המשטרה נגד שלטון החוק - שני פוסטים
פוסט שלי, שכבר קושר כאן וזכה הבוקר לתוספת עדכנית: http://2nd-ops.com/hanna/?p=66817
פוסט של עו"ד עמי הולנדר, שמייצג את משפחת המנוח: http://2nd-ops.com/2ndop/?p=4804
בנוסף - התייחסותי לחלקה של הרווחה ברצח הילדים ע"י אביהם: http://2nd-ops.com/hanna/?p=66845
תגובות - שם.
תודה ולהשתמע, ושיהיה שבוע טוב לכולם/ן.
פורסם ב 25 ביולי 2010 08:25 במדור כתיבה תמה | אפשרויות
הלינץ' של המפכ"לים
הבדיחה השחוקה, לפיה עובר גבול דק בין שוטר ועבריין, מקבלת השבוע תפנית ציבורית מפלצתית: לאנשים הללו ניתן כח ע"י המדינה, על מנת לצאת נגד מוסדותיה ובעיקר לעשות לינץ’ ציבורי למנגנוני שלטון החוק בכלל, ולבית המשפט בפרט. יותר מנציגי החוק, הם מזכירים היום את משפחות הפשע: מי שעושה סדר הוא היחידי שמותר לו להפר אותו – ואבוי אם מישהו אחר יפר אותו. מה חשבה לעצמה בייניש, כשקבע ששוטר אשם (רחמנא ליצלן) בהריגה? מה, היא לא ידעה שהיא תסתבך עם ראשי המשפחה?
הבדחן העלוב שהמציא את בדיחת הקרש הזו, לא שיער בנפשו עד כמה הוא רלוונטי;
לקריאת הפוסט השלם, כולל פרטים מהפרשה שיתכן והציבור לא ממש ער להם
ניתן ורצוי להגיב שם :)
פורסם ב 23 ביולי 2010 22:11 במדור כתיבה תמה | אפשרויות
אמנה - כלי לשינוי חברתי?
לאור הפופולאריות הגבוהה של אמנות, שהפכו למוצר חם על מדף הפעילים והפעילות החברתיים, חשבתי שראוי להבהיר כמה דברים באשר להן. למען הגילוי הנאות: יש לי עמדה. אני נגד אמנות, ואסביר בהמשך למה.
בעת האחרונה נתקלתי מס’ פעמים באמנות שונות ומשונות שנחתמות בין אוסף אקלקטי של פרטים וארגונים, על מנת לקדם נושא חברתי כלשהו. האמנה האחרונה היא האמנה למניעת הטרדה מינית, של לשכת עורכי הדין וארגונים פמיניסטיים, עליה כתבה כאן שלומית ליר. שלומית מברכת על כל צעד שנעשה להעלאת המודעות לנושא, ואני איתה בגישתה, אולם לצד הפירגון הרב, היא שואלת: מדוע לא מוזכר שם החוק למניעת הטרדה מינית? השאלה הזו היא שאלת מפתח בהבנת מהותה של אמנה.
ראשית ראוי לדעת שאמנה היא הסכם משפטי מחייב. בל יתפלא ארגון שחתם, עבור שורה אוהדת בעיתון, על אמנה להגברת המיחזור – אם יקום מי שימצא את מסמכיהם מושלכים לפח אשפה רגיל ויתבע אותם בבית המשפט על הפרת חוזה. הסיכוי קלוש, אמנם, כי גם המחתימים לא יודעים שהם יכולים לעשות את זה – אבל קיים.
פורסם ב 23 באפריל 2010 19:30 במדור כתיבה תמה | 0 תגובות | אפשרויות
סופ"ש במחשבה שנייה: תרבות, אקטואליה, תקשורת
רגשות דור Web2.0: מני ורסס כותב על סופי קאל, יעל פלג ואינטרנט.
קצר בתקשורת: טובי פולק, כותב בטור התקשורת שלו על דיסצ'ניק, העיתון והחשבון.
אבודים בהולילנד: מולי בנטמן מדגיש את הרגע בו השחיתות הופכת להיות מסוכנת, סכנה קיומית, לכולנו.
הליטורגיקה של האש: שלומי יוסף מפגיש אותנו עם החווייה המיסטית של טקס במבדד נקופה. מה קוראת הנזירה?
יום התקליט: תומר קופר על יום חנויות התקליטים העצמאיות, שנחגג בעולם בשבת הקרובה.
מדינת גמ"ח: עדי בן יעקב מחזיר אותנו לגטו...
וגם: שרגא עילם, רונית ליברמנש ורדי, אסתי סגל, דן בורנשטיין, נועם לסטר ועוד רבים/ות וטובים/ות.
אנא, בקשה קטנה: תגיבו, תשאירו סימן שהייתם.
להתראות במחשבה שנייה.
פורסם ב 16 באפריל 2010 18:40 במדור כתיבה תמה | 1 תגובות | אפשרויות
גיליון החירות
הימים ימי שינוי והתהוות. יש ימים שלא?
יצאנו אל האחו הוירטואלי שמצמיחים כותבי במחשבה שנייה, על מנת לקטוף פרחים שמותר, פרחים אלטרנטיביים ולראות בראייה אחרת את המציאות.
כי ככה זה בדיון על חופש. אני מספרת שם על סדרים אלטרנטיביים, נועם לסטר לימד אותנו לנהל סדר כהלכתו וכעת מוציא אותנו לטיול בשבילי השרון, אחרי שאני מרדתי בברכת החג שמח - טובי פולק מספר שהשנה נחגוג בלעדיו, יודית שחר כותבת על החירות של בעלי חיים (ושלנו?), מואיז בן הראש מציג סאטירה נוקבת, וגם שרגא עילם ואסתי סגל ומתי שמואלוף ועדי בן יעקב ועודד סספורטס ומי-לא?
