מכל מה ששמענו בחדרי החקירות של להב 433 בלוד הכי אהבנו את הסיפור על "המהמר הטוב". מה זה מהמר טוב? זה אחד שמפסיד הרבה וקבוע. פראייר מניב. כשכוח המשימה של הקצינים מלכה ותמם האזין לשיחות הניידים של רשת אתר ההימורים באט 555 הם קלטו שיחות על אחד שנקרא לו פה: ג. לוזר. כל ערב הפסיד לוזר בהימורי הספורט של האתר משהו כמו 18 או עשרים אלף ש"ח אותם שילם קאש מרווחי אולם האירועים שלו. בשיחות קלטו השוטרים את העברינים מעבירים אותו מאחד לשני. אצל מי ישחק הערב. ארגוני פשיעה מחלקים בינהם מפסידים קבועים כמו סם משכר. על ג. נלחמו כי הוא סחורה חמה. וג. לוזר שילם בזמן. בבאט 555 אין חריגות. אין "אשלם מחר." משלמים וזהו.

בשנה של מעקב והאזנה וציטוט וישיבה על האתר הצטברו המון רגעים כאלה, אבל הקצין עמי שישב איתנו בחדר לפקח, ביקש מהחוקרים "מה שפחות פלסטיקה בתיאורים." פחות פרטים. עובדים עכשו על כתבי האישום שחייבים להיות מוגשים תוך 90 יום כדי שהנכסים שנתפסו לא ישובו לבעליהם. החקירות נמשכות במקום אחר. אסור לשרוף שיטות. עולם הפשע ממשיך לרוץ וכך גם עולם החוק והסדר. יום אחרי 35 המעצרים, הכל נראה, כמו שאמר אחד החוקרים, "כמו תל נמלים שמישהו בעט בו וכולן עדיין מתרוצצות כמו משוגעות. ...אתרי הימורים לא חוקיים אחרים יסגרו, יבהלו, יזהרו." אבל העסק טוב מדי. העולם מלא מהמרים שלא יכולים בלי. הקרב הוא נצחי ואסור לגלות יותר מדי .
החצר למרגלות בניני ארבע יחידות להב 443 החדשה יחסית, תססה מהרגיל החל מיום שני. אזור התעשיה לוד. בניני הי טק לשעבר, מטופחים מבחוץ, משטרתיים בפנים. זאת אומרת שטיחי לבד וקיר גבס. צנוע. הכל תסס עורכי דין ובלשים, חוקרי מס הכנסה ויחידות משימה. באויר היתה התלהבות של סוף מבצע. התפרקות ואדרנלין. במקום אחר, עבריני, אספו את השברים. ספרו נפגעים. טלפונים רטטו בכיסי עברינים קטנים וגדולים. מה הלאה? מה הלאה?
שוטרים אספו השבוע נכסים של העצורים. כארבעים מכוניות ובהן "הדגם הכי האהוב על החבר'ה: גיפ ב, אמ, ו, אקס חמש או שש שחור." שלושה- ארבעה כאלה של הבוסים הגדולים. יאכטה קטנה. דירות להשקעה. נדל"ן במרכז הארץ. מגרשים. בסך הכל כ30 מיליון שח. המדינה שמה ידה על נכסי עברינים. פגיעה בכיס. כל השאר וירטואלי.
רוב החקירה הזאת התרחשה על מסכים. מיעוטה בשטח עצמו. מין מופע האח הגדול פלילי. הרוב על מסכי האתר, על מסכי הבנקים, תזרימי כספים, אי - מילים ותמלילי שיחות ניידים. עסקי אויר שגלגלו עפ הקצין רפ"ק ערן מלכה, כשלש מאות - ארבע מאות מיליון ש"ח כספי מהמרים מזה כשלוש שנים. על המסך המשטרתי ראינו את מבנה הקבוצה שהקימה והפעילה את האתר. ממנהלים ותחזוקה ותמיכה ועד מהמרים קבועים. מסכים אחרים שלא ראינו, תארו מערכות שליטה וקשרים. יעדים. משפחות פשיעה שהן יעדן האמיתי של יחידות להב. יש משהו מהפנט בהצצה לתוך חקירה משטרתית שעוקבת אחרי ארגון פשע. "חוק וסדר" ישראלי. כולל הפוליטיקה הפנימית ומלחמות הקרדיט.

