וכוס אמק יא שודדים

בנינו להם על תהומותינו גשר זהב
הפנים האפלים המסולפים
את חלומינו בשקיהם בזזו.
עזקנו בעיכוס
לכל השקרנים את הרצפה.

אי רצפה בת איה
ריצפנו להם בחיינו
את תנצבות זמניהם
ריצפנו להם את חלולי נפשם
ואת נהמותם עשינו שיכר להם
ומוסיקה

ורק הרוח היורדת בהתפשטות
זו השפה הזרה
זה המערומים של נפשם הבוזזת
בוזזים מהיסוד את נפשי
איש לא ירמה
שיש טובים יותר

עירום ועריה וכוס אמק יא שודדים

____
על חורבותיך ירושלים
כבר אין שומר על נפשי
נפקדתי מעצמי
והפקדתי אותי לתוהו משוטט
כמו גפיר

לא תיבת הגופר על ראשי
ולא מן הגומא יצאתי
ותיבה לא היתה לי בילדותי
גם לא תיבת פנדורה
רק יצאתי כה וכה אל חיק הזמן
מעלץ לכם שאת השנאות

____

בכשופים
בחרקות
בשריפת אבקות שרף
ברסס
שפכתי בתוך המים הרותחים את הרסס נגד עין הרע
אבל לא יריתי ממש באיש

אבל מעך אותי
בואכה מעך אותי כל הזמן
בללו נפשם בתוכי
ננעצו בעצמותי
בגומחות רוחי היו מוצצים את הלשד
הייתי להם ללי פאפ
הייתי להם עשבוניות
דשא עשב ירקרק של שכן עני
אשר הקש והגבבה שלו
נראו ניצוץ של אבק כוכבים
נכביתי בתוך עיניהם רשף
שטנו עלי שתן פלשתינות
הייתי בחמוקי הזמן עקלתון לא נחש צפע
ושמנים רצו לבלוע אותי חיה
רצו להנפיש אותי בתוכם
רצו שאהיה אוויר לנשימה שלהם
מתקנים את הנביחה שלהם על חשבוני
לא עוד
ינבחו לנשוך אותי
בנטיפות רוחם החומדת לארוס
עלי ארס צפעים
שיצעקו נחש צפע נחש צפע
ואנחנו נתחבא בלילה
מהכור האטומי
של השריקה
של נביעת הבלהות של עיניהם הפעורות לבלוע

פורסם ב 4 בדצמבר 2007 16:25 במדור תמונות | 1 תגובות | אפשרויות

אעצור מעט קט בדרך הזו

אֶעֱצֹר

אעצר מעט קָט בְּדֶרֶךְ הַזֹּאת

אוּלַי תָּבוֹא רגעת מְעַט

שֶׁהַיּוֹם הוּא שָׁרָב,

וַאֲנִי רוֹעה בדרכי זָרִים,

וְאֵין כָּאן אֶרֶץ

אוֹמֶרֶת אֶרֶץ יהוּדָהּ

מִן הלבנון נִפְרְצָה אֵשׁ

מִן הלבנון

וְקוֹל הקנה וְהַמְּהוּמָה,

פתאם יִרְחַשׁ הָאֶקָלִיפְּטוּס מְאֹד

עַד אָזְני, עַד עֹמֶק הַבִּצּוֹת

שָׁם חיל עַל חיל נִגָּף

וְאַנְשֵׁי חיל הַמַּצָּב

מִן הָעֹרֶף יָנוּעוּ כְּמוֹ רוח

וְשמגר בֶּן עֲנָת יָצָא לִרְעוֹת אוֹרְחוֹת

עד שקָמָה דְּבוֹרָה, אָז הִיא נֵעוֹרָה

וְדִבְּרָה אֶת כָּל הַנֹּעַם.

