סיפורי המעשיות של האחים גרים
הופיע בעיתון "גלובס" .

בימים אלו עולה על המסכים סרטו של הבמאי טרי גיליאם "האחים גרים " שבו מוצגים שני האחים אספני סיפורי האגדה המפורסמים כצמד נוכלים .
לכאורה המדובר בפגיעה קשה בשמם הטוב של שני חוקרים רציניים .
אולם כיום התברר למחקר שגם במציאות המדובר היה בצמד מפוקפק לפי כל קנה מידה שהוא ולמעשה צמד שקרנים פשוטים.
הסרט מבוסס על הדמויות האמיתיות של מלקטי האגדות המפורסמים רק בצורה רופפת ביותר .הם מוצגים שם כשני נוכלים הנודדים מכפר לכפר ומשכנעים את הכפריים שהם יכולים לספק להם הגנה מיציר דמיון שונים שלהם עד שהם נאלצים להתמודד עם כמה יצורים פנטסטיים אמיתיים מאוד שכאילו יצאו מתוך האגדות השקריות שהם מפיצים.

לכאורה פנטזיה נחמדה ותו לא שאין לקחת אותה ברצינות יותר מכל סרט אחר של הבמאי המוטרף טרי גיליאם . אולם המחקר המודרני הראה שהאחים גרים האמיתיים הפיצו שורה של טענות לגבי האגדות שאותן פירסמו ושהפכו למפורסמות בכל העולם שהיו בלשון המעטה קיצונית רחוקות מאוד מהאמת ושהטעו דורות שלמים של קוראים וחוקרים ומבקרים .
אגדת האחים גרים
האחים וילהלם ויעקב גרים פילולוגים וחוקרי ספרות במיקצועם פירסמו ב-1812 קובץ "אגדות –עם " בשם "סיפורים לילדים ולבית " ספר שהפך לרב מכר ענק אחד הנמכרים ביותר בתולדות השפה הגרמנית כלל אגדות מפורסמות כמו סינדרלה ,כיפה אדומה ,היפהפייה הנרדמת ,הנזל וגרטל, רומפשטיצלכן" ( הבסיס להצגת "עוץ לי גוץ לי "של שלונסקי ) . ורבים רבים אחרים ויצא מאז בעוד מהדורות רבות כל אחת יותר מורחבת מקודמותיה . הסיפורים תורגמו ליותר מ-160 שפות.
.חלק גדול מהפירסום וההצלחה הביקורתית אפשר לייחס לטענות האחים לגבי מקור הסיפורים . הס סיפרו שאין המדובר בסיפורי פיות לילדים ומבוגרים סתם מהסוג שהיה מקובל מאוד אז מפרי יצירתם של נשים שונות בנות המעמדות הבורגניים והגבוהים בצרפת וגרמניה כי אם תוצר רוחם של בני העם הגרמני השורשי .

האחים גרים בפעולה .

