זכות השיבה
לחושך המזמוז האופייני לממשלת ישראל ולאור חג החירות המתקרב, כשהימים עוברים והשחרור של גלעד לא נראה באופק, החלטנו (חנה ואני) לנצל את האפשרויות שהאתר החדש מאפשר לנו, ולהעלות גליון סוף שבוע המוקדש כולו לגלעד שליט.
יוסי למל המעצב הנפלא תרם לנו אמירה חדה ונוקבת שלו:
יצחק פרנקנטל שבנו אריק נחטף ונרצח בידי חוליית חמאס מנסה לצאת מעורו של אב ולכתוב על הלבטים המלווים את הפרשה, ומעלה את השאלה הנוקבת האם תפקיד החייל לשרת את המדינה או תפקיד המדינה לשרת את החייל?
מיכאל זילברמן העלה בפוסט אורח את הגרפיטי'ס שהנציח במצלמתו בנושא הזה:
הכתבה הראשית היא ראיון עם איל ברנדט, עורך דין ואופנוען שהוא ממנהיגי 'צבא החברים של גלעד' שמספר על שנה של מאבק, של תקווה ושל אכזבות, ומבטיח שאם תמשך הסחבת הם הולכים להחריף את המאבק.
וחוץ מזה מולי בנטמן מדבר על שבויים בתודעה: "השבי הוא תכלית הפחד של האומה הישראלית, הוא האנטי תזה לקיומה. האתוס הציוני ישראלי מושתת על העיקרון “לעולם לא עוד”. השבי הוא הניגוד, ההיפוך המוחלט להרואיזם ולתפיסת הקיום שלנו כאן, הגורסת כי יש “למות או לכבוש את ההר”, לכן השבוי הוא ביטויו הצורם ביותר של החידלון."
עודד סספורטס, כותב צעיר ומצויין שגיליתי בפייסבוק. (כלומר לא גיליתי מואיז בן הרוש עם החוש המצויין לטקסטים טובים גילה את אוזני ואת עיני) נותן קוים לדמותו של גלעד כוכב עליון:
"גלעד שליט נרקב איפשהו בעזה. הוא יושב בתא, עם מזרון וסיר לצרכים בפינה, בעליבות. למרבה האירוניה, שליט הוא בסך הכל חייל סדיר רגיל שרצה רק דבר אחד, לחזור הביתה בסוף השבוע ולשתות בירה עם חברים. אבל עקב השתלשלות אירועים, שחטיפתו בסופה, הוא הפך לקדוש מעונה במיטב מסורת טרומפלדור ויוני נתניהו. מה שמשעשע אותי הוא שאין לשליט שמץ של מושג על העלתו לדרגת קדוש מעונה בקרב ישראלים מן השורה, וסביר להניח שהוא לא היה רוצה את כל תשומת הלב המיותרת הזאת, של פולחן אישיות סובייטי."
וטובי פולק "בלי ביצים וגם בלי מוח", מני ורסס בביקורת טלוויזיה על הסדרה "חטופים", וגם על אלחנן (טננבוים) חוזר מהסופר, עדי בן יעקב דווקא חושב שהמאבק הביא נזק...
ואני עוד לא כתבתי את שלי, ועד אז אני מעלה את הקריאה:
פורסם ב 19 במרץ 2010 16:18 במדור פוליטיקה זו לא מילה גסה | 1 תגובות | אפשרויות
ההומואים וזה
בתקופה שראיינתי “חשובימים סטרייטים” לתקשורת הקהילתית (הגאה ? הלהט”בית ? הורודה ? הסתבכתי עם השם) הם שמחו להתראיין, כי הם ליבראלים, כי הם מכירים הומואים וזה, הם מאוד בעד הזכויות של ההומואים וזה, כמה מחבריהם הטובים…וזה.
פורסם ב 16 במרץ 2010 08:49 במדור שרבוטים | 2 תגובות | אפשרויות
של מי אתה פרס ישראל?
כשהתקבלה הידיעה על הענקת פרס ישראל לספרות לחנוך ברטוב הייתי כדרכם של צירופי המקרים הכל כך אופייניים לחיינו, בעיצומו של איסוף חומר לכתבה על שוק הספרים (כמה לא מפתיע). מאז כבר היו כמה ראיינות עם הזוכה הדי ציני “הענקת פרס ישראל לי זאת, כמדומני, ההוכחה המדעית הראשונה לכך שיש חיים לאחר המוות”, כדבריו בראיון מקסים שנתן לנרי לבנה בהארץ. וברשותכם הייתי רוצה להתייחס לשלוש נקודות קטנות:
פורסם ב 11 במרץ 2010 18:22 במדור החיים והספרות | 8 תגובות | אפשרויות
הזמנה למחשבה שנייה
במתמטיקה, כשמכפילים מינוס במינוס מקבלים פלוס. במציאות לעומת זאת, יש נטיה לעצור אל מול מחסומים וחסרונות, אבל דווקא בתקופות שהחור השחור הולך ומעמיק, זה הזמן להזדמנויות. לפעמים חד פעמיות. למשל התקופה הנוכחית.
