לעורך הבא של מעריב
1. היה רדיקלי
העיתון היומי מת, לפחות במתכונתו הנוכחית. מוכרחים להמציא כאן משהו חדש.
עורכי מעריב לדורותיהם עסקו במה שהם יודעים: עיתונות. אבל לא זה העניין. הבעיה היא בעצם המודל. בכל יום נולד גולש אינטרנט - ומת קורא עיתונים. משהו גדול צריך להשתנות.
2. התחל מאפס
זה שמעריב מתקיים כעיתון יומי כבר 61 שנה, או שהקוראים רגילים לקבל בכל יום מוסף כלכלה, לא אומר שכך זה צריך להימשך. ההפך הוא הנכון.
העסק שלך הוא כבר לא רק עיתון. העסק שלך הוא ייצור תוכן – בכל דרך שהקוראים מעוניינים לצרוך אותו. פעם אפשר היה לפנות לכולם על גבי פלטפורמה אחת. היום צריך לגבש קול ברור שפונה לפלח מוגדר – על גבי כל הפלטפורמות: עיתון, רדיו, טלוויזיה, אינטרנט, סלולר, מה שיש.
איך עושים את זה? יש לך חמישה נכסים: אנשי תוכן, מותג, אתר אינטרנט, בית דפוס וקהל קוראים. חפש דרכים לארגן את הנכסים האלה אחרת – דרכים שימשיכו להועיל לציבור הישראלי, אך יוכלו להתקיים כלכלית.
3. אל תפסול שום אפשרות
הנה הצעה: במהלך השבוע ישקיע מעריב בדיווחים חיים באתר אינטרנט חדשותי מעולה תחת המותג "מעריב", והעיתון המודפס ירזה לחלק חינמי אחד שיכנס את כל המוספים (כמו ב"ישראל היום"). הקוראים ממילא לא רוצים יותר. אבל בסוף השבוע, כיש לקוראים זמן לקריאה – ייצר את מגזין סוף השבוע המודפס הכי טוב בארץ. עם ארגון נכון של כוח האדם, מעבר למודל כזה עוד יאפשר צמצום בכוח האדם ובעלויות ההדפסה.
יכול להיות שצריך בכלל להתחבר לערוץ טלוויזיה. להשקיע יותר בייצור תוכן לסלולר. או לעודד פעילות קהילתית ענפה ברשת. יש גם אפשרויות נוספות, רדיקליות לא פחות. אם יש דברים שמעולם לא נעשו במעריב – זו סיבה מצוינת לבדוק אותם לעומק.
4. אל תעסוק בכתבות. עסוק בפיתוח תוכן
הדרכים לעשות כסף מתוכן משתנות יותר מהר מקצב קבלת הביפרים של הכתב הצבאי שלך. אל תשקיע את משאביך בשינוי כותרת במוסף לשבת או עיצוב בחדשות. המכונה המערכתית במעריב עובדת מצוין, וגם אם לא – לא זו הדרך להצילה.
היה אשף אינטרנט, גאון בפיתוח עסקי, מבריק בשיתופי פעולה ואלוף החסויות. מתחריך גם ככה כבר שלושה צעדים קדימה.
5. התנהל כמו עסק כלכלי עכשווי
עם כל הקיצוצים והרפורמות, נותר מעריב ארגון עסקי שמפגר באינספור תחומים. הנה כמה שאלות עסקיות ללא תשובות: כמה תוכן מייצר כל כתב? עורך? צלם? איך זה קשור לשכר שלו? אילו קוראים פותחים אילו מוספים? מה הם מחפשים בהם? כמה זמן מבזבזים עובדי מעריב על מערכת התוכן המיושנת "קויוטי"? מה האלטרנטיבות לניהול תוכן יעיל יותר?
ברמת התחרותיות העסקית של המאה הזו, ארגון חייב להכיר את העסק שלו ברמות אינטימיות שלא היו כמותן. לחלק גדול מהבעיות האלה, אחרים כבר מצאו פתרונות.
6. אל תפחד מידיעות ומהארץ
הפחד מ'מה יעשו המתחרים' עיקר יוזמות רבות בעיתון. למשל, לאפשר למנויים לרכוש מנוי רק לסופי-שבוע (מנוי שקיים בשו-שו אצל המתחרים); לדחוף מבצעים אגרסיביים בתחנות רכבת ובצמתים (כמו ידיעות); להציע מנוי עם מוספים ספציפיים (חבילת "ספורט", חבילת "סגנון"); למתג תוכנית טלוויזיה; או לנהל מסעות-אגנ'דה בסגנון "איפה הבושה" כדרך קבע.
7. היה ישר עם העובדים
הם גם ככה מפחדים. אין להם הרבה אפשרויות, לא בתוך מעריב ולא מחוצה לו, ולא בגלל שהם לא טובים. במצב הנוכחי קשה לעובדי מעריב לראות בעיתון מקור פרנסה יציב. התוצרת של העיתונאי תלויה מאוד במוטיבציה שלו. ועובדי מעריב, יותר מכל אנשי עיתונות בישראל, פיתחו בשנים האחרונות אף רגיש מאוד לגבי כוונות ההנהלה ויושרה. בלי תמיכת העובדים זה לא ילך. גייס את הצ'רצ'יל שבך – והיה ישר.
