הבלוג עובר דירה
במסגרת פרויקט העברת הבלוגים שהתארחו בפרויקט רשימות לפלטפורמת וורדפרס גם הבלוג הזה עובר דירה.
כתובתו החדשה:
ממשקים - http://www.interfaces.co.il
מקווה לראותכם בבית החדש.
לאה אהרונוביץ
פורסם ב 11 בפברואר 2010 10:09 במדור כללי | 4 תגובות | אפשרויות
איך משתמשים בדוארמט?
הפוסטים שאני הכי אוהבת הם הפוסטים שנגרמים מתסכול אישי שלי עם ממשקים שונים. והפעם "הדוארמט".
קיבלתי בשמחה את הודעת הדואר על חבילה שהגיעה מחו"ל (במקרה הזה חולצת Threadless חדשה שהזמנתי מכסף שהיה תקוע לי בפייפל).
בפעם הראשונה על הודעת דבר הדואר הופיע שהחבילה נמצאת בדוארמט. מכונה אוטומטית שרשות הדואר מפעילה בסניפים נבחרים כפיילוט המאפשרת לנמענים להוציא את החבילה 24 שעות ביממה הישר מהמכונה בלי צורך לעמוד בתור.
הדבר הראשון שבולט לעין הוא שהמכשיר עצמו לא נגיש. העמדה עצמה גבוהה מדי ואדם שיושב על כסא גלגלים לא יכול לראות את הצג. גם סוף התהליך שבו נפתחת דלת אוטומטית מצד ימין למסך מכילה את דבר הדואר בקצה העליון של התא ואין אפשרות לאדם היושב בכסא גלגלים להגיע לתא.
אבל התסכול האישי שלי היה כבר מהניסיון לתפעל את העמדה כדי לקבל את החבילה המיוחלת.
בעלי היה הראשון שניסה לפצח את התעלומה ולא הצליח. חשבתי לעצמי, אני גורו השימושיות בטח אעלה על הבעיה. לא גורו ולא נעליים וסליחה שזלזלתי. כמה שעות לאחר מכן כשאני ניסיתי להוציא את החבילה נתקלתי באותו קושי ולא הצלחתי לגרום לדלת הקסמים להיפתח.
אפילו צפיתי בסרטון ההדגמה שטרחו ושמו בעמדה. כבר שם נתקלתי בבעיית התיעוד הראשונה.
בסרטון מודגם כיצד לקחת את הודעת הדואר ולכוון את הברקוד שנמצא מאחורי ההודעה באופן מאוזן לסורק הברקוד. אמ-מה... בהודעת הדואר שבידי הברקוד נמצא בקדמת ההודעה ומודפס בצורה מאונכת.
מצד ימין מה שמופיע בסרטון ההדגמה ומצד שמאל ההודעה שבידי:

החזקתי את הברקוד באופן מאונך וראיתי את הקרן האדומה שישבה יפה על הברקוד ובכל זאת דלת הקסמים לא נפתחה. אחרי כמה נסיונות החלטתי שאני לא מתביישת לבקש עזרה (או שהיתה זאת ההמתנה המורטת לחולצה החדשה) ולכן ניגשתי פנימה לבקש את עזרת נציגת הסניף (פה כבר התאדתה באויר מטרת המשורר לחסוך בנציגי שירות למתן חבילות).
הנציגה החביבה (שבטח עושה את זה כמה פעמים ביום) הראתה לי בנימוס שצריך להחזיק את ההודעה רחוק יותר מהסורק ולא קרוב מדי כפי שעשיתי אני. והפלא ופלא דלת הקסמים נפתחה ומאחוריה הציצה החבילה החמודה שלי.
האם באמת היה כל כך מסובך להוסיף את זה בתיעוד, בסרטון המדגים?? כמה מילים שמתייחסות לכמה סנטימטרים צריך לשים בין ההודעה והסורק. פשוט לא?
פורסם ב 16 בדצמבר 2009 22:05 במדור שימושיות | 3 תגובות | אפשרויות
יום השימושיות העולמי 2009

