מאמרמכורה לפירות

בית הספר בו למדתי צורפות.
מההתחלה.
למדתי צורפות בטוקיו. בלב המרחבים האורבניים בין הרובעים  Omote-Sando
ו-Harajuku  המפורסם והידוע...לא רחוק  משתי תחנות רכבת הנושאות את שם השכונות האלה ונחשבות למאוד מרכזיות  (אם כי לא גדולות כמו שיבויה ושינג'וקו המפורסמות...)
הלימודים התרחשו בין השנים 95-98 .
בשנה הראשונה ללימודי גרנו בצפון העיר ובאמת הייתי לוקחת את הרכבת בבקרים בהם למדתי...הילדים שהיו אז עדיין בגן יפני היו יוצאים לשם עם אבא שלהם (בן זוגי )  ואני הייתי עולה על הרכבת עם ספר ביד, ארגז כלים של צורפות ביד השניה, וקדימה ללמוד.


בית הספר לצורפות "Hiko Mizuno"  ב-Jingu-Mae טוקיו

מתחת , ממש מתחת למבנה הצר והארוך מעשה בטון קר יפני, אדריכלות מדוייקת שלוקחת בחשבון כל (אבל כל) סנטימטר, זה לא ייאמן הדבר הזה, היתה חנות בגדים...מכנסי דגמח זרוקים, רולר עם כל מיני חולצות עם כפתורים, טי שרטים, איך אני אגיד את זה, לא בדיוק מתאים לאמא לשני (אז היו שניים ) ילדים, כמו שסבתא שלי אומרת

(איך את מתלבשת , אמא לשלוש ילדות היא היתה אומרת לאמא שלי כשהיינו קטנות ואנחנו היינו מתפוצצות מצחוק ומחסלות את הסוכריות קוז'אק שסבא שלי עשה שנחשוב שבאמת צמחו בעציצים)

אחר כך היה לי טוסטוס, כי עברנו לשכונה הרבה יותר קרובה ועם המעבר חציה שהובלתי את הטוסטוס ביד זה לקח לי 17 דקות מהבית עד הבית ספר, אבל נפסקה קריאת הספרים ברכבת, מרכיב חשוב ביותר כשחיים בעיר כמו טוקיו.
ברחבי השכונה הזאת צמחה לה אופנה מיוחדת, בשנות ה-90 המוקדמות שמקורות ההשפעה שלה הם דמויות מוכרות מאנימציה ילדותית כמו הלו קיטי  אולטרהמן ודוראמון, וקצת יותר מורכבת כמו סרה מוןדג'ימון...
וגם מהלבוש המסורתי הכל כך מדוקדק של הקימונו, החגורות (אובי) הנעליים (גטה, נעלי אצבע שאתם מוכנים למדוד וזהו, אני מחלקת שוקולד חינם למי שמוכן ללכת בזה יותר מאשר לזרוק את הפח.ולא יותר..)
ועוד הרבה הרבה אחרות.
התוצאה היא שילובים של בגדים ישנים (וינטאג') עם חגורות, חצאיות ופריטי לבוש שלא הייתם מעלים על דעתכם
מבדי קימונו, המון רימייק (リマーク)חידוש של חולצה לחצאית, חצאית למכנסיים.
ושילובי צבעים..כאלה שהטבע לא מתבייש בהם אם יש כאלה בטבע...
הנה תדפדפו בעצמכם
FRUITS
לי יש את שני הספרים בבית
לאחד קוראים פירות (fruits) -הקישור מעל
לשני פירות טריים FRESH FRUITS
אני יושבת איתם פעם בכמה זמן, תאמינו לי לא צריך אוכל ולא מים ולא אויר כשהם ביד ומביטה בדמויות הססגוניות שממציאות אופנה בלי בכלל לדעת (שהשפיעה כל כך הרבה על המערב)
והדפים...מאחורי המבנה הזה היה הבית ספר שלמדתי בו..הנה כאן, הנה..רואים??
אף לא תמונה אחת לא צולמה ממש ברחוב שבו למדתי,תמיד במרחק נגיעה...
אני מביטה בהם, ואי אפשר לתאר את הצורך להפוך איזשהו בד ביד שעולה מהספרים האלה שכל כך מעט כתוב בהם.
(בכל עמוד יש מידע קצר מאוד על הדמויות שאאוקי וצוות הצלמים-כתבים שלו, האחראי על הפרוייקט הזה לכדו ברחובות של טוקיו)
וכל כך הרבה אפשר לראות...


