הרבה צרות היו לו עם המלחמות

כמו ספר שאוהב. מסוג הספרים שאני אוהבת. אחפש אותו. תודה.

באמת ספר יוצא מן הכלל

על ההמלצה
ואגב - השתמשת במילה חמלה, שבעיקרון היא מושג נוצרי מאוד, אבל אין לו ממש תחליף עם פחות אסוציאציות דתיות, נכון? או שמא יש לך רעיון?
(אני שואלת מתוך תסכול שבכתיבה...)

בניגוד לאלוהי היהודים שהוא "אל נקם ושילם", הא?

ולא. את צודקת, אני לא מליחה למצוא תחליף או מילה נרדפת טובה ל"חמלה" למרות הקונוטציה הנוצרית שבה. אבל אולי דווקא בגלל כדאי לאמץ אותה ואת העולם שהיא מביאה איתה

סתם הגיג שעלה לי...

לא ממש הבנתי מה הבעיה עם חמלה? שהקונוטציה נוצרית בפרט או דתית בכלל?
אם הבעיה שלך היא עם הנצרות: אז מי שהביא את החמלה הוא יהודי טוב בשם ישוע. והכנסיה, שהיא לא הנצרות כמו שהרבנות היא לא היהדות, הלכה עם זה הלאה. אם את רוצה משהו לא דתי, אז למה שתתני לכנסיה לקבוע לך באילו מילים תשתמשי ובאילו לא? אם את נותנת להם לקבוע באילו מילים לא להשתמש, הם עדיין הקובעים...
גם בעברית יש המון מילים כאלו עם קונוטציה דתית, שאין לנו מושג עליה אם חונכנו כחילונים.
כל כך חסרה חמלה בעולם, שמאיפה שהיא לא תבוא, זה כבר טוב נראה לי.
ולאסתי,
תודה על ההמלצה.עושה חשק לקרוא. לסיפור על הנער חייל שחוזר מרוסיה לעיר הריקה לא קוראים במקרה "לחם"? מוכר לי מאיפה שהוא...והאם מדובר בתרגום חדש או שזה בדיוק אותו אחד של "מוצרט הקטן שלנו"?

לגמרי לא

רק רגישות יתר לשפה

וכשאני כותבת אני רוצה לבחור מילים עם מטען אסוציטיבי שמתאים לנסיבות


לפעמים חמלה זה מתאים ולפעמים מאוד לא
ותהיתי אם אסתי כמי ששוחה בשפתנו ובהקשרים התרבותיים יכולה אולי להציע הצעה מעניינת


בכל בחירה לשונית, מישלב, אוצר מילים, קצב - יש מטענים תרבותיים. לי חשוב לבחור ולהשתמש בכאלה, בצורה כמה שיותר חדה

עניין מקצועי. לא דתי.

(סליחה על ההתפרצות) - אותו תרגום, רק ערוך מחדש.

בגלל מילית היחס "על", לעומת ה compassion; אבל יש לנו גם "מחמל נפשי" - שזה מבטא אהבה.
אני תוהה. ובאמת , לעתים לא מוכנה לקבל את הערך "חמלה", למרות הכוונות הטובות.
וזה דרך אגב. כשהעיקר היה הרצון להגיד תודה לאסתי.

ולדעתי דפנה ואיריס מבלי משים התייחסו למילה חמלה כמחליפתה של הרחמים בשיח הישראלי הנוכחי ובעיקר בשיח הפוליטי.
כי הרי היום זה מאוד טרנדי ל"חמול" על מוכי הגורל, אלו שבמו ידינו ורגלינ ו הבאנו אותם למקום בו הם נמצאים ואחר כך לזרוק להם כמה פרוטות ולהרגיש נהדר עם עצמנו.

ובמילים אחרות. היום ה"חמלה" היא מחליפתה של המדיניות ובעיקר מחליפתה של מדיניות ריסון כלכלי

וככה כל המפלגות הקפיטליסטיות, השובניסטיות, הלאומניות והימניות מלאות בחמלה מהמסד ועד יום הדין

מכיוון שהספר נערך מחדש וניתן לו שם חדש (לא תרגום חדש ככל הנראה - רק שם) אז שמו של הסיפור ממנו לקוח הציטוט האחרון הוא גם כשמו של הקובץ ,רק צרות היו לו עם המלחמות"
יכול מאוד להיות שבגלגול הקודם קראו לזה "לחם" כי יש שם בהחלט את מוטיב הלחם שמביא אותו ילד זקן שחזר מהחזית הרוסית כאתנן לזונה שבמיטתה מדובר המונולוג הזה

אני מבינה שמאוד אהבת את הספר הזה.
הקראת אותו בורסיה הראשונה או זו של עכשיו?
ותגיד, את "בעולם אכזר ונפלא" קראת?
כי אם לא, אני מאוד מאוד ממליצה.
סיפורים לא קצרצרים כמו כאן. אפילו ארוכים מאוד. אבל שוברי לב ונפלאים. בדיוק כמו שם הספר.

ומשתמשת בה לאו דוקא בהקשרים נוצריים למרות שאני מבינה,דפנה, את הרצון שלך לדייק במילים- לא מכירה חלופה...

ולמי שלא קרא בפעם שעברה, אני ממליצה לקרוא את התיחסותה הקודמת של אסתי לסוגיית החמלה ולספר הזה, וגם את הדיון שהיה שם ביני ובין אסתי לבין אנשי הספריה החדשה בסוגיית ההוצאה המחודשת-http://www.notes.co.il/esty/40462.asp

קראתי את פלטונוב, וזה באמת ספר מדהים. אולי אפילו יותר מזה, אם אפשר לעשות השוואות כאלו.
גם אני עשיתי את הקישורים בין שני הספרים - הנפשות שחוזרות מן המלחמה, כתושות ורצוצות, בוהות בעולם כאילו נתקלו בו לראשונה.
יש לי חיבה מיוחדת לספרות מלחמתית, או פוסט-מלחמתית, במקרה הזה.
בהקשר הזה, משהו שניקר לי בראש בעת הקריאה - ספר השירים של גיאורג טראקל "שעה שאלך בשבילים אפלים." בייחוד השיר האחרון, "גרודק", אחד השירים המדהימים שקראתי מימי.

יותר טוב.
יותר בשל.
יש לו יותר אורך רוח לבנות את הסיפור מהפרטים הקטנטנים. נקודה אחרי נקודה.
אצל בורכרט נראה שהוא מנסה להספיק מה שיותר כאילו הרגיש המסכן שאין לו הרבה זמן כאן.
והוא גם כמובן הרבה הרבה יותר צעיר.

אכן כך, החמלה עוברת ניצול ציני על ידי המענים של העניים. זה האתנן שמשלמים העשירים למצפון שלהם.
לי מפריע הדמיון בין חמלה, שהיא אנושית , לבין החמ"ל הצבאי...אבל כל אחד ומטען האסוציאציות שלו. זה ה-LTI שלנו...
אפרופו פוסט מלחמה...
החמלה אכן מחליפה את הרחמים וחבל. כי מידת חסד ורחמים היא דבר שונה.
כשעבדתי בחברת תרופות היה לנו נוהל לתת טיפולים בחינם תחת הכותרת:
compassionate care
כלומר, החברה תרמה את התרופה, ובלי לרחם על אף אחד ומסיבות לגמרי שיווקיות, נתנה טיפול של חמלה...
שלא נדע.