האתרים האלה הם חמצן של משפחות הפשע. סביב הרשת יש גבית דמי חסות, איומים וסחיטות. הלבנה. ההימורים מניעים גם את ענף ההלוואות בשוק האפור ואת חקל מסניפי החלפת הכספים, הצנג'ים החוקיים לכאורה שחלקם מנוהלים על ידי עברינים שכפופים לראשי הפשע בישראל." כך עפ המשטרה. חשיפת האתר הזה היא רק קצה קרחון . "רק אם נסגור את החמצן הכלכלי של העברינים, נקטין את הפשיעה. חשוב לכן לשים יד על הרכוש שהשיגו העברינים תוך כדי הפעילות."
כשישבנו בחדר הקטן של מלכה בקצה המסדרון, כבר השמיעו בחדרים אחרים שיחות מוקלטות לנחקרים חדשים. עורכי הדין שנתלשו מבתיהם עי העצורים נערכו לקרב. "תביא אזיקים לאלכס," צעק מישהו במסדרון. במקום אחר האזינו שוטרים לבהלה שפשטה בניידים. אחרי חשיפה כזאת יש תמיד גלי דאגה שחושפים את עצורי החקירה הבאה. "בטוח שהם מופתעים," אמר לנו החוקר, "אם היתה הדלפה כמו שכבר קרה בעבר, לא היינו שמים אתמול יד על שלושים מיליון ש"ח רכוש ורכבים."
מה שראינו שם בבנין להב והיחידות הכלכליות בלוד דמה יותר מאי פעם למה שנראה על המסך האמריקאי. כל עולם הדימוים שלנו הוא משם ואנשי להב של יורם הלוי לא הודפים את ההשוואה לאפ. בי. אי. זו מחמאה שהם מאמצים לליבם. "היום כשאתה צריך 300 איש לפעולה," אמר הקצין, "כבר לא פותחים עינים ונותנים לך עשרה. יש כאלף איש בבנינים האלה."

קצין מהיר.