כן, הגיע אותו הזמן בשנה להיערך ליום השימושיות העולמי שיחול השנה ב- 12 בנובמבר באוניברסיטה הפתוחה ברעננה.
והפעם הפתעה חגיגית: הרצאה שלי בנושא שימושיות ירוקה (בין שאר ההרצאות המעניינות באותו יום).
לפרטים נוספים גשו לאתר האירוע.
פורסם ב 28 באוקטובר 2009 08:13 במדור שימושיות | 2 תגובות | אפשרויות
אז איפה נרשמים למועדון הנוסע המתמיד של אל-על?
שתי נסיעות מתוכננות שלי לארה"ב בתקופה הקרובה הביאו אותי לבחון את הכדאיות שבהרשמה למועדון הנוסע המתמיד של חברת אל-על.
חיפוש קצר בגוגל הביא אותי בקלות לדף המידע על המועדון. השתכנעתי ורציתי לעבור לשלב המתבקש - הרשמה למועדון. אלא ששם נתקלתי בבעיה שהטרידה אותי דקות רבות עד שמצאתי את הפתרון.
איפה לכל הרוחות נמצא כפתור/קישור להרשמה למועדון?

הדף עמוס במידע על ההטבות של המועדון, יש פרסומות פנימיות של אל-על שמקפצות בצדדים אך רק חסר קריאה לפעולה - "להרשמה לחצו כאן". בחנתי את הדפים השונים בתפריט הימני ולא מצאתי דף הרשמה. אפילו חזרתי לגוגל וניסיתי לטייב את מילות החיפוש שלי בתקווה שהוא יוביל אותי לדף עם טופס ההרשמה. כלום!
כנראה קיבלתי השראה, ואולי היה זה סתם מזל שהעברתי את העכבר על הקישור שנמצא בסרגל הניווט העליון בדף ואז פתאום קלטתי בזוית העין תפריט משנה בשורה שצצה בסמוך לסרגל העליון. שם התגלה הקישור הכל כך שימושי לטופס ההרשמה. התפריט המשני נעלם כשמזיזים את העכבר למקום אחר במקום שתפריטי המשנה יופיעו באופן קבוע כשנמצאים בדף הראשי. וכמובן שהפתרון הרצוי יותר הוא שיהיה כפתור בולט בדף עצמו שקורא להרשמה.

למה עדיין עושים טעויות כל כך בסיסיות כשמתכננים דף שכל מטרתו לשכנע את הלקוח להירשם למועדון??
פורסם ב 13 באוקטובר 2009 21:02 במדור שימושיות | 5 תגובות | אפשרויות
שעון קיר פונקציונלי לשוכבים במיטה
איך לא חשבו על זה קודם??
כמה פעמים נאלצת להרים את הראש כדי להציץ בשעון שעל השידה ליד המיטה?
לא עוד.
שעון על הצד חוסך את הצורך להזיז את הראש (והרי אנחנו עייפים, לכן אנחנו במיטה, לא?).
המחיר כמובן לא מצדיק את הגאוניות...

פורסם ב 11 באוקטובר 2009 20:32 במדור שימושיות | 4 תגובות | אפשרויות
בעיית כפתורים במסך סמסונג SyncMaster 2443BW
זה התחיל כשחשבתי שהבעיה בי. ככה כל המשתמשים מרגישים, לא?
אח"כ ראיתי את הבוס שלי עושה את אותו הדבר בדיוק. חייכתי לעצמי ואמרתי: אהה, זאת לא רק אני.
וכשראיתי את הבוס של הבוס שלי עושה בדיוק את אותו הדבר (כשאני והבוס שלי בחדר שלו) הבנתי שזה דורש רשימה שימושית...
הכל התחיל כשהחליפו לכולם במשרד את מסכי המחשב למסכי סמסונג SyncMaster 2443BW רחבים ומקסימים. זה המשיך בהתלהבות שלי שהמסך כל כך רחב שזה מכיל שני עמודים שלמים של וורד אחד ליד השני מה שהקל עליי רבות בעריכת מסמכי אפיון.
אבל אז זה קרה.
הזזתי את הפינה הימנית של המסך שלי כדי שמישהו שהיה לצדי גם יוכל להביט במסך שלי ולראות מה אני רוצה להציג בפניו. איך שהזזתי את המסך הוא נכבה. חשבתי לתומי שכנראה כשהזזתי את המסך אז נמשכו החוטים והמגע התרופף ושיש לחזק אותם. אך זאת לא היתה הבעיה ונדרשתי לבקש מתמיכה טכנית שיבואו לעזור לי להדליק את המסך שנית. בחיוך של "נשים, מה הן מבינות בכלל במחשבים" איש התמיכה יצא מהחדר שלי. וכך קרה עוד מספר פעמים. בשלב כלשהו פשוט רמזו לי שזאת לא בעיה של חוטים רופפים כשאני מזיזה את המסך אלא שכשאני שמה את האצבע בפינה הימנית של המסך כדי לדחוף אותו אני לוחצת על כפתור המגע של הכיבוי שנמצא בדיוק שם.