אופנת רחוב לפני בנין "גאפ" בOmote-Sando שבטוקיו

פרט אחד שאני חייבת לציין, הרבה מהתמונות המצולמות בספרים האלה, כמו גם במגזינים המקבילים שיצאו ביפן
נלקחו מתחת לחנות של "גאפ" יבוא מארץ התפוח הגדול,המרכזית והגדולה בטוקיו, אנטיתיזה לשכבות ושילובי הצבעים הנועזים, גאפ מייצגת את המיינסטרים השמרני, האופנתי, כזה שהולך בתלם בעוד שברחוב, מעבר לחלונות הראווה הנקיים להפליא של גאפ והמעוצבים בקפידה גדל דור שני  למעצבים-בשתי ידיים של אופנה קסומה עם אופי שאוסף בתוכו שנים (עשרות, מאות) של סגנון מאופק...

 



פורסם ב 31 במאי 2009 12:50 במדור רשומות יומן | 11 תגובות

 
    

שם:

    

דואר:

    

אתר:

    

כותרת:


בעקבות ריבוי ספאמרים, נאלצנו להוסיף מנגנון שימנע מרובוטים להפציץ את המערכת בתגובות פיקטיביות. אנא העתיקו את הקוד שבתמונה, לתיבת הטקסט שמתחתיה.

קוד הפעלה:

    

העתיקו את הקוד:

מערכת התגובות נועדה לאפשר דיונים, והשימוש בה כפוף לדין הישראלי. אז אנא שמרו את תגובותיכם ענייניות ומתחשבות בקוראים האחרים, וזכרו שאתם הנושאים באחריות לתגובות שתפרסמו במסגרת באתר זה (כבכל מקום אחר). אין אפשרות להבטיח שהתגובות שתפרסמו ישמרו באתר זה, אז אנא גבו את תגובתכם בהעתק לפני שיגורה (במידה שאתם מעוניינים לשמור אצלכם העתק). וכן, הודעות שלדעתנו פוגעות או לא מתאימות בכל צורה שהיא, בהחלט עשויות להימחק... זכויות היוצרים בתגובות שיתפרסמו במסגרת אתר זה, שמורות לכותביהן. ברוכים הבאים.

התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.

בועז כהן  [אתר]  בתאריך 5/31/2009 7:22:16 PM

י פ ן

איזו צבעוניות נהדרת...הדימוי שיש לי על יפנים זה מאוד שחור-לבן, דווקא...

רונה צורף.  בתאריך 5/31/2009 9:29:54 PM

ולי זה מזכיר...

את הנשים שהולכות בבית שמש ובירושלים בשכבות של שמלות וצבעוניות משפריצה מהן למרחוק, מן דתיות כאלה שמרוב צינעה הן בולטות ומבליטות...טוקיו- ירושלים- טוקיו...אין כמו ערים עם סינדרום, אתה נכנס אליהן ומסתחרר...
והבניין לצורפות ? טוב, אצלנו בארץ זה לא בדיוק ככה... אבל לא רחוק..

עידית  [אתר]  בתאריך 5/31/2009 11:08:31 PM

הצבעוניות

בועז, מה שיש בתמונה זה כריכה של הספר, לא משהו מייצג כי אם צבעוני-קיצוני במיוחד.
אבל הדבר האחרון שאפשר להגיד על היפנים זה שהם שחור-לבן (למרות שדימוי זה דימוי אי אפשר להתווכח איתו...וזה בסדר)
רונה, באמת יש משהו בלבוש שמזכיר נשים דתיות, אם כי לא באלה בתמונה, בעיקר אמהות עם ילדים קטנים(הרבה שנים לא ביקרתי שם, אבל לפחות כשגרנו שם) וזה נורא יפה.
והבנין, מבפנים יש בו ניצול מקסימלי של שטח, כמעט גאוני , ושירותים עם חיישן כזה שכשנכנסים נדלק וכשיוצאים כבה..חסכון אמיתי בחשמל...