מפקד צוות המשימה, לצד רפ"ק רמי תמם, הוא רפ"ק ערן מלכה. בן 34, יליד חיפה, קצין גבעתי שעבר למשטרה ומשם לאגף הפשיעה הכלכלית של להב החדשה. שוטר ישראלי דינמי, מהיר, חד ובקיא. קצין טיפוסי ביחידה החדשה של הלחימה הממוקדת במשפחות הפשע ובפשיעה כלכלית, שמשך שנים היתה בגדר חלום רטוב של קציני חקירות נלהבים כמו דודי כהן ויואב סגלוביץ. רק בראשית 2008 תחת כהן כמפכ"ל הוקמה להב. מין סיירת - מפכ"ל גדולה כחטיבה, בנויה מארבע יחידות ארציות, כפופה לועדה המתמדת לטיפול מערכתי בפשיעה חמורה. לחלק מכוחות המשימה היעודיים יש זכות היתר הנדירה של שימוש בכל מאגרי המידע הארציים: משטרה מס הכנסה, הלבנה, וכיוב.
לפני כשנה סימנו בועדה המתמדת ובאגף החקירות של סגלוביץ מטרה: אתר הימורי ספורט באנטרנט שנקרא באט555 שנחשב בעולם העבריני כסיפור הצלחה. כנכס מבוקש ולכן תמיד מחובר ומגובה עי משפחה חזקה. "זה אתר אנטרנט לבן. מועדון סגור שהיה פתוח רק לכמאתיים קודים שהם מחוברים לכאלף איש. אתה מגיע אליו דרך איש אמון בשטח." בלשון הפלילית הוא מין בנק. יש לו הנהלה, תחזוקה, תמיכה ושרתים וסניפים. יש למי לחיג לקבל עזרה. סניפים בדימונה, אשקלון, אשדוד, ערים בצפון.
הסניף הוא איש אחד, עברין בעל שם מספיק טוב וכבד כדי שההנהלה תסמוך עליו והמהמרים יסמכו עליו ויראו מפניו. כשמנהל הסניף אליו הגעת עקב קשרים ואמון וכסף, מקבל אותך, אתה בפנים כמהמר. יש לך קוד ושם משתמש. חודשיים אחרי תחילה החקירה כבר היתה לחוקרים תמונה מלאה של הארגון. מאותו זמן פעלו לשים יד על הכסף והרכוש. זו המכה הגדולה שאתה יכול להנחית על ארגון פשע.
כוח המשימה מנה 17 חוקרי וקצינים לצדם בשלב השני פעל כוח משימה של מס הכנסה ומעליהם ועדה של פרקליטים וראשי אגפים שעקבו ותדרכו את פעולתם.
- אם כל אלה מעורבים איך אין הדלפות לארגוני הפשיעה או החוצה?
כי בסך הכל מעורבים מעטים ונבחרים בזהירות. ארגוני ההימורים החוקיים וההתאחדות לא שותפו למשל. דולפים.
אתר ההימורים הוא וירטואלי, אבל הכסף מזומן. אמיתי. אין מסלקה. אין אשראי. רוב הפעולה המשטרתית היתה גם היא על מסכים. כל בוקר נפגשו החוקרים בשמונה לישיבה והתפזרו למשימות. רובם לחדרים סמוכים. "העסק עובד כמו וינר החוקי," אמר לנו הקצין על באט 555, "רק שאלה עברינים ולא משלמים מס. וגם אין לימיט. אדם יכול לשים רבע מיליון שח."
- בעצם זה גם הקרב של המדינה ששומרת על המונופול שלה על הימורי הספורט?
הקצין מחייך וחוזר על המשפט: "הם לא משלמים מיסים. המדינה כן."