מה??? מי שם את כפתור הכיבוי בדיוק בפינה כשהכי טבעי לגעת בפינות המסך כדי לשנות את הכיוון שלהם?? למה לא הכניסו אותו קצת יותר פנימה או סימנו אותו באופן קצת יותר בולט כדי שאשים לב.
הרגשתי מטופשת, אבל ההרגשה עברה לי כאמור אחרי שראיתי עוד שניים מוצלחים עושים בדיוק את אותו הדבר.
פורסם ב 11 באוקטובר 2009 08:48 במדור שימושיות | 2 תגובות | אפשרויות
צלחת אמצעית
אמנם הפוסט הזה מגיע קצת באיחור לתקופת החגים והארוחות המשפחתיות אבל עדיין סוכות לפנינו ותמיד אפשר להיות מוכנים בזמן לחגים בשנה הבאה...
רבים בודאי מכירים את המצב שבו מארגנים ארוחה משפחתית ומגיעים יותר אנשים ממה שבדרך כלל כך שהמארחים נדרשים להצמיד כמה שולחנות כדי לאפשר לכולם לשבת סביב שולחן חג אחד.
יש בדרך כלל כמה בעיות במצב כזה:
1. מי ישב ליד מי (אבל זאת כבר בעיה פוליטית ולא שימושית)...
2. מי יתקע לשבת כשהרגליים תקועות בצד רגלי השולחן.
3. מי ממוקם בתפר שבין שתי שולחנות ובמקרה הרע שהשולחנות לא באותו גובה הצלחת נוסעת מצד לצד.
הנה פתרון מקורי לבעיה מספר 3: צלחת שבמקור אינה ישרה אלא בעלת שני מפלסים כדי למקם בדיוק על התפר שבין שני השולחנות כשצד אחד של הצלחת על השולחן הגבוה והצד השני על השולחן הנמוך. גאוני!
פורסם ב 29 בספטמבר 2009 20:00 במדור שימושיות | 1 תגובות | אפשרויות
ממשק מוזר בפייסבוק
יש עניין שמאד מפריע לי בממשק של פייסבוק ולא ברור לי מה הכוונה הנסתרת שעומדת מאחורי שבירת המוסכמות של מעצבי פייסבוק כשהם משתמשים באלמנט מוכר אחד באופן שונה ממה שאנשים מכירים.
אני מתכוונת לשימוש שלהם באייקון ה- X אך לא כדי לסגור/להעלים אלמנט בדף אלא כדי לרפרש ולהציג תוכן חדש.
מי שמשתמש בפייסבוק בוודאי מכיר את תיבת ההצעות המופיע בצד בדף הבית של המשתמש:

השימוש המוכר למשתמשים הוא שהאיקס נועד לסגור חלון/רכיב בדף ובכך להעלים את נוכחותו. אלא שבאופן תמוה כשלוחצים על האיקס המופיע לצד ההצעה האוטומטית של פייסבוק תיבת ההצעות אינה נעלמת מהדף אלא רק ההצעה הנוכחית הגלויה נעלמת ובמקומה מופיעה הצעה אחרת. אז האיקס הוא לא כדי לסגור? האיקס הוא בעצם מעין אמצעי ניווט לפריט הבא שמוצע? למה? האם לא היה כדאי להשתמש באלמנטים המוכרים לניווט כגון חצים קטנים ימינה/שמאלה כדי לדפדף בין ההצעות? גיליתי שאם לוחצים הרבה פעמים על האיקס, לא ספרתי כמה, אבל היו לי כמה רגעים פנויים אז דפדפתי בין ההצעות בהתמדה עד שהן נעלמו לגמרי. טוב, לא לגמרי. הכותרת של התיבה עדיין נשארה:

