב פתוח, הקושר את הקניון ואת האזור המסחרי שסביבו לפארק הירקון הנמצא בעורפו.
במבט לאחור יש לי, מן הסתם, הסתייגויות רבות מן התוצאה הסופית אבל כדי לגרש את השדים האחרונים מלימודי התואר הראשון אני מעלה אותה כאן לשיפוטכם.
ההגשה של הפרוייקט נערכה כספר ומופיעה במצגת ככפולת דפים, על-כן מומלץ לצפת בה מוגדלת (FULL).
נושא האבולוציה של הקניונים ושל אזורי התעשייה/מסחר האנטי-עירוניים והאפשרות ליצור בהם חוויה אנושית, עירונית ונעימה יותר היא נושא מרתק שבארצות-הברית כבר החלו לעסוק בו ואני מניח שתהליכים דומים יתרחשו בסופו של דבר גם בישראל. אני רוצה להאמין שתהליכים אנטי-עירוניים לא מתקדמים בכיוון אחד ושיש אפשרות לגאול גם את הגדולים שבחוטאים ובראשם, כמובן, קניון איילון.
פורסם ב 5 במרץ 2010 14:02 במדור שוטף | 2 תגובות | אפשרויות
רפורמה אחרת בתכנון
באמת שרציתי לכתוב בגנות רפורמת הבזק המונומנטלית האורבת למערך התכנון במדינת ישראל, אך בינתיים לא עלה בידי לעמוד במשימה. הרפורמה נדמית לי כה מאיימת ומופרכת שאינני יודע מאיפה להתחיל.
אבל ברור לי שאסור להתייאש: ביבי הוא לחיץ וסחיט, אנחנו כבר יודעים זאת, והחוכמה היא רק ליצור את הקואליציה הנכונה שתלחץ עליו במקום הנכון ותגרום לו ולממשלתו לצמצם ולשנות את נוסח החוק המוצע.
למרבה המזל יש אנשים טובים ורציניים שעוסקים בכך ובראשם המטה לתכנון אחראי.
אני מפציר בכם להיכנס לאתר שלהם ולכל הפחות לשלוח מכתב לשרי הממשלה.
פורסם ב 26 בפברואר 2010 21:36 במדור שוטף | 0 תגובות | אפשרויות
הסקייטבורד והמנהרה - תהליכים עירוניים בזעיר-אנפין
מעניין לעיתים לצפות בתהליכים עירוניים המתרחשים בזעיר-אנפין, כנגד כל התכניות הגדולות המאיימות לסחוף ולטלטל את העיר.
תהליך כזה מתרחש באחרונה בשכונה שלי ואני מביא אותו כאן.
שדרות המעפילים שוכנות במבואותיה המערביים של שכונת יד-אליהו, מיד לאחר שחציתם את ערוץ האיילון שוצף התנועה בדרככם מזרחה.
משני עברי הצומת, בניצב לרחוב לה-גרדיה, נבנתה שדרה קטנה עם מגורים וחנויות משני צידיה: בלוק ה'סרגל', ששכונת יד-אליהו היא אחד הביטויים המובהקים והמוקדמים שלו בישראל מקבל כאן חנויות בקומות הקרקע שהופכות אותו באחת מאלמנט מנותק בתוך פארק להתחלה של רחוב עירוני, רחוב שהוא נעים למדי גם בזכות השדרה שבאמצעו, על הגינון והצמחיה שבה.
למרות חינניותו של מקטע עירוני זעיר זה סובל המתחם, מזה זמן, מדעיכה מתמשכת. חלק מן החנויות עומדות נטושות תקופה ארוכה. אחרות משכנות פונקציות קהילתיות כמו מרכז השיטור הקהילתי או מינהלת הרובע ואילו אחרות מאוכלסות בספק משרדים כמו תחנת מוניות או חברה לפוליש-ווקס.