ממרץ 2007 גלגלו העצורים כארבע מאות מיליון ש"ח. חברה מקומית בנתה את האתר. שרת האנטרנט של האתר היה מקומי. יותר קל לטיפול. "טיפשים," אומר החוקר. "אבל כיום עפ חוק חדש, גם אם השרת זר, העבירה מקומית וקימת." הכל היה כחול לבן, רק המידע, תוצאות המשחקים באו מאתר זר חוקי.
על מה הימרו? על הכל. כדורגל וכדורסל. רוגבי באוסטרליה. טניס בסין. מה לא. לפעמים הימור במשחק חי. זאת אומרת הימור על מה יקרה עוד רבע שעה. מהר מאד בא המהמר על סיפוקו. "כל יום שני בערב הכריזו על סטופ. איפוס האתר. אז כל קוד, כל מהמר, ידע בדיוק כמה צריך לשלם או כמה עתיד לקבל. ביום שלישי יצאו שני שליחים על רכבים מהמרכז. אחד לצפון ואחד לדרום. מגיעים עם כסף למארגנים המקומיים. כל סניף אוסף את הכסף מהמהמרים או משלם להם. המארגן מספיק כבד ומטיל יראה כדי שלא יצטרך לרדוף אחרי המשלמים. כולם באים אליו." ובכל זאת אם ג. לוזר למשל לא מצליח לארגן את הכסף עבור הימור כושל כי לא היתה אותו ערב חתונה באולם? מתיצבים אצלו כמה חסונים ומבהירים לו את דחיפות התשלום. השלב הבא כואב יותר.
הכל עובד מדויק כמו "ווינר." במאי 2009 נקלע האתר למצוקה כי שילם יותר מה שקיבל. הבנק היה בהפסד כי כמה שהבנק עבריני, כדי לשמור על השם הטוב שלו, שלא יעברו למתחרים, הוא מקפיד לשלם למי שמרוויח. יש אתיקה בעולם הזה. אז נאלצו להכניס שותפים לאתר. משפחה חזקה מיבנה נכנסה לשותפות תמורת כיסוי ההפסדים. "קבלו 20 אחוז מהאתר שערך כל אחוז ממנו בזמן טוב שווה מאתיים אלף שח. זיהינו תנועה כבדה של צ'קים לכיוון המשפחה," אומר הקצין. האתר חזר להרוויח. לאורך השנים הרוויח טוב.
תוך כדי מעקבים זיהו החוקרים את המהמרים הכי כבדים. אלה יושבים באשדוד. המון כסף. מהמר כזה שם לא אחת מאה אלף שח או אפילו רבע מיליון ש"ח ברגע אחד על משחק. כדי לראות את הכסף עצמו, היו כמה מהחוקרים גם בשטח. צריך לזהות ולתעד את רגע הקסם שבו רווח וירטואלי הופך לשטרות אדמדמים של מאתיים שח. רגע העבירה. להאזין לניידים לשמוע אותם אומרים ללוזר: "תביא שלושים אלף" ולהנציח אותו. לצלם בבית קפה את מנהל הסניף מקבל ומשלם מזומן. לתעד את זרם השטרות. את הרכוש. את הרווחים. את היאכטה. את המגרש. את חדירת הכסף השחור המולבן לנדל"ן. להשקעות.
לתעד את הרגע שבו, כשאתה, אזרח ישר מנסה לרכוש דירה בחסכונות של שלושים שנות עבודה פלוס משכנתא ועזרה מההורים, נעצר למרגלות הבנין ג'יפ ב מ וו שחור אקס 5 מצוחצח היטב ובחור עם סטיפה עבה מקדים וחוטף מתחת לאפך את הדירה שרצית. והכל מרווחים של לילה אחד באתר. כשיצאנו מהבנינים של להב בלוד, כבר החל להחשיך. אי שם נערכו מהמרים ישנים ללילה החדש. תאוות הבצע והאדרנלין לא נחים לרגע. והכסף עובד.