האחים גרים בפעולה .
האחים גרים סיפרו שהם נדדו לכל אורכה ורחבה של גרמניה בחיפוש עיקש אחרי כל אגדה גרמנית מקורית, על פי טענתם ( כפי שהיא מובאת בספרו של אוריאל אופק "משלגיה ועד אמיל ") במשך חמש שנים רצופות הם נדדו ברחבי המדינה ,עברו מעיר לכפר ,מעיירה לבקתות נידחות ,ביערות ולחופי נהרות סרקו יחד את הכפרים והעיירות של חבל וסטאפליה או כל גרמניה ישבו בשווקים ובחדרי מלאכה ,בבקתות איכרים ודייגים בחיפוש אחרי מספרי סיפורים שזכרו אותם על מנת להצילם לפני שישכחו חלילה.
הם ישבו עם כל אדם שהיה מוכן לספר באוזניהם מעשייה :איכרים ואורגות ,דייגים וציידים ,כובסות ומוזגים במרתפי בירה וסתם סבתות וישישים.והאחים רשמו הכל ובדייקנות מופתית מילה במילה את המעשיות כפי שנשתמרו בזיכרון המספרים ללא שינויים ושיפוצים ופעמים רבות גם עם ניבי הדיבור המיוחדים של המספרים .
רוב המספרים סיפרו גרים היו מספרות נשים זקנות נשות איכרים שזכרו מאות סיפורים כל אחת . האגדות היו לדברי האחים גרים תמצית נשמתה המזוקקת של האומה הגרמנית "מטמון נעלם " שהיה חבוי במשך דורות בקרב פשוטי העם שאיש לפניהם לא טרח לחשוף אותו , ולאמיתו של דבר הן ההוכחה לכך שיש אומה גרמנית שכן אותן כפריות זקנות שימרו סיפורים שהיו באופן ספציפי גרמניים . לכל אגדה צירפו האחים הערות על קורותיה באיזור ספציפי כל שהוא בגרמניה שבו שמעו את אותה האגדה .
האחים הקפידו תמיד לציין שהם מביאים את האגדות בדיוק כפי שסיפרו אותם איכרים זקנים ושאר פשוטי עם להוציא כמה תיקוני סגנון מועטים חיוניים .
אחר כך נטען ש"האחים היו הראשונים שהיכירו בחשיבותו של כל פרט הקשור במעשיות העם –סגנון המספרים ,אופן הגשת הסיפור ,חילופי הגרסאות של אותה האגדה כפי שהיא מסופרת במקומות שונים, וכן פרטי זהותו של המספר .
האגדות של האחים גרים הפכו לגורם מאיץ בהתפתחות הלאומיות הגרמנית בתקופה שהגרמנים ליקקו את פצעיהם לאחר כיבוש בידי הצרפתים של נפוליאון שכן הם שימשו כ"הוכחה " שיש לאום גרמני וכי האיכרים חסרי ההשכלה של לאום זה יצרו ושימרו סיפורים המיוחדים לרוח הלאומית הגרמנית .האגדות של האחים סרים סייעו במידה מכרעת יותר מכל יצירה גרמנית אחרת ליצירת תדמית כל גרמנית חדשה בעיניה גרמנים עצמם שהחלו לראות את עצמם כאומה אחת בעלת מאפיינים מיוחדים משלה גם הודות לאגדות האחים גרים .יש הרואים באחים גרים כתוצאה את האבות המייסדים של האידיאולוגיה המייחסת לעם ( ובאופן ספציפי לעם הגרמני ) סגולות מיוחדות על טבעיות ממש , אידיאולוגיה שהייתה קרובה מאוד וכמעט זהה לאידיאולוגיה של הנאצים.

בעיקבות האחים גרים נוצרה באירופה כולה אופנה של מחפשי אגדות נלהבים בארצות שונות שיצאו לחפש אגדות נשכחות אצל בני הכפר אגדות שיהיו הוכחה לקדמות הלאום שלהם .
על פי הערכות מלומדות "האחים גרים היניחו את היסוד לחקר השיטתי של האגדה ,ונעשו לחלוצי מדע הפולקלור .למפעל האיסוף של הם הייתה גם מטרה בלשנית : תוך כדי רישום מדויק של נוסחי האגדות ביקשו להתחקות על מבנה השפה באותה מורשת ספרותית עממית שעברה בעל פה מדור לדור .ובכך הניחו האחים גרים את היסוד גם לשיטה היסטורית בבלשנות החדשה,..שמראות על נאמנות מרבית לנוסח ולסגנון כפי שיצאו מפי העם"..( מתוך לקסיקון אוריאל אופק לספרות ילדים ).
כל זה מרשים מאוד ועל כך גדלו דורות שלמים של חוקרי ספרות פולקלור וספרות ילדים .עד עצם היום הזה ניתן למצוא את הטענות הללו ברשימות על פועלם של האחים גרים כמו ברשימה הזאת של מבקרת הספרות אריאנה מלמד .