במאמר מוסגר אעיר שאני דווקא מאוד אוהב חנויות קטנות שמתפקדות כמשרדים ויוצרות קשר בין מקום העבודה לרחוב ואני גם שמח שהעירייה והמשטרה ממקמות את נקודות הממשק שלהן עם האזרח באופן כה נגיש. אבל נוכחותן של פונקציות אלה מעידה על היעדר כוח משיכה של החנויות באזור עבור פונקציות מסחריות מובהקות יותר. גם הספריה, הדואר וסניף הבנק נסגרו ולא תמיד יש מי שימלא את החלל שנפער. 
שדרות המעפילים
אבל יותר מהכל מאיימת על המתחם החביב הזה תכנית זדונית של העירייה ומשרד התחבורה המבקשים לחפור מנהרה תת-קרקעית מתחת לרחוב לה-גארדיה ולשדרה. המנהרה המתוכננת אמורה להקל על הפניה שמאלה של אלה הבאים מדי בוקר מנתיבי האיילון דרך רחוב לה-גארדיה ורוצים להגיע אל אזור התעסוקה המתפתח סמוך להיכל נוקיה. אבל בדרכה תמחוק המנהרה את השדרות החביבות ותהפוך עוד 'מקום' לדרך. זאת ועוד, תושבי האזור טוענים שהתכנית תוביל באופן בלתי נמנע להרחבה של רחוב לה-גארדיה על חשבון מגרשי המגורים אך לא תפתור את הפקק אלא רק תעביר אותו רמזור אחד קדימה לצומת שדרות המעפילים ורחוב וינגייט. לטענתם, המנהרה המתוכננת אף לא תיתן מענה לאירועים גדולים בהיכל נוקיה, ארועים שמטילים היום עומס כבד על מערך הכבישים ביד-אליהו, משום שבעת ארועים לא תאפשר המשטרה את השימוש במנהרה, מה גם שהמנהרה לא תשמש את האלפים שעוזבים את ההיכל.
כל המהלך התכנוני הזה נעשה כמובן במיטב המסורת של תכנון הערים המודרניסטי ומדיניות התכנון העירונית בדרום העיר שמשום מה עדיין מאמינה בהזרמת התנועה כבערך עליון.
התכנית המוצעת למנהרה מתחת לשדרות המעפילים (מתוך אתר ממ"י באמצעות איתי הורביץ)
תכנית המנהרה היא לא רק הרסנית - ויקרה מאד - אלא אף מיותרת משום שניתן לפתור את הבעייה בצורה פשוטה הרבה יותר באמצעות שימוש במחלף לה-גארדיה. הצעה כזו אף הועברה על-ידי העירייה למשרד התחבורה שפסל אותה משיקולים של היררכיה בין דרכים, או משהו כזה.
ואכן, ההתנגדות שהגישה לתכנית ועדת התכנון והבנייה של ועד שכונת יד-אליהו נדחתה והתכנית אושרה, אך מכיוון שעדיין לא נבנה דבר אולי יכולה עוד העירייה לשנות את דעתה. בכיכר דיזינגוף כבר למדנו על פגיעתם הרעה של מעברים תת-קרקעיים ולא יתכן שעירייה השואפת, לפחות מן הפה אל החוץ, לתקן את הטעות ההיסטורית של כיכר דיזינגוף תיצור טעות דומה בשדרות המעפילים.
אל מול כל אלה עומד תהליך מעניין של פתיחת חנויות צבעוניות וצעירות באזור הצפוני של שדרות המעפילים, הסמוך להיכל הספורט.
שתי החנויות החדשות הן חנויות המיועדות לסקייטרים - חבר'ה שגולשים על סקייטבורד - והן מוכרות סקייטבורדים, חלפים ואביזרים וכן פריטי אופנה שהם חלק חשוב מתרבות הגולשים.
עיצוב חלונות הראווה, הקהל הפוקד אותן ושעות הפתיחה של החנויות החדשות בבלוק חריגים באזור המנומנם של שדרות המעפילים והן מוסיפות לו צבע, עניין והתרחשות. 
