כינר.נט 2005 - איפה היינו ומה עשינו?
ימיו הגדולים של החילזון רחב-הפס

תארו לעצמכם את עצמכם במקום אחר. נגיד לחוף הכינרת. משמאלכם צעירים אדומי עיניים מנסים להרוג זה את זה מול מסכים מרצדים. מאחור, בחצר, מתעופפות רקטות – מדובר בתחמושת העשויה מקנקלים חתוכים, עם קצת מים, ומשוגרת באמצעות לחץ אוויר כדי להשיג גבהים מרשימים, אי-שם מעבר לדקלים. ליד המדרגות, מנסים תמהונים מקומיים לחבר שני גביעי אשל וחוט לכדי טלפון שדה, ואז להעביר עליו אינטרנט במהירות של 300 באוד באמצעות מודמים פרימיטיביים משנות השמונים המוקדמות. בחדר האוכל עסוקים באותו הזמן במרוץ חלזונות הנושאים באון מידע דיגיטלי בתוך מרכבות שעשויות משני תקליטורי DVD. מהשביל מגיח רכב מוזר שהולחם משני טוסטוסים, בזמן שבזוית העין אתם מבחינים ברובוטים, שרגילים בדרך-כלל לשאוב אבק, אך מרקדים הפעם לצלילי נעימות איריות מסורתיות (דרוש quicktime). באזור הגלידות אפשר לזהות SEGWAY. זה כבר לא מפתיע אף אחד. היי, שימו לב! ליד פינת הקפה מתרחש טקס מוזר. ארבעה אנשים כמעט-שפויים-למראה מניחים אצבעות בתוך רולטה רוסית חשמלית, תוצרת סין, וסופגים לפי התור 6 וולט כשהם עולים בגורל. בשעה שלוש שלכם - אופניים של שמונה מושבים. באוויר הליקופטר. לא רחוק ממנו, בלונים שלוקחים איתם פלט של מדפסת בנסיון לשלוח אימייל לאלוהים. בכיתות בפנים, ובדשא - דיונים בנושאי זהויות, משחקים, אימייל ואתרי דייטינג, מתכנת-פילוסוף שמעביר סדנה בנושא "איך לכתוב תוכנה רפלקסיבית שפולטת את הקוד של עצמה", וראשים מצויירים ששרים בקול שלך.
עמוס לפחות כמו הפסקה האחרונה, הטקס השנתי השני של יוסי ורדי בכינרת מאיים להפוך למסורת ביזארית. קייטנת קוד פתוח של ילדים מגודלים, לונה-פארק של גיקים, אתר אינטרנט שנפגש לסופשבוע, איך שלא תקראו לזה, נהניתי נורא וגם למדתי הרבה מהאנשים ומהארגון, ומהקלות שבה רצון טוב בין המשתתפים משפר את איכות החיים. ורדי מכיר את האורחים שלו - הוא יודע שצריך ליצור משהו מיוחד כדי לקלף מרבים מהם את הקליפות.
דבר מוזר קרה לסלולרי שלי
מסוג הדברים שקורים לך בכינר.נט: חבר שואל אם הוא יכול לשאול את הסלולרי לרגע. מאוחר יותר אתה מגלה שהמכשיר בילה על רקטה ותיעד את התעופה של עצמו, וכל זאת באיכות נמוכה במיוחד. למי שמתעניין, אפשר להוריד מכאן את הסרטון "נוקיה 6230 באוויר" זוכה חולצת "הפרוייקט ההזוי של הכינר.נט". זהו הסרט הראשון בהיסטוריה שצולם מתוך רקטת קנקלים. [דורש Quicktime]
משהו שאני מנסה ליישם
מאז שחזרתי אני משתדל ליישם גם בחיים שלי את אחד החוקים היחידים של מחנה הגיקים המופלא הזה - לדבר עם כל אחד, להכיר את כולם, לא להיות זר. סיטואציות המוניות יכולות לפעמים לשתק אותי. לא בכינרת.
פורסם ב 14 באפריל 2005 04:05 במדור מיסטרימון | 5 תגובות
התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.
חנן כהן בתאריך 4/14/2005 5:59:27 PM
כתבתי על זה חולצה
we are all OUTSIDERS
http://www.printmall.co.il/sto....ge3.asp?Artst_ID=61&Cat_ID=421
הרצל בתאריך 4/15/2005 5:46:20 PM
לא מתכנת ולא פלוסוף
בושה שנותנים לאנשים כאלה זכות דבור. פלוסופיה בגרוש משולבת בקוד פרימיטיבי במיוחד. אחד האנשים הביא קוד שעושה בשלש שורות מה שהוא עשה בשני דפים. חרפה.
shy בתאריך 4/17/2005 12:02:49 PM
איך אתה נרדם?
הרצל !
נראה כי עניין הקוד מדיר שינה מעינך...
אתה לוקה ברצינות יתר..
כידוע כנרנט מקום דמוקרטי וכל אחד יכול לדבר ככל שעולה על רוחו
לא מוצא חן בעינך אל תקשיב..
השתחרר קצת
גיל [אתר] בתאריך 4/18/2005 7:20:07 PM
שי, הרצל התכוון לעצמו
כמה שזה נראה אולי מוזר, הוא כזה פוסטמודרניסט שלפעמים כבר לא ברור למה הוא מרפרר
shy בתאריך 4/19/2005 9:03:53 AM
החיפזון מהשטן
שמתי לב לזה רק אחרי שלחצתי ENTER
הכרותי המעמיקה עם "הרצל" בת שנות אלפיים...
וכעת, אחרי שירד לי האסימון, אני מסכים עם כל מה שכתב...
אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.