פורסם ב 20 בנובמבר 2009 13:11 במדור שיטפון | 5 תגובות | אפשרויות

אשכבה מוקדמת. פטנט של חצי ביצה.

התחלנו לבקר את אמא בלילות. כך קל יותר. בשעה שבע, כשהעולם נדלק ומתמלא חיים, מחשיך בית האבות כאילו בא הכל אל קיצו. שקט ואפלה עוטפים את מראות היום הקשים. נחלש ריח הדעיכה, משתתקות הגניחות. נמוגים העצב והיאוש. כל הסיעודיים כבר עטופים היטב בתכריכי הלילה שלהם כמין הכנה, מחותלים, נרדמים מכוח תרופות וכדורי שינה כאימי. חיים בחלומם את שנלקח מהם ביום. לצידם בכלי קטן נחות מערכות השיניים. בחלומו יכול האדם ללעוס סטייק עסיסי גם בפה ריק. פה ושם צועקים אשה או גבר משנתם: אמא. כשאני קרב למיטתם, הם משתתקים כילד שנבהל.
אז אני נזכר בביקוריה הליליים של אמי ליד מיטת ילדותי כשמחשבות על מוות החרידו אותי ורק נשיקתה היתה מטילה אותי לזרועות השינה. עתה התהפכו הדברים. אני הוא הבא אל מיטתה ונושק את רקתה, אך אין היא מפחדת מן המוות לילי, היא ממתינה לו שיקח אותה בעת שהיא ישנה. משמרת הלילה חבויה אי שם. המסדרון ריק. לו קרמו יצירי חלומותיהם של הישנים עור וגידים היה הכל מתמלא בהמון רב של הוריהם. גם אמי מרבה להיזכר באביה. אני רוכן ומדבר לאוזנה.
חשוך בשבע גם בשל חסכון. כדי לקצץ כמאה מיליון ש"ח חתכה מדינת ישראל בבשרם הדל של כשבע עשרה אלף סיעודים מאושפזים מכלל מאה וחמישים אלף הסיעודיים החיים בארץ. קוצץ הכסף שמקבל בית אבות עבור חוסה סיעודי שאין בידו לשלם עבור עצמו לפחות מ300 שח ליום. מזה צריך לממן מיבנה וכוח אדם, מזון, חימום, חיתולים, תרופות ורופאים וכיוב. המדינה החליטה על תעריף אחיד לכל מי שתחת חסותה וכך סובלים העניים ובני הפריפריה, לא אלו שבידם כסף לבתי אבות יקרים. יתכן לכן כי פוליטיקאים נאחזים באותו בולמוס התעשרות כדי להגן על עצמם בבוא שעתם, אחרי שראו מקרוב מה הם עצמם מעוללים ומה מחכה לכולנו.
כשקבע האוצר לבתי אבות חוזה דרקוני שתבע מהם הרבה ונתן מעט, "גברו שיטות חסכון שנקראות אצלנו בשם: חצי ביצה," אמר לי מנהל בכיר במערכת האשפוז הסיעודי, "כיבוי אורות מוקדם הוא למשל חצי ביצה. דרך לחסוך. אחרי שש וחצי בערב, כשעדיין אור בחוץ, מחתלים ומכניסים למיטות ומחשיכים. הטלויזיה נעלמת. הצוות הולך. נשארת משמרת לילה מצומצמת. זה חסכון גדול ובעיני גם סוג של הרג איטי."
"חסכון אחר הוא בשלוש הארוחות ליום לסיעודי שעולות 35ש"ח. כמחיר ספל קפוצ'ינו במלונה של דליה איציק. בית אבות יכול לרכוש פחות מנות ולחלק את מה שיש בין הסיעודיים. ממילא רבים הממעטים לאכול בהעדר שיניים ועזרה," אומר לי האיש. "מי יבחין אם אתה מוריד חצי ביצה או שלוש כפות מרק ליום? מנה לאדם מצטברת ל12 אלף ש"ח לשנה."
המצב החדש שנקרא "מכרז האשפוז הסיעודי" שנכנס לתוקפו בינואר 2008 "הפך את כולנו לרמאים, למחפשי דרך להוזיל את חיי הסיעודי. חסכון באחות זה מאה וחמישים אלף ש"ח לשנה. פחות החלפת חיתולים. פחות רחצה. פחות קירור וחימום. פחות צוות. אין סוף לטכניקות החסכון," אומר לי הבכיר, "ואימך עוד מאושרת. כי היא בבית אבות מוכר ויש לה משפחה משגיחה. החסכון מתרסק על ראשי העריריים. להם אין קול ואין איש שישגיח."
בחושך אני מלטף את ראשה של אימי והיא מחייכת לנפשה. תלכו, היא אומרת שלא להעיק ונרדמת לאט כילד שהורה שר לו שיר. נסוגה אל חלום שבו אין פקידי אוצר, ואביה, משה נשיבירסקי, נוטל שם ביד חשופה גחלת מן האח ומצית לו סיגריה לעת ערב.

פורסם ב 14 בנובמבר 2009 17:28 במדור שיטפון | 11 תגובות | אפשרויות

מכתב לילדה לא זרה. וגם אלי ישי .