8. היה זריז ונחוש
אין לך דקת חסד.
פורסם ב 3 ביוני 2009 20:00 במדור ריאל פוליטיק | 10 תגובות
התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.
יאיר דקל [אתר] בתאריך 6/3/2009 9:46:29 PM
נכון, יש עתיד למעריב
כתבת דברים נכונים ואולי אולי עורך חדש יצליח לעשות את ה(כמעט) בלתי אפשרי.
התייחסתי לעתידו של מעריב (שבו עבדתי עשרים שנה) בפוסט
http://www.notes.co.il/deckel/56312.asp
עינת [אתר] בתאריך 6/3/2009 10:09:41 PM
ללא נושא
הרבה זמן לא הסכמתי איתך ככה.
ואולי העצה הכי חשובה - אל תפחד להיות יצירתי, אל תכנע לעדריות.
קורא בתאריך 6/3/2009 10:40:00 PM
ורק חסר
תדאג שהבעלים-יור לא יקח משכורת גבוה היותר לעצמו מ-40 אלף שקל
תדאג שהבעלים יור לא ייסע באוטו שעולה יותר ממאה אלף שקך
תדאג שהבעלים יור לא יבצע עסקאות בעלי עניין לרעת החברה ולטובת חברות אחרות שבשליטתו
תדגא שהבעלים יור לא יישב בכלא
תדאג שהבעלים יור לא יתערב בתוכן כדי לסייע לחברות שבשליטתו
תדאג שהבעלים יור לא יפרסם תמונות מהחתונה שלו בעמוד האחורי
תדאג שהבעלים יור לא ימנה קרוב משפחה לשום תפקיד בעיתון
אחד שלא יודע בתאריך 6/3/2009 11:41:56 PM
והעצה החשובה מכל:
אל תקשיב לבלוגרים באינטרנט. לרובם אין מושג, וגם אם יש, אין להם שום יכולת לראות את התמונה הגדולה והאמיתית שם בחוץ.קהל היעד שלך, ברובו המכריע, איננו בלוגרים באינטרנט, וגם לא הקוראים שלהם.
דודו [אתר] בתאריך 6/4/2009 4:14:29 PM
ללא נושא
לגבי סעיף 3, אני מאוד מסכים עם חלקו הראשון, אבל כל ההתחברות לטלוויזיה, לסלולר וכו' - הרבה פחות רלוונטית. בטלוויזיה יש אשפים שכבר עושים את זה טוב מאוד, וסלולר הוא עוד מילה גדולה וקורצת שבפועל יכולה לייצר הכנסות רק באפיקים מאוד ספציפיים, בעיקר בידוריים.
שושי [אתר] בתאריך 6/5/2009 6:53:11 PM
בשביל לגרום לי לרכוש את העיתון צריך למשל
לפרסם מדריך טלוויזיה ורדיו טוב.
לא כמו אלה של היום בכל העיתונים שסימנו לעצמם וי, בעוד הם מאלצים את המשתמשים לטרוח בהשלמות בסיסיות באינטרנט.
אני רוצה לדעת,לדוגמה, את מי יראיין רינו צרור בערוץ 23, תיאורי סרטים וכיו"ב.
אפילו שבועוני הבידור מספקים מידע חסר בלבד בתחום זה (לצד עשרות/מאות עמודים של תוכן פחות שימושי).
ולידיעת הזכיינים שוחרי הרייטינג: אני לא צופה בקדימונים ולכן מעולם לא צפיתי ב"עובדה", למשל, כי הגישה של "בואי לצפות בפרסומות ובקדימונים ואנחנו כבר נשבץ לך איזשהו תוכן ביניהם, תסמכי עלינו", אינה מתאימה לי. מה שעובד במנויי מגזינים מודפסים לא עובד בשבילי במגזינים בטלוויזיה המסחרית.
בני תבורי בתאריך 6/13/2009 7:07:13 PM
ללא נושא
וזכור:
אף אחד לא צריך לשלם בשביל לדעת שאחמדיניג'אד רוצה לחסל אותנו.
בןבן בתאריך 7/1/2009 3:39:11 PM
הכל מכתוב
חבל על כל המאמצים ועל כל הכוונות הטובות. NRG מחובר בטבור למעריב, ומעריב נמצא בתהליך גסיסה בלתי הפיך. מצער, אבל זה מה יש...
אבינועם [אתר] בתאריך 7/5/2009 11:00:15 PM
למה לא סליז
מעריב מזמן היה צריך להפוך להיות משהו כמו הסאן הבריטי. הרבה כוסיות בלבוש מינימלי הרבה ספורט. צריך לנצל את הדור הזה ש'נולד לאינטרנט' שכל כך רוצה להיות מפורסתם
לפני שנתיים העלתי את הנושא לפני עורך במעריב אבל הוא טען שיש למעריב יותר מדי קוראים מסורתיים. וכנראה שמסורתיים לא אוהבים ספורט וציצי
תמר לוין בתאריך 8/7/2009 1:52:12 AM
ללא נושא
פוסט תמציתי, אכזרי כמו מציאות עכשווית ומדוייק. איו ספק שבין השורות קיים רצון כן בשינוי לטובה.
אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.