בקרוב, תעבור רשימות לדף הבית החדש, אל חלק מאיתנו תוכלו להגיע משם ומשם - מרשימות וממחשבה שנייה. שינוי והתהוות, אמרנו? שיהיה לכולנו בהצלחה.
חג שמח לכולם/ן,
מסרבנית החגשמח :)
פורסם ב 30 במרץ 2010 17:49 במדור כתיבה תמה | 0 תגובות | אפשרויות
מתייחסים אלי מצויין!
זהו אחד המשפטים של גלעד שליט מהקלטת הידועה. תמצאו אותה בגיליון סופ"ש שלנו, לצד ראיון מקיף של אסתי סגל עם אייל ברנדט - ממנהיגי "צבא החברים של גלעד, ניתוח של מני ורסס על "חטופים" (האם זה ניצול ציני של גלעד או שהרומנטיזציה של הזוועה בסדרה באה לסייע לגלעד?), הטלת ספק במאבק הציבורי ע"י עו"ד עדי בן יעקב, גרפיטי בנושא גלעד שליט שמביא לנו מיכאל זילברמן, עודד סספורטס שחושב ששליט מסייע למדינה להעמיק את האדרת הצבא בליבות האזרחים, מאמרים נוספים שלי, של מולי בנטמן, של טובי פולק, פוסטר של יוסי למל ועוד.
במחשבה שנייה: גיליון מיוחד המוקדש לגלעד
לפני כשנה העליתי כאן פוסט על ביקור במאהל של אביבה ונועם שליט, שישבו לשווא, סופרים ימים עד 1000 (כן, עברנו את זה מזמן...) מול בית ראש הממשלה, בתחנונים אלמים על נפש בנם. הבטחתי לאייל ברנדט שאארגן אוטובוס מרעננה. ארגנתי. באנו.
מה שהוציא אותי אז מדעתי היה המאהל האטום, המרושע, האכזרי של ארגון אלמגור מול מאהל שליט. השתדלתי להתבטא בנימוס - כי ממילא אין דרך שתביע את שאט הנפש והדחייה שמעוררים בי האנשים האלה, שעושים שימוש פוליטי ציני ומרושע הן באבל שלהם עצמם, והן בזה של משפחות אחרות, שלא נשאלו ולכן גם לא נתנו את אישורם להציב את תמונת יקיריהן כנימוק מצולם במאבק המכוער למען הפקרתו של גלעד, שהיא הפקרתנו כולנו.
עברה שנה, לא קרה דבר. או כמו שאומר עדי בן יעקב בפוסט שלו: מעולם לא נעשה מעט כל כך, במשך כל כך הרבה זמן, ברעש גדול כל כך למען אדם אחד (שעל פי עודד - מדובר בכלל בהזדמנות לאתוס והפאתוס להנציח את עצמם, ואולי ככל שגלעד יופקר לזמן ארוך יותר, זה ישרת טוב יותר את אלו שהאתוס הוא עבורם התוכן הלאומי). ובכלל, כמו שאומר שם יצחק פרנקנטל - לא חסרות דילמות.
אני ממליצה בחום על קריאת הפוסטים המרתקים הללו. חומר למחשבה, שמי יתן ויזיז ולו כמה מאיתנו מניוטרל ללחיצה חזקה על דוושת הדלק.
פורסם ב 19 במרץ 2010 15:11 במדור כתיבה תמה | 5 תגובות | אפשרויות
הזדקקות
מופעי האימים של התנפלותם הצרחנית של הצרכנים על H&M וגאפ, מחדדת כמה הרהורים קלישאיים אודות בסיס תפיסת האני והזהות של הישראלי/ת הממוצע/ת. בין מליון הצופים באח הגדול ל- 8000 השועטים בו זמנית לתוך חנות סמרטוטים כזו או אחרת רק כי היא מיתגה את עצמה בעיניים הפרובינציאליות הישראליות, בעלות המבט הריק, כ”חוצלארץ” – מתוחה טרגדיה שלמה של אבדן דרך ושל היזדקקות עמוקה למשהו שימלא את הריק הגדול הזה, שנוצר בנפש, המרוקנת מתכניה.
פורסם ב 13 במרץ 2010 12:47 במדור כתיבה תמה | 10 תגובות | אפשרויות
פוסטים חדשים במחשבה שנייה
נו, אתם/ן עוד לא שם? אנחנו כבר שם, לצד היותינו כאן. בואו גם.
פורסם ב 11 במרץ 2010 13:44 במדור כתיבה תמה | 1 תגובות | אפשרויות
במחשבה שנייה - ההשקה!
היום הוא יום גדול עבור אסתי ועבורי: היום עולה לאוויר מגזין הבלוגים החדש שלנו, ושמו "במחשבה שניה".
פורסם ב 8 במרץ 2010 08:07 במדור כתיבה תמה | 18 תגובות | אפשרויות
רחמ-ונס...שוין, אוט ער געזוקט.
התגובה לעמדות כמו של ציפר, לונדון, יהב, מטר וחבר מרעיהם, צריכה להינתן באידיש, אם בכלל, או על ידי שנונות ממני. אני אתייחס כאן ברשתוכם/ן למה שמדאיג אותי באמת.
פורסם ב 6 במרץ 2010 06:39 במדור כתיבה תמה | 38 תגובות | אפשרויות
אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.