השקרים

המציאות הייתה שונה מאוד.
שקר מספר 1:
האחים כלל לא טרחו לנדוד בדרכי עפר נידחות ולבקר בבקתאות עלובות בכל רחבי גרמניה , לאמיתו של דבר האחים כלל לא טרחו להוציא את חוטמם מעיר מולדתם. המסעות שלהם הסתכמו בצעדה ממסיבה אופנתית אחת לשנייה בבתי שכניהם וידידיהם ובגיחות לספריית האוניברסיטה .
שקר מספר 2:
מספרי האגדות שעליהם הסתמכו היו ברוב המקרים מספרות ואלה היו ברובן המוחלט לא נשים זקנות מדלת העם כפי שטענו האחים אלא מספר מצומצם ביותר של נשים צעירות משכילות ויפות מהחוג החברתי שלהם , ובכללן אחותם לוטה שנהגה לשבת עם חברותיה ולהחליף עימן אגדות, ידידות של האחות ,בנות שכניהם ואחיות של חבריהם. וייתכן מאוד שאותן נשים צעירות נשכחות הן הן היוצרות האמיתיות של אגדות האחים גרים יצירה שעליה לא קיבלו כל קרדיט בזמן שהאחים הפכו למפורסמים בכל העולם.
עם המספרת הפורייה ביותר מסוג זה דורותיאה וילד שמפיה רשם עשרות אגדות ידועות התחתן וילהלם ומספרת אחרת אנט וון דרוס הוסהולף הפכה לסופרת גרמניה ידועה וגם עליה שם וילהלם עין למשך תקופה עד שהחליט ליבחור בדורותיאה . אחיו יעקב נשאר רווק כל חייו אולם הוא המשיך לגור בביתם של וילהלם ודורותיאה כל חייו בהסדר מוזר והיא סיפרה תמיד שהיא נשואה לשני האחים גרים.

שקר מספר 3
האגדות לא היו כולן "סיפורים גרמניים שורשיים ". .
חלק מהמספרות הסתבר היו בכלל ממוצא צרפתי והסיפורים שלהם היגיעו במקורם מצרפת ונוצרו בידי מספרי אגדות ידועים שם כמו שרל פרו כך שאי אפשר ללמוד מהם ולא כלום על הלאום הגרמני שכביכול יצר אותן . סביר מאוד שחלק מהאגדות האלו למרות טענות האחים היו פרי דמיונן של אותן צעירות משכילות .
שקר מספר 4.:
האחים כלל לא פירסמו בדפוס את האגדות בדיוק כפי ששמעו אותן בסוג של "חרדת קודש לשימור דברי העם " אלא ערכו שיכתבו ניסחו מחדש ושינו אותם באופן דרסטי כדי שיתאימו ל"טעם הקהל " של זמנם ועל מנת שיתאימו לערכים הלאומיים הגרמניים שבהם תמכו. והם שינו אותם שוב ושוב בכל מהדורה של ספרם, מחקו קטעים נועזים ואכזריים מידי כאן סיגננו שוב ושוב קטעים אחרים שם וכך הלאה . כל מי שקרא את המהדורות השונות של אגדות האחים גרים בימי חייהם יכול היה לראות שהמדובר ביצירות שעוברות שינויים בלתי פוסקים.
כך שיצירות עממיות אין כאן ומעולם לא היו .

בכל אופן חלפו שנים רבות עד שעובדות אלו התגלו , זאת משום שהאחים נהגו להשמיד את הנוסחים המקוריים של האגדות לאחר הדפסתם כנראה בגלל שחששו מתוצאות ומשמעויות הגילוי שהם אינם מדייקים כלל וכלל במסירת הנוסחים המקוריים מפי בני העם כביכול ..
אולם הנוסחים המקוריים של אגדות ששלחו לידידם הסופר קלמנס ברנטנו ( משורר וחוקר פולקלור אנטישמי קיצוני שפואמה שלו שימשה כבסיס לסרט של מל גיבסון על צליבתו של ישו ) ניצלו מההשמדה והשתמרו והם הראו עד כמה היו האגדות שלהם רחוקות מכל מסירה מדעית מדויקת של טקסטים עממים שכביכול שמעו בכפרים.