חנויות הסקטיירים
גראפיטי על התריס של אחת החנויות
הופעתן הפתאומית של החנויות במקום אינה מקרית.
העירייה (אותה עירייה מהמנהרה שמקודם) בנתה מצפון לשדרות המעפילים את פארק 'גלית' - פארק חדש שבליבו משטח לפעלולי סקייטבורד שהוא אחד המקצועיים בישראל (כך לפחות כותבים). הפארק הביא לאזור את האוכלוסייה המסורה והנלהבת של הגולשים שמוכנה להרחיק לכת בשביל לגלוש במקום מתאים - כה נלהבת שבעבר עמדה על זכותה לגלוש גם במקומות שלא כל-כך התאימו לציבור הכללי. אחד האתרים החביבים על גולשי הסקייטבורד בעבר היה האזור של מוזיאון תל-אביב ומשכן אומנויות הבמה שם גרמה פעילותם לנזק ניכר - הם פשוט שברו את כל קופינג הטרה-קוטה בפיתוח - והעיריה התקינה מעצורים קטנים, נבזיים וכנראה אפקטיביים לאורכן של כל הערוגות בכדי לצמצם את הנזק.
המפגש הזה בין אומנות גבוהה, אדריכלות מודרנית וסקייטרים שועטים תמיד הזכיר לי את הנוכחות של גולשי סקייטבורד אנגלים ב- SOUTH BANK CENTER , מתחם התרבות של לונדון - גם הוא מתחם מודרניסטי של תרבות, מוזיאונים, אולמות ושום שימוש קרקע אחר - שגם בו מצאו הגולשים זירה מעולה לגלישה, פעילות שפגעה לא פעם בחוויה של המשתמשים האחרים. אני בטוח שלג'יין ג'ייקובס היה מה להגיד על זה...
אזור הגלישה בפארק גלית
אינני יודע אם איזור המוזיאון כבר לא אטרקטיבי לגולשים ואני מניח שחלקם היו אולי שמחים לפתרון גלישה במיקום יותר מרכזי בעיר, אבל אין שום ספק שנוכחותם בפארק גלית היא שהולידה את שתי החנויות החדשות - אני מניח שגם בעל הפיצוציה הסמוכה לא יוצא מופסד - והפיחה חיים במתחם דועך.
אחת החנויות, אגב, ניסתה לעבור לזמן מה לחללים המסחריים החדשים שנוצרו בהיכל נוקיה - שהם כשלעצמם יוצרים תהליכים עירוניים חדשים באזור - אך עד מהרה שבה לחנות שבבלוק. חנות נוספת עומדת להיפתח בקומת הקרקע של מבנה המשרדים השוכן מעברו השני של פארק גלית - סביבה אחרת, מנוכרת יותר באופייה שמעניין לראות כיצד תשפיע על החנות החדשה.
חנות נוספת העתידה להיפתח באזור
מדובר אם כן בדוגמא לתהליך עירוני זעיר בו שימוש קרקע חדש משפיע על שימושי קרקע שכנים ומתניע תהליכים כלכליים ותרבותיים. עירוב השימושים וגיוונם יוצר תהליך סינרגטי עם תוצאות לא בהכרח צפויות.
בינתיים גם שיפצו את אחד מהבלוקים - אני מקווה שהחברה מהחנות לא עושים להן רעש... ומצטברים רמזים למן רנסאנס קטן באזור החמוד הזה שאני מקווה שהערייה תימנע מלהחריבו בגסות. 
מבט משדרות המעפילים לעבר פארק גלית
אני מודה לאדריכל איתי הורביץ מועדת התכנון של שכונת יד-אליהו על המידע המועיל והחומר בנושא תכנית המנהרה.
פורסם ב 12 בפברואר 2010 23:46 במדור שוטף | 4 תגובות | אפשרויות
מוזיאון העיצוב החדש בכיכר וייצמן בחולון
בעקבות אסתר זנדברג ניסיתי להעביר את מוזיאון העיצוב החדש שתכנן רון ארד לאזור קצת יותר אורבני בעיר חולון.