וַאֲנִי לְאָן וְאֵינִי יוֹדַעַת לְאָן

רַק שֶׁהָאֶקָלִיפְּטוּס רוֹחֵשׁ

כְּמוֹ מֵעמֶק הַחולה,

רַק שֶׁעַכְשָׁו שָׁפַךְ זעָה,

נִיאָגָרָה מְטוּלָה

מַשֶּׁהוּ אַחֵר מְפַכֶּה,

כְּמוֹ הַזעָה שָׁפְכָה אֶת כָּל הַמַּיִם

כְּמוֹ נִשְׁפְּכָה אֶת כָּל הָרֹךְ שֶׁל הֱיוֹתִי

מָתַי אַפְסִיק לִבְכּוֹת אוֹתִי

פורסם ב 25 בנובמבר 2007 19:34 במדור שירים | 5 תגובות | אפשרויות

שני שירים

החרה צף על פני הנהרות והאגמים

מים רבים לא יכילו את החרה

זמנים לא ישטפוהו

שמנה וסלתא של העיר טובע בחרה

ואין משה

מכים בחרבה

בחרבות

בשריוניות

ואיש נבקע לשניים

יקרא הדבר סכיזופרניה -

וגם פסיכוזה יש תבוא פתאום על האנושות

ותהיה רעידת אדמה כללית.

בסולם ריכטר של הרעידות יש פרקינסון

מדלגים על ההרים מטפסים על הגבעות

אין מטכס עצה

רק אחיתופל מתרוצץ בין הבריות

וצועק אחי אחי

ויאמר הנני

מובל

אז יפוצו שושני הדומה את פריחתן

ותבוא צפור הנקר לבער את החמץ שבנשמתה

הזמן שהחמיץ לא כיין היה תוסס מאוד מאוד

ואין ורדים ואין לראות בורוד את האופק

בין שעה לשעה הים שקע במדמנת החרה שצף

ומן האופק עדיף שלא יסופר את מה שראה הנביא

פורסם ב 24 בנובמבר 2007 10:36 במדור תמונות | 3 תגובות | אפשרויות

רגע של קשר

נדמה היה שהמוזה נעלמה. זה אומר שכאילו נעלמתי לעצמי. באתי בתחתיות מקום. בתחתיות האלה נפרץ סכר דמעות. אינך יודע למה אתה בוכה.

הייתי בטורקיה במפלי דודן. זרמו שם מים רבים. לא מי תהום היו המים העיליים של טורקיה. אבל כשאני בכיתי היה נדמה שפרצתי קיר מועקות. שאשפזתי את רוחי בתוך מצבור מים רבים להיטהר.

נעלמתי. רציתי ללכת רחוק משאון עצמי. הרחק משאון כל המקומות והאנשים. איש לא רדף אחרי. איש לא חיפש אותי. הייתי אנונימית למקומות בהם נמצאתי.

כמה טוב להתנתק מחבל הטבור של נפשך ולהמצא הרחק בתוך עצמך צף בדמעות שליש. טובע. מתרחץ בבכי. חשבתי שזה בגלל הכדורים שנתנו לי. חשבתי שאני מאבדת את השפיות. תמיד הייתי שפית של עצב, עצבים, דכאונות. תמיד הייתי בתוך בריכות של מזל דגים במצולות. אבל הפעם צללתי עד לנבכי האין קשר עם הבני אדם. בני האדם אלה האנשים שהביאו רעשים אל חיי, רגשות, התרגשות, שמחה אהבה, צער כאב, התנשמות. הייתי נושמת בכבדות כל מיני אנרגיות שלא התאימו לי. לאחרונה שום אנרגיה לא מתאימה לי. לא סערות רקודים, לא בגדי חמודות, לא שיכר בנשף מדליקני. לא חברים. הלבדות שלי חוגגת לא מזהרת. זהירה היא בלא לשקוע תהומות תת קרקעיים ליפול בתוך יבשת אבודה.

בתוך ארץ לא ארץ מלאכי שרת לא יוצאים מתוכי להנחותני איך להתמלא באשליות. שלתי כל אשליה ממני. יחפה מאשליות אני חולמת על נעליים שאיזו אבלין קנתה בחלום לילה שלי. מלא נעליים לילדים שלה. נעל אחת לבן שלה, נעל קלילה מאוד. אתה מחזיק אותה ביד, והיא כמעט משקל נוצה. אמרתי לעצמי יתכן והילד הוא הומוסכסואל. או ילד שאוהב נשים זקנות. ככה אמרתי לעצמי בחלום, וחשבתי שאולי היה לי סיכוי לאיזו אהבה מהצד.