ניתוח של האגדות מראה שהאחים גרים הקפידו להכניס בהם התייחסויות שונות לערכים שרצו להדגיש ולקדם כמו ציות לסדר הקיים ,אמונה במעלות המשמעת ,כפיפה לסמכות ,סגידה למנהיג הגיבור ,הערצת גבורה ורוח לחימה ,השלמה עם מעשי אכזריות ללא תגובה ,אלימות ושפיכות דמים.
כן יש בקובץ שלהם סיפור אנטישמי בשם "יהודי בין הקוצים " שידוע שהדמות הראשית השלילית שבו הייתה במקור של נזיר נוצרי שהאחים הפכו אותה ליהודי וכך הכניסו נימות אנטישמיות ארסיות לקובץ ולכל בית בגרמניה שאליו היגיע הספר. הנימות האנטישמיות האלו לא היו קיימות בגירסה המקורית "העממית ".
לאחר השואה הטילו שלטונות הכיבוש בגרמניה צנזורה קפדנית ואף חרם על האגדות בטענה שהם מכילים תיאורים של אכזריות סדיזם ומעשי זוועה שחינכו את בני העם הגרמני מילדותם לראות במעשי זוועה דבר טבעי , ותרמו לדעתם להתפתחות האלימות והרצחנות האופיינים לבני העם הגרמני אך חרם זה הוסר כעבור שנים מועטות .
|
![]() האחים גרים והגולם ב-1808 פירסם יעקב גרים בכתב עת " מגזין לנזירים " את הגירסה הידועה הראשונה בספרות הגרמנית של סיפור הגולם . על פי סיפור זה הרב אליהו בעל שם) יצר גולם כמשרת אולם מידי יום הלך הגולם וגדל עד שהרב החל לחשוש ממנו ומהמשך גידולו וצוה על הגולם שיתכופף ויחלוץ את מגפיו וכך "יוכל הרב להגיע אל מצחו של הגולם שם הייתה חרותה המילה ""אמת"" ולמחוק את" "האות ""א"" כך שתישאר המלה ""מת"" וכך להשמיד את היצור שלא ניתן לפי גרסה זאת" "להשמידו בכל דרך אחרת, בגירסה של יעקב גרים הרב" "הצליח למחוק את האות אולם הגולם נפל עליו וקבר אותו תחתיו והרגו, ( בגירסה היהודית המקורית לעומת זאת הרב אמנם נשרט קלות כתוצאה מגושי עפר "שנופלים עליו מהגולם אולם שום דבר יותר מכך,הוא לומד מהניסיון וחוזר ליצור" גלמים בטוחים יותר.) משום מה האחים גרים לא כללו את הסיפור בקבצי האגדות שלהם , אולם הייתה לו השפעה גדולה על ידידם לודויג וואן ארנים (שהוא ואישתו עודדו אותם בפירסום האגדות ) שכלל דמות של גולם באחד מסיפוריו "איזבלה ממצרים " שפורסם ב-1812 בעת פירסום קובץ אגדות האחים גרים . ספור זה של יעקב גרים הוא אחת הדוגמאות הראשונות בספרות על יצור "מלאכותי היוצא כנגד יוצרו, וכאן מתחילים להדגיש את עצם הסכנה של ניסיון" האדם לחקות את מעשי לסיפור הייתה גם השפעה גדולה על מרי שלי מחבר הספר המפורסם על היצור המלאכותי "פרנקנשטיין ".
האחים גרים בשפה העברית .
![]()
![]() ולהנס החכם קרא יקטן הנבון,ובאופן כללי ייהד את סיפורים הגרמניים הנוצריים . ![]()
|
האם בכלל יש אגדות עם ?

