לוח טיסות זמן אמת
את יודעת..
כשאלוהים מסתכל על זה מלמעלה
מה הוא רואה?
את המגבת הכחולה שנשארה בבית
את העיניים הירוקות (אין מה לעשות, כשהוא במדים העיניים שלו נורא ירוקות, לא אפורות ולא מחליפות צבעים)
את הנמלים הוא רואה, בונות להן את הבית שלהן בדיוק מושלם*
ואת הביצה
את הקפה עם הסימנים בצד של הכוס
ואת התור בדואר
ציפורים ענקיות בשמיים עם יותר ממאה (!!!)
אנשים בבטן שלהם
הוא מדמיין את התינוקות הצורחים בזמן הנחיתה
ואת הדיילות סוגרות את כל הארונות ומשיבות את המסכים למקומם
(מה? אמרת שיש יותר ממאה אנשים על מטוס אחד??
את בטוחה?....)
אלוהים רואה מלמעלה שאוהבים באמת
וגם שלא
רק את החכמה לפעמים הוא מפספס (לא נורא...ממילא זה לא משנה לו באמת אם האנשים הם חכמים או לא)
ביצה אמיתית, קטנה אבל אמיתית
*הוא משתדל מאוד שלא להתעכב על המראה הזה, להביט בקן נמלים בשיא התעסוקה שלהן זה כל כך ממלא
מענג...מרהיב מושלם
באמת כאילו לא צריך כלום כלום חוץ מזה
אבל גוזל זמן יקר...
פורסם ב 7 בפברואר 2010 13:35 במדור רשומות יומן | 5 תגובות | אפשרויות
אלף שנות אור
סיפור שלי
פורסם ב 2 בפברואר 2010 11:06 במדור סיפורים שלי | 4 תגובות | אפשרויות
פפראצי עמך- ספר (מחווה לשלומי יוסף)
פורסם ב 26 בינואר 2010 09:16 במדור ספרים סרטים | 20 תגובות | אפשרויות
איך אומרים טופו ביפנית
פורסם ב 20 בינואר 2010 12:15 במדור רשומות יומן | 17 תגובות | אפשרויות
יער נורווגי
פורסם ב 17 בינואר 2010 11:57 במדור סיפורים שלי | 18 תגובות | אפשרויות
תכתבי, תשירי, תרכיבי כנפיים
פורסם ב 9 בינואר 2010 21:47 במדור רשומות יומן | 11 תגובות | אפשרויות
אני מתקנת חולצה
מתקנת
קודם הצבע שלה...לא כל כך ברור אז אני מחפשת את החוט המתאים
מניחה אותו עליה מושכת קצת...הוא לא נקרע בקלות, זה חוט חזק
עכשיו מעבירה את החוט בצבע שבחרתי במחט הדקה והכסופה
ומתחילה בתנועות אחידות לתפור,
שני קצוות שנפרמו.
שתי דקות ואני מסיימת
בזמן הזה אני עומדת על אדמה רכה אינסופית
אפשר לשמוע את פעימות כדור הארץ מבפנים ולא להיבהל.
מתקנת טעויות, עיניים שברחו, תפר שנתפר לא טוב כל כך
נוגעת בהם והם הופכים זהב
רק ככה אפשר שתענוד תכשיט שאני הכנתי
בלי שאיש יראה או ידע
אתה עומד על אדמה קשה, אפורה
כזאת שמשני צידיה יש עצי פרי
נקטרינות, סברסים, רימונים אדומים
תפוזים
מאיר אריאל אמר פעם שהוא מחכה לטעות שתחזור מתיקון
הטעות כבר לא טעות, היא תפר נסתר בבגד
צעדים ממשיכים קצובים
אמיתיים
תיק קטן מחוטי רקמה בעבודת סריגה (הכי פשוטה בעולם) עם מסרגה אחת. החופש שניתן לחוטים בצבעים השונים להתחלף הוא שמעניק לה את המראה האינסופי והשקט הזה.
פורסם ב 6 בינואר 2010 09:03 במדור רשימות מהסטודיו | 11 תגובות | אפשרויות
נסיעה ברכבת הרים של פיסות מחשבה ורגש
פורסם ב 4 בינואר 2010 17:17 במדור רשימות מהסטודיו | 12 תגובות | אפשרויות
בהתחלה ובסוף
בהתחלה את לא יודעת
את מחפשת, זה נמצא בכל מקום
צריך רק לפקוח את העיניים ולהביט
אחר כך את אוספת ונותנת שמות ומילים
זאת עבודה של נמלים, לכי תסתכלי במראה (תביטי....מה אכפת לך להגיד את המילים היפות יותר, תביטי...)
נמלה את לא
לא היית ולא תהיי
לעבור פרט פרט
לבדוק מה באמת מדבר בו, מה חסום, איפה הוא מרגש ומי מהם מפחיד אותך
איך את מבליטה את הנוצצים ומסתירה את החוטים מאחורה
ואיך הם מתחלקים לקבוצות
לכי תסבירי שזה לא את, זה הם....
(זה הם...)
רשת עשויה מחוליות חוליות שמישהו חיבר בוודאי בעבודה אחידה ומדוייקת תלויה בארומה, שבאחד הקניונים באשדוד
כמה תכשיטים ביחד, כולם שייכים לסידרה ההיא, ואת הצמיד שבמרכז אני עומדת לשנות, להשאיר את מרכז הצמיד עם החרוז דמוי הפנינה והתחרה ולהחליף את גוף הצמיד בשורות שורות של חרוזים
שרשרת, שנוצרה דיי מזמן והיא הולכת לעבור איזשהו שינוי ולהתאים את עצמה לסידרה הנוכחית (זה לא אני, זאת היא...)
ככה זה נראה כשהדלת פתוחה, והמוזיקה מנגנת בשקט והזמן נוזל ונעלם ונשכח ואני בפנים
בסוף....בסוף את רוצה להגיד לאחרון שעבר שם וסובב את המפתח שנשאר בטעות בחוץ
שזה לא מזיז לך...מצידך להיות נעולה בחדר הזה
יש לך שם הכל, לא נעים להודות
יש לך שם את כל מה שאת באמת צריכה...
*הסידרה -סידרה של תכשיטים על פי, 13 סיפורים, 13 קטעי מוזיקה
הרשימות הקשורות נמצאות פה
יש עוד שמפוזרים ברשימות אחרות בתוך הבלוג הזה , אבל אלה העיקריות
אני עדיין בתוך הרשימה הזאת (השניה מבין השלוש) יותר מכולן
כשאצא מהמים...
לא יוצאת מהם, הטמפרטורה שלהם היא בדיוק מה שאני צריכה.
פורסם ב 16 בדצמבר 2009 10:53 במדור ספרים סרטים | 10 תגובות | אפשרויות
הקופסה עם המילים
סיפור (שלי כמובן)
פורסם ב 10 בדצמבר 2009 21:03 במדור סיפורים שלי | 9 תגובות | אפשרויות
אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.
.jpg){kind=small}