בפורים האחרון ראיתי אותך, מרג'ון, במסיבת בית הספר שלך. היית מלכת אסתר קטנה. מוקפת חמש מלכות אסתר צבריות, זוהרות בשמחת החג. ילידות תל אביב. בעיר הזאת נולדת ובכית בכי ראשון ואחות שעלתה מרוסיה הניחה אותך בחיק אמך הפיליפינית. כאן גדלת עם שתי אחיותיך, מרג'ורי ומרי הקטנה שנקראית גם אמ. אם. בתקופות הרעות גרתן עם אמא בדירה הקטנה שדלתה סגורה מפחד שוטרי הגירה, אך בבית הספר היית מאושרת. ביום הזכרון עמדת דום, נעצבת ביום השואה, בכית על רצח רבין, נגאלת מעבדות בפסח, נצחת בחנוכה.
בפורים למדת במגילת אסתר על המן הרשע ומזימתו ועל הישועה הפלאית שהביא מרדכי וייחלת כי גם לך יקרה כזאת. היית מוקפת חיילים, שוטרים ואינדיאנים, כולם בני גילך, מחופשים כמוך למושאי הערצתם. ילדים לא זרים בארץ שהוריכם עובדים בה כזרים כדי לשרוד. מאז ילדותי לא ראיתי פורים מרנין לב כמו בבית הספר ביאליק- רוגוזין שלך.
בכתה ובשבט הצופים שלך "איתן", שסיסמתו "יש לנו אהבה והיא תנצח," קוראים לך מולן על שם יופיך ועיניך. פעמים בשבוע את מתיצבת לפעולות, לבושה מדי חאקי מגוהץ למשעי. מתה על שרית חדד ואייל גולן, חולמת להיות חיילת בחטיבת כפיר או בסיירת כמו רבים מבוגרי השבט, ילדי מהגרי עבודה. אפילו החלומות שלך כבר ישראליים כל כך כי אין לך ארץ אחרת. אבל הארץ הזו זוממת כעת לגרשך עם אמך החרוצה ושתי אחיותך.
אל פחד. את תשארי פה.
ויום אחד, בעוד הרבה שנים, תהיי אולי שרת הפנים. תשבי תחת תצלומי כל קודמייך במשרד ואיש זקן ונאה עם זקן שיבה הדור יבוא ללשכתך. הוא יוכנס כלאחר כבוד ויבקש לפנים משורת הדין לאור תפקידו בעבר ולאור השם הרחום שיצא לך, שיאשרו לו יבוא של מטפלת זרה. את תביטי אל תצלומי העבר ותדעי כי הוא היה שר הפנים בילדותך. הוא האיש שתבע לגרשכן. הוא שאמר כי זרים הם מקור מחלות וחידקים שימיטו אסון על הארץ. מפיו ההדור בקעו אז נאצות מעוררות אימה.
אותו רגע יתכווץ ליבך הבוגר וירעד כמו בימים הרעים מפחד הגירוש ואת תיזכרי איך ישבה אמך כל ערב מול המסך, הביטה בחדשות, בכתה חרש והתפללה בשפתה לאלוהים שיושיע אותכן ואת חשבת על מרדכי ועל מריה, על אסתר ועל ישו והצטרפת בלחש לתפילתה, שלא תגורשו, שלא תעקרי מהכתה ומבית הספר ומהשבט ומכל החברים והחברות ותגורשי אלהמקום ממנו באה אימך בשל מחסור. ולך הוא זר ורחוק ואף את שפתו אינך יודעת.
ביום ההוא בעתיד, אל תנטרי ואל תנקמי באיש ההדור על איוולת העבר. הוא לא איש רע. הוא איש שכחן. בעת שהיה שר נאטם ליבו הוא שמע רק את לחישות יועציו ורבניו ושכח את העיקר: כי בשם נרדפים ומנואצים, מקופחים ומנודים, מקוללים ומושפלים, הגיע עם מפלגתו לשלטון. הוא שכח את הדי. די. טי. שהותז על בני עדתו בבואם לארץ כאילו היו נושאי מחלות ושכח את שלמד בבית הספר בנעוריו, כי הגענו לפה אחרי שהושמדנו כחולדות, הומתנו בגז כנושאי מגיפות, תוארנו כעכברושים שממיטים אסון על העולם ומזהמים אותו. היהודים, אמרו עלינו, הם מחלה. לכן בבואו למשרדך, הטי לו חסדך. אל תנהגי בו כפי שנהג בך. ספרי לו על הילדה שהיית ואיך ניצלת ואחר כך העניקי לו את מחילתך ואת האישור למטפלת זרה למען ינעמו לו ימי זקנתו כי גם לו אין ארץ אחרת.

פורסם ב 7 בנובמבר 2009 00:42 במדור שיטפון | 3 תגובות | אפשרויות

אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.

פטריק, המלחמה והדג של הילדה.

מרגע לרגע אני הולך וקטן. גלעד.

על הרצון לחיות והרצון למות. אמא ובן.

שקר המים הגדול. המדינה כגנבת

אספן הבקבוקים . איך הגעת לשם?

ספקטור. דניאלה ספקטור. סיפור חיים.

עוברים דירה

של מי הג'יפים השחורים? בוקר בחדרי יחידת להב 433.

אשכבה מוקדמת. פטנט של חצי ביצה.

מכתב לילדה לא זרה. וגם אלי ישי .