היום יש טענות כנגד עצם התזה המקובלת של היות האגדות ה"עממיות" תוצר של בני העם של מספרים עממים אנפלבתיים בכפרים והועברו מאב לבן ומאם לבת עד שהיגיעו לידי מספרים שליקטו אותם והעלו אותם על הכתב כפי ששמעו אותם.
טענה שצוברת תאוצה כיום היא שהאגדות כפי שהן מוכרות לנו לפחות הן תוצר דמיונם של סופרים מהמעמדות העליונים שפרסמו אותם בדפוס .
אמנם "אוספי " אגדות וסיפורים עממיים כמו האחים גרים ,שרל פרו ואליאס לנרוט יוצר הקלוולה בפינלנד טענו תמיד שהאגדות הן כולן תוצר של בני העם של איכרם ומשרתים שהעבירו אותם כפי שהם כמעט ללא שינויים מדור לדור ושהם רק ליקטו וערכו אותן ,"מפי בני העם ". .
לטענות אלו היו השלכות גדולות על יצירת רגשי הלאומיות בארצות כמו פינלנד וגרמניה על ידי כך שהראו את "האופי הלאומי השונה " של אגדות האומה שלהם כפי שנוצרו בכפרים .חוקרים יצרו כתוצאה תיאוריות מפורטות של "חוקים " של סיפורים שאותם מצאו בארצות רחוקות ושונות זו מזו ושהיו דומים אחד לשני . החוקר ברונו בטלהיים בספר מ-1975 הסביר את מוצאם העממי של הסיפורים בכך שהם משקפים התנסויות אנושיות אוניברסליות . חוקר בשם רוברט דרנטון טען עוד ב-1984 שהאגדות העממיות של אירופה מספקות לנו דלת נדירה לעולם המנטאלי של האיכרים בראשית העת החדשה שאליהם אין לנו שום דרך אחרת לחדור שכן לא נשארו מהם שום כתבים וכי על פי הואריאציות שלהם אפשר להעריך מאפיינים לאומיים והבדלים בין לאומים שונים .
לטעון שחלילה האגדות לא היו תוצר דמיונם של בני העם כפי שקבעו האחים גרים יכול היה גם להיות מסוכן.
ברוסיה הסובייטית של סטלין זה היה בגדר פשע לרמוז שאגדות המלקט הרוסי המפורסם אפנסייב אינן תוצר של מספרים עממים מהעם "מוזי'יקים אלא שהם פשוט סיפורים שאותם ליקט אפנסבייב מקבצי סיפורים רוסיים ישנים יותר כפי שאכן היה ומי שהעז לטעון דבר כזה נאסר ואף הוצא להורג .וכך היה גם בגרמניה הנאצית לגבי כל ערעור על מקורם העממי של אגדות האחרים גרים .

אולם היום מתברר יותר ויותר ולרוב לאחר דיונים סוערים שכל היצירות האלה שייכות יותר או אף לחלוטין לאנשים שטענו שהן רק עורכיהן מאשר לבני העם הפשוט, ושכמו במקרה של האחים גרים הם הכניסו שינויים דרסטיים ביצירות שאותן ליקטו כדי ל"שפר " אותן מבחינה ספרותית , וכי בכל מקרה המקורות שלהם לא היו דווקא מספרים מן העם אלא ספרים שהיו מוכרים לאותם עורכים ואספנים . ובכלל אין זה כלל ברור כיום אם סיפור סיפורים ואגדות אכן היה אי פעם מקובל אצל הכפריים בניגוד למה שנהגו לטעון במאה ה-19.
כיום מסתבר שטענות אלה של המקור העממי של הסיפורים לא היו המצאה של האחים גרים דווקא אלא של מוכרי ספרים גרמניים שונים מהמאה ה-18 שמסיבות מסחריות רצו להסתיר את העובדה שמקור הסיפורים האגדיים בספרונים שאותם מכרו לכל דורש היו צרפתיים והעדיפו להציג אותם כיצירות עממיות גרמניות .לאורך השנים הטענות המסחריות האלו קיבלו מעמד של עובדה שאין לערער אחריה . ייתכן שגם האחים גרים הלכו שולל בתום לב והאמינו שהסיפורים שליקטו מנשות החברה שלהם בעירם היו סיפורים אנונימיים שעברו מדור לדור אבל למעשה היום ברור שאלו ברובם היו סיפורים נפוצים בספרים זולים וספרונים מזה עשרות שנים לפניהם .
טענות אלו צברו עוצמה בשנים האחרונות ממש הודות לרשת האינטרנט שדרכה אפשר כיום להגיע לרשימות ולטקסטים של ספרים שלא היו נגישים כלל לחוקרים לפני יצירת הרשת. ההתפתחויות בשטח הקיטלוג האלקטרוני הביאו לידיעת החוקרים אלפי ספרים שלא היו נגישים קודם לכן בגלל מצבם הגרוע או משום שנחשבו לא ראויים לקיטלוג בידי הספריות הגדולות ושעד השנים האחרונות לא ניכללו ביבליוגרפיות של ספרי התקופה ,ספרונים וספרים בפרוטה אוספי בלדות ושירים ושאר יצירות של "ספרות זולה " שהודפסו בדפוס זול במיוחד שנועדו למעמדות הנמוכים וגם לגבוהים יותר מהמאות ה-17 ה-18 וה-19 שכללו אגדות וסיפורים. השוואות של הסיפורים בספרים אלו שהחלו לשים לב לקיומם במחקר רק בשנות השמונים והתשעים עם רוב האגדות מסוג אלו שלוקטו בידי האחים גרים ושעד כה חשבו שהומצאו בידי איכרים אנונימיים הראו שכל האגדות האהובות כל כך היו נגישות היטב ל"בני העם " עוד מתקופות מוקדמות ביותר דרך ספרונים שונים שלא היו ידועים עד כה למחקר ואלו היו המקור האמיתי של האגדות ולא מספרים עממיים כביכול .