צילום המוזיאון: יובל טבול. את הכיכר צילמתי והראתי פה בעבר.
פורסם ב 4 בפברואר 2010 23:38 במדור שוטף | 2 תגובות | אפשרויות
לסגור את המרפסת - למען הרפורמה!
כל הזמן מסבירים לנו שחייבים רפורמה במוסדות התכנון כי נורא קשה לקבל בישראל אישור לסגירת מרפסת.
מבלי לדון בשאלה אם אכן צריך וראוי שאנשים יסגרו מרפסות, צריך להודות שרוב אזרחי ישראל סגרו את המרפסות שלהם מבלי לבקש אישור מאף אחד: לא מהועדה המקומית, לא מהועדה המחוזית ואפילו לא מן השכנים.
נדמה לי שמי שיבוא לועדה לתכנון ובנייה כדי לקבל היתר לסגירת מרפסת יזכה בעיקר לחיוכים של רחמים, אם לא לצחוק גדול, מצד פקידי הרישוי שלא ידעו כיצד לנהוג באותו תמהוני.
סיסמת השיווק, אם כן, כלל לא קשורה למציאות האמיתית בישראל.
אני חושש שגם הרפורמה מנותקת מן המציאות באותה המידה לפחות, ופגיעתה עשויה להיות רעה מאוד.
פורסם ב 22 בינואר 2010 09:08 במדור שוטף | 2 תגובות | אפשרויות
הרחוב המקורה - בתי הפאטיו בערד
דעיכתה של ערד מעוררת מחשבות נוגות על הסיכויים של הישובים במדבר הישראלי...אינני יודע אם הברוטליזם המדברי צרוב האבק הוא הפתרון או שמא שורש הבעיה, אבל אולי בכל זאת צריך לחזור אל בתי הפאטיו ולהתחיל מחדש.
פורסם ב 14 בינואר 2010 23:21 במדור אדריכלות בישראל | 1 תגובות | אפשרויות
הזמנה לכנס בנושא מגדלים בבאר-שבע
ביום שלישי הקרוב יתקיים בבאר-שבע כנס שנשמע מאד מעניין. תחת הכותרת 'מגדלים בבאר-שבע - שיפור או דרדור?' ידונו בנושא בניית מגדלים בבירת הנגב והשפעתם על העיר.
חשוב מאד, לדעתי, להרחיב את הדיון במגדלים מעבר ומחוץ לתל-אביב לאור התפשטותה של אופנת הבנייה בגובה לכל הארץ, ובאר-שבע, מעבדת האדריכלות של ישראל, היא מן הסתם המקום המתבקש להתחיל זאת.
פורסם ב 10 בינואר 2010 22:03 במדור שוטף | 0 תגובות | אפשרויות
ציפור גן-העדן (שני צילומים משוק הכרמל)
פורסם ב 3 בינואר 2010 23:02 במדור צילומים | 3 תגובות | אפשרויות
'להתיישב בלילה' - בנייה לא-פורמלית באיסטנבול
יצאנו לסיור לימודי באיסטנבול על-מנת להכיר מיד ראשונה את נושא הבנייה הלא-פורמלית והלא-חוקית בעיר איסטנבול ואת ההתמודדות של הרשויות שם עמה כדי לקבל זווית ראייה רחבה וגלובלית יותר על הנושא ולהכיר את התחום בהקשר שבו לבנייה הלא-חוקית אין רקע של סכסוך לאומי שמאפיין את התופעה בישראל.
פורסם ב 16 בדצמבר 2009 23:24 במדור מרחב ופוליטיקה | 5 תגובות | אפשרויות
הספר האדום (לונדון, 1991)
פורסם ב 6 בדצמבר 2009 21:18 במדור צילומים | 0 תגובות | אפשרויות
אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.