פורסם ב 8 במרץ 2010 08:50 במדור תרבות וצרות אחרות | 34 תגובות | אפשרויות
זה ממש לא משנה מה הבן עשה, לראות אותו מובל באזיקים זה פשוט מחריד
ליל אמש. חדשות. כמו רבים אחרים, גם אני בהיתי אל מול הזוועה שעל המרקע. בערוץ 10, בצללית ובעיוות קולה, התייצבה אמא כדי להגן על הבן יקיר לה. מדובר כמובן בפרשת האונס בצפון תל אביב, והמתייצבת התורנית להגן על המפלצת שהביאה לאוויר העולם, אמרה בין השאר משהו כמו "לא משנה מה הבן שלי עשה, אבל לראות אותו אזוק באזיקים זה פשוט מחריד". אכן פשוט מחריד.
פורסם ב 4 במרץ 2010 20:15 במדור שרבוטים | 39 תגובות | אפשרויות
התחרות בשוק הספרים סייעה בצמצום הפערים בחברה הישראלית
אם מישהו תוהה איך אפשר לגשר על הפערים ההולכים וגדלים בין שכבות האוכלוסיה בישראל, הנה יש פתרון. מבית מדרשה של הממונה על ההגבלים העסקיים, ובאדיבות המיזוג האנכי בין רשת צומת ספרים וההוצאות כנרת זמורה ביתן ומודן. מודיעה על כך בהתלהבות מירב ארלוזורוב בדה מארקר.
פורסם ב 3 במרץ 2010 12:02 במדור ספרים או שוק | 11 תגובות | אפשרויות
מי צריך שידור ציבורי
בשנה שעברה, כשעברתי עם סטודנטים על הנושאים שלהם לפרוייקט גמר, הגיעה אלי קבוצה שהחליטה לקחת על עצמה את ערוץ 1 בנסיון לשווק ולפרסם וליצר מודעות וצורך אצל הקהל הישראלי שנטש אותו בהמוניו. הייתי מאושרת. בכל זאת משהו עבר, והנסיעות לשדרות לא היו לשווא. ואז התחילו הדיונים על האסטרטגיה והקונספט והם הגיעו אלי עם הסיסמית "רוממה השתגעה" והסבירו בהתלהבות שהם יראו איך הערוץ דינמי ומגניב וקול וכו'... בקיצור רצו להפוך אותו לערוץ 2. ניסיתי כמיטב יכולתי להסביר שאין מה להעתיק את ערוץ 2 כי ערוץ2 יהיה תמיד יותר נמוך, יותר צהוב, יותר רדוד ובעיקר יותר ערוץ2 . שכדאי שיתמקדו בחשיבות הערוץ הציבורי וינסו לשווק אותו מתוך הרעיון ומתוך הצורך. הבאתי לדוגמא את ניסיונות השווא של מעריב להיות לידיעות..... הם לא אהבו את דברי, והבהירו שראש המסלול מאוד אוהב את הכיוון שלהם (אם זכרוני אינו מטעני הם גם ציינו ש"רוממה השתגעה" זו הסיסמה שלו. שהוא הציע להם). איכשהו לא קלטתי את העניין וניסיתי שוב להסביר. לא עבד כמובן, והם יצאו לדרכם.
פורסם ב 1 במרץ 2010 19:42 במדור פוליטיקה זו לא מילה גסה | 13 תגובות | אפשרויות
מילים לא משקרות?
דניאל מורדזינסקי, הצלם של הסופרים מספר על נערותו בארגנטינה של תקופת הקולונלים ועל הדיקטטורה הנוראה, על העובדה שנאלץ לעזוב, לא כי היה גיבור אלא כי החברים שלו היו גיבורים ולכן הועלמו ונזרקו ממטוסים, וג'ני ארפנבק מספרת על כך בדרך מקורית ונוקבת לב ב"ספר מילים" המצויין שלה:
פורסם ב 23 בפברואר 2010 17:15 במדור החיים והספרות | 3 תגובות | אפשרויות
כשגרסיה מארקס הישיר מבט אל ס. יזהר
בוקר יום שישי. תל אביב מתארגנת לקראת שבת המלכה, ואני פוסעת אל תוך מכון סרוונטס לפגוש ולראיין את דניאל מורדזינסקי "הצלם של הסופרים" שבערב הקודם נפתחה תערוכתו "אל"ף דיוקנים ספרותיים". את הראיון המרתק ואת הסיפורים שהצלחתי לחלץ על ורגאס יוסה, מארקס, סאראמגו, ס. יזהר, יהודה עמיחי, חורחה סמפרון ואחרים עוד אביא לכאן במועד מאוחר יותר, בינתיים רציתי לצטט את דבריו של מורדזינסקי בפתיחה החגיגית של התערוכה:
פורסם ב 20 בפברואר 2010 16:11 במדור החיים והספרות | 9 תגובות | אפשרויות
פוסט תרבות
זה היה רק לפני שבוע ונראה שחלפה לה שנה. עוד סוף שבוע, ושוב מגיעים אליו עייפים עד בלי קץ, נזירים ממרגוע, ונראה שרק זכרונות סופהשבוע המקסים עם שוק התרבות שהתקיים בעין השופט, יכולים לשפוך קצת רוגע וצבע על שבוע סוער. בהמשך לפוסט של אליסיה ובניגוד להרגלי המגונה - הפעם זה יהיה פוסט תמונות. בלי מילים.
פורסם ב 19 בפברואר 2010 19:37 במדור תרבות וצרות אחרות | 4 תגובות | אפשרויות
אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.