"העולם המופלא של האחים גרים" סרט פנטסיה משנות השישים
אמנם נכון שבחברות שאינן יודעות קריאה וכתיבה מעבירים סיפורים שונים בעל פה מאב לבן אולם זה אינו נכון לגבי החברה האירופית שבה הקריאה הייתה נפוצה הרבה יותר משסברו עוד מתקופות מוקדמות יחסית .וכיום נראה שמקור רוב האגדות הידועות לנו אינו באיכר אנונימי אלא בסופר ספציפי מהמעמדות הגבוהים שלא בהכרך שמע את הסיפור ממשרתת זקנה אלא פשוט ישב והמציא אותו. אמנם יכול להיות שגם איכרים אנפלביתים יצרו מידי פעם סיפורים שהפכו להיות ידועים אולם אלה לא היו זוכים לפרסומם ללא גירסה בדפוס .
ולכל זה יש כמובן השלכות עצומות לגבי חקר הספרות והלאומיות .ובמקרה הספציפי של האחים גרים היום כבר ברור שמספרי האגדות שעליהם התבססו היו כולן נשים מהמעמד החברתי שלהם וכמה מהן הפכו לסופרות גרמניות ידועות .
![]() לאחרונה ( 2005 ) יצא לאור ספרה שובר המיתוסים של חוקרת הספרות הגרמנית ואלרי פרדיס Clever Maids: the Secret History of the Grimm Fairy Tales שבו היא מראה כיצד ביצעו האחים גרים את איסוף האגדות שלהם בקרב קבוצה קטנה של ידידות ומאהבות,כאשר אלו קיבלו מעט מאוד קרדיט. |

תמונה מהסרט "האחים גרים "
פרטים על האחים גרים
אריאנה מלמד כותבת ( שגיאות ) על האחים גרים
ביקורת של רותם דנון
ביקורת של חגו ברנדס
מעשיות האחים גרים הקובץ המלא תרגם שמעון לוי
היה היתה צפרדע של אקטוס
העכבר הציפור והנקניק מעשיה של האחים גרים
יהודה בלו על האחים גרים
אלכסדר מאן על אגדות האחים גרים
האחים גרים בהיכל התהילה של אונסקו
כל אגדות האחים גרים באנגלית
ועוד קובץ של כל אגדות האחים גרים
אתר נשיונל גיאוגרפיק של האחים גרים
ההיסטוריה הסודית של אגדות האחים גרים
העולם המופלא של האחים גרים : סרט קולנוע משנות השישים
העולם המופלא של האחים גרים באמאזון
"עוץ לי גוץ לי " מחזה מאת אברהם שלונסקי על פי האחים גרים