hagintlv  [אתר]  בתאריך 6/1/2009 2:03:35 PM

ללא נושא

ואת עושה לי געגוע לאומוטה סנדו וגו'. אמרתי את זה כבר היום בקפה המתוק הזה שישבנו בו
ושהיה לי כייף :) שיהיה יום מלא מזל. מזל טוב, זאת אומרת

גלית חתן  [אתר]  בתאריך 6/3/2009 9:02:38 PM

התרבות היפנית הצבעונית

פשוט מקסימה בעיניי, האם צילמת בעצמך תמונות של המתלבשים והמתלבשות? אגב בשטוקהולם יש להם הרבה מעריצים, שמנסים להתלבש ככה. זה מצחיק :)

עידית  [אתר]  בתאריך 6/7/2009 9:45:56 PM

תודה על התגובות...

גלית, לא צילמתי, אני זוכרת שחברה באה לבקר אותי כשעוד גרנו שם והיא הגיעה אלי אחרי שסיימתי את הלימודים והלכנו לאכול ברחוב הזה והיא כל הזמן החזיקה מצלמה קטנה ביד אחת ולכדה איתה את הטיפוסים המטריפים האלה שבשבילי, אז עוד היו רגילים...
אולי בסתיו אני אצליח להגיע לשם ואז אני לא אפסיק לצלם, זה בטוח...

אסתי  [אתר]  בתאריך 6/11/2009 7:59:07 AM

מרתק

כי גם לי יש את הדימוי הזה של שחור לבן מוקפד ומדוייק. נקי. קר. אסתטי להפליא - של יפן.

לי הצבעוניות הזאת דווקא הזכירה את דרום אפריקה ואת הדרך היצירתית כל כך שהשחורים ביוהנסבורג מתלבשים.

ח ל י  [אתר]  בתאריך 6/12/2009 8:44:24 AM

*

fruits הוא אחד הספרים בכי בלויים בבית הזה

:)

שרון רז  [אתר]  בתאריך 6/12/2009 1:30:31 PM

ללא נושא

באמת, איזה צבעים, ואיזה כייף לקרוא, לימודים ביפן, חיים שם, במקום הכה לא מובן לי הזה, לא מבין יפנים, הארכיטקטורה שלהם זה משהו מעולם אחר, ובאמת כמו שבועז כתב על שחור לבן, הם עם המון אפורים וכהים בבניינים שלהם
אבל הדברים שהכי משותפים לי וליפנים, היחידים המשותפים, הם אהבה לסושי והערצה של בריטים...

יעל הפפרמנית ממישר  בתאריך 11/29/2009 5:11:38 PM

ללא נושא

איפהשהו מבחוץ לאמהות שלנו היתה יותר תעוזה צבעונית
תמהני מדוע

מירה צוקרמן  בתאריך 1/22/2010 1:20:56 AM

היו ימים..........shabu shab...........

נו, גם יפן וגם לחם בתנור?
מתי הולכים לישון?
ביפן כבר בוקר, וקר, וב"יושינויה" מחכים לנו כבר המון שנים.
מישהו נוסע?????????????.
אמאשלך

 
    

שם:

    

דואר:

    

אתר:

    

כותרת:


בעקבות ריבוי ספאמרים, נאלצנו להוסיף מנגנון שימנע מרובוטים להפציץ את המערכת בתגובות פיקטיביות. אנא העתיקו את הקוד שבתמונה, לתיבת הטקסט שמתחתיה.

קוד הפעלה:

    

העתיקו את הקוד:

מערכת התגובות נועדה לאפשר דיונים, והשימוש בה כפוף לדין הישראלי. אז אנא שמרו את תגובותיכם ענייניות ומתחשבות בקוראים האחרים, וזכרו שאתם הנושאים באחריות לתגובות שתפרסמו במסגרת באתר זה (כבכל מקום אחר). אין אפשרות להבטיח שהתגובות שתפרסמו ישמרו באתר זה, אז אנא גבו את תגובתכם בהעתק לפני שיגורה (במידה שאתם מעוניינים לשמור אצלכם העתק). וכן, הודעות שלדעתנו פוגעות או לא מתאימות בכל צורה שהיא, בהחלט עשויות להימחק... זכויות היוצרים בתגובות שיתפרסמו במסגרת אתר זה, שמורות לכותביהן. ברוכים הבאים.

אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.