פורסם ב 16 בספטמבר 2005 09:52 במדור תרבות פופולארית | 15 תגובות
התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.
יונה כחולה [אתר] בתאריך 9/17/2005 12:12:03 AM
איזה מזל
שהיו כאלה שקרנים מוצלחים..העיקר שהסיפורים יפים.. חוץ מזה לא ידעת שכל מספרי הסיפורים הם בסך הכל שקרנים ?
הגבירה מן האגם [אתר] בתאריך 9/17/2005 12:13:03 AM
לא באמת מפתיע אותי ואפילו
נראה לי הגיוני אם אני רואה את ההתייחסות של אנשי האקדמיה למספרי סיפורים כיום.
NAVWAN1 [אתר] בתאריך 9/17/2005 12:15:16 AM
מפוקפק ? כמה נשים מחוגם המציאו ?
החברתי המציאו?
חוג חברתי פורה מאוד מאוד.
הלוואי עלינו עוד שקרנים, נוכלים מהסוג הזה.
והאלימות שבאגדות כיוונה את האומה הגרמנית?
???
אפילו את וגנר לא משמיעים עד היום, כי כואב לשמוע,
לא ממחשבה,שהוא הוליך את האומה הגרמנית לבהמיות ואכזריות טבטונית שבה.
הלוואי שנפש אומה היתה נוצרת מהשפעת אומנויות יפות,
הבעיה היא שראשי מדינות הגיעו ועדיין מגיעים לשלוט, מעולם של כח, וקור
,,,
שליטים
הם באים
ממגדלי שן, וצריחי מתכת משוריינים,
שנים שלא ביקרו בערב מספרי סיפורים
רק בכינוס חברי מפלגה,
בוועדות מומחים, שונים ומשונים
שליטים
הם הולכים
לא בחרבות וסכינים
אומנות, מיתוס,תרבות מבטלים
ומשם כבר קל, להעלים אנשים.
אנחנו נשארים
מספרי סיפורים
תרבות משמרים,
אנושיות מספרים
וזה המעט שיכול מספר סיפורים לעשות.
איזקסון [אתר] בתאריך 9/17/2005 12:18:48 AM
מיטב השיר כזבו . אין לי טענות
לאחים המוכשרים.
רמאים מוכשרים בדרך כלל מקסימים אותי.
diday [אתר] בתאריך 9/17/2005 12:40:01 PM
תגובה מפורום גרמניה
DIDAY [אתר] בתאריך 9/17/2005 1:28:46 PM
אם אני מבין נכון
מדובר בתזה שנויה במחלוקת.
מספר הערות:
האחים גרים (במיוחד יעקב) שאותם אנחנו מכירים כיום כמספרי סיפורים, היו בלשנים משכמם ומעלה, סיפורי האגדות הן פרט שולי בעבודתם. לאדם הלא מקצועי רק הן מוכרות, כשם שאף אחד אינו זוכר כיום שגיתה היה בעצם בראש וראשונה מדען. יעקב גרים טבע את יסודות הדקדוק הגרמני כפי שאנחנו מכירים אותו כיום. המילון לשפה הגרמנית שהוציאו, ניתן להשיג את הגרסה הדיגיטלית שלו, היה המילון הראשון המקיף לשפה והכיל למעלה מ250,000 ערכים.
איני יודע על פן האנטישמיות, צריך לזכור שבאותה תקופה לכל האוכלוסיה, היתה דעה מאד ברורה ונחרצת לגבי היהודים, שמצידם החזיקו בדעה ברורה ונחרצת כלפי הגויים, כשם שלכל ישראלי חילוני יש דעה ברורה, למשל, לגבי הרב עובדיה יוסף, דעה שאינה רחוקה מהדעות האנטישמיות של אותה התקופה.
גם אם נמצא מקור עתיק של האגדות בצרפת, אין זה פוסל את המצאותם של אגדות אלה באוכלוסיה גרמנית.
חלקה הגדול של מערב גרמניה היה במשך שנים רבות תחת שלטון צרפתי והשפעה צרפתית. השפעה שעדיין ניכרת כיום, למשל במבטא של מדינית הסן.
יש משהו בטענה שפעילות האחים גרים עזרה לגבוש הכרה גרמנית. אוכלוסית גרמניה בעבר היתה מורכבת משבטים שונים שניתן היה להגדיר אותם כלאומים שונים, לכן בכל שפה יש לגרמניה שם שונה. איני יודע אם אינך מייחס לטענה זו משקל רב מדי.
DIDAY [אתר] בתאריך 9/17/2005 1:33:44 PM
דבר נוסף לגבי האלימות של האגדות
נסיונות לשפץ את כיפה אדומה ולהמנע מהריגת הזאב בתום הספור, גרם לחרדות ולסיוטי לילה אצל ילדים ששמעו את הספור המשופץ.
י. ווליס בתאריך 9/17/2005 8:08:51 PM
בעניין סיפורי עם באירופה
הקביעה ש'[ב]חברה האירופית....הקריאה הייתה נפוצה הרבה יותר משסברו עוד מתקופות מוקדמות' אינה מדוייקת. קיימת מסורת ארוכה של סיפורי עם בכמה ארצות באירופה, ששרדה עד ימינו: הארצות בולטות הן אירלנד, שבה עוד קיימים פייטנים הזוכרים מאות בתי-שיר שאותם למדו מאבותיהם ואלה מאבותיהם, ושמקורם כנראה עתיק למדי, וכן סרביה של היום, שגם בה ידועים מספרים עממיים שנודדים ומספרים את סיפוריהם.
למעשה, נעשו מחקרים מודרנים על אותם מספרי סיפורים, כדי להפיק מודל שניתן יהיה להעזר בו לניתוח יצירות קלאסיות שמקורן עממי (כמו ה'אודיסאה'), כדי לברר איך הן נוצרו והשתנו עם השנים.
אני מאמין שגם ה'קאלוואלה' של לונרוט אותנטית יותר מאשר סיפורי האחים גרים (הוא לפחות תיעד את ממצאיו), ומכל מקום אחריו באו חוקרים אחרים שהוסיפו והרחיבו את הידוע. אין ספק שהיצירה תרמה מאוד לזהות הלאומית של פינלנד - אפוס לאומי תמיד מגבש את הזהות, ויתכן שגם האחים גרים כיוונו לכך (וואגנר בלי ספק הלך בכיוון).
מכל מקום כמו שנאמר כאן, תרומתם האמיתית של האחים היתה בתחום המדעי, בתורת הבלשנות (אטימולוגיה), שבעיקר בזכותם הפכה לענף מדעי חשוב ורב ערך בימינו.
אפרת בתאריך 9/17/2005 9:50:51 PM
מצא חן בעיני..
אף פעם לא אהבתי את האגדות האלה, ואת רובן אני ממש לא סובלת - לא נראה לי נחמד, חינוכי, מלא השראה או כל דבר אחר שהייתי רוצה למצוא בסיפורים לילדים - וכך אפילו הילה אותנטית או רומנטית אין להן. כך שנשארו בעיקר שקרים.
שאלתי השבוע מישהי איך היא יודעת להבחין בין אגדות של אנדרסן לאלו של האחים גרים, היא השיבה שזה ממש קל, כל האגדות המעוותות הן של האחים גרים. טלנובלה להמונים - שכתבו לפי טעמו של הקהל וזה מה שיצא.
הטענה עיקרית שלי היא כלפי ההורים שאינם טורחים להתעמק בחומרים שהם מציגים לילדים שלהם - העובדה שהם זוכרים אותם מילדותם הופכת את החומרים לנוסטלגיים, ולכן מעבר לביקרות עבורם, וכך ללא סינון החומר הירוד הזה עובר לעוד דור.
הסטוריון מצעד המחץ [אתר] בתאריך 1/31/2006 10:37:11 AM
סיפור כמו "עמי ותמי" למשל
רק תנסה להחליף בו את המלה "מכשפה" במלה "יהודי", והקוד הגנטי של הנאציזם נמצא מפוצח בסיפור אחד כזה ואולי זה אפילו טבעי יותר, אם הסיפור הזה הומצא בחברה הגבוהה של האחים גרים וידידותיהם, ולא סופר במקור ע"י זקני העם הפשוט. בכל זאת זה קצת מקלקל איזה אשליה.
אגב אם ה"מכשפה" היא קוד ל"יהודי", ה"זאב הרע" וה"אמא החורגת" בלאומיות הגרמנית עשויים להיות קוד לכובשים הצרפתיים, שבהתחזותם לסבתא או לאמא הם מחליפים את "הזכרון האמיתי" הלאומי, זכרון השורשים.
י'חראותת.. [אתר] בתאריך 12/13/2006 3:30:00 PM
כנסוו י'קוופים!
תנווו עווד סיפווריםם
י'מכווערים זה הכלל?!?!!
Der Struwwelpeter [אתר] בתאריך 7/5/2007 6:35:31 PM
אכזריות איומה
לא רק בסיפורי האחים גרים יש המון אכזריות. גם בספרים "יהושע הפרוע" ו"מקס ומוריץ" קיימת אכזריות רבה: הילדה פאולינה נשרפת, לקונרד חותכים את האגודלים, פיליפ נופל מכסאו לאחר שהתנדנד וכו'
הדס חומסקי בתאריך 4/11/2008 1:24:47 PM
ללא נושא
אני כן.באה לארמון .איריס גור בגדה בי ניצוליה אותו.
אחים גרים בגרמניה.
בעוז פרייד אבידן עם איתן טירון עם מיאר שלו.
שרתות
5 ימים בארמון.
אקח ממני את כתר .
אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.