ומה שיותר מוזר הוא שלא רחוק מתיבת ההצעות, במרכז הדף לצד כל עדכון של חברי המשתמש מופיע אייקון עם חץ שמאפשר להסתיר (הפעם באמת) את העדכונים של אותו "חבר" מאזור העדכונים הראשי. אז במקום שזה באמת להעלים לא משתמשים באיקס, ובמקום שזה לנווט משתמשים באיקס. עליי לתמוה על העניין.

האם זה מטריד עוד אנשים או רק אותי?
פורסם ב 22 בספטמבר 2009 20:26 במדור שימושיות | 6 תגובות | אפשרויות
שימושיות וקידום אתרים במנועי חיפוש
רבים תוהים אם יש קשר ומהו בין שימושיות לתחום של קידום אתרים במנועי חיפוש (SEO).
אני לא רוצה לפתוח את הדיון כאן (סתם מחוסר זמן להשקיע בפוסט ארוך כרגע) אבל נראה שכל מה שטוב לנראות במנועי החיפוש תעזור בהכרח להנגשת הדפים באופן כללי לכלל המשתמשים.
אבל הנה דוגמא שצצה לי בימים האחרונים:
אנחנו משתמשים בעבודה בתוכנת Fogbugz כדי לתעד באגים ותכונות נדרשות חדשות באתרים שלנו. זאת מערכת נפלאה ואני ממליצה עליה בכל פה. אבל...
אחד מהדברים שמפריעים לי בעבודה השוטפת היא הדרך שבה הם הגדירו את כותרות הדפים כך שיתחילו בשם של התוכנה. הכותרות נחשבות לאחד מכלי המפתח בכל הנוגע למנועי חיפוש ויועצים רבים יתיימרו לדעת מה עובד הכי טוב. [הערה: במקרה הזה דרך אגב, המערכת לא פתוחה למנועי חיפוש בכל מקרה כך שהשיקול פה אפילו לא נבע משיקולים של מנועי חיפוש אלא סתם חוסר תשומת לב. אבל זה עדיין טוב כדי להוכיח את הטענה שלי].

לכאורה למה שזה יהיה קשור לשימושיות? הנה קשר עמוק. קחו למשל את מראה הדפדפן שלי שמכיל לשוניות רבות פתוחות (לא קרוב לשיא שלי בלשוניות פתוחות למי ששואל). כל מה שאני רואה זה את השם של המערכת בכל לשונית במקום שזה לא יופיע בכותרת ובמקומה יופיע המספר הסידורי של הבאג/פיצ'ר או אפילו המילים הראשונות. כך אוכל לנווט ביתר קלות בין הלשוניות שאני עובדת עליהם.
ותחשבו על זה...
פורסם ב 13 בספטמבר 2009 08:40 במדור שימושיות | 1 תגובות | אפשרויות
רשת מגה גונבת עשר אגורות
רשת מגה עצבנה אותי היום. תפסו אותי במצב רוח של להתעקש על פרנציפים.
ניגשתי לסניף של מגה בקניון מלחה כדי לאלתר לי ארוחת צהריים. התוצאה היתה שעמדתי בתור כדי לשלם עבור מנה חמה (כן אמא, אני יודעת שמנה חמה זאת לא ארוחת צהריים. אשלים אבות מזון בארוחת ערב).
על המנה החמה מוטבע מחיר 6.05. באופן מילולי: ששה שקלים וחמש אגורות.
.jpg)
והרי 5 אגורות בוטלו מזמן מזמן על ידי בנק ישראל, אז למה בדיוק התכוונו שתמחרו את המוצר באופן שבו:
- אני לא אוכל לתת להם את הסכום - כי לא יהיה לי מטבע של חמש אגורות
- הם לא יוכלו להחזיר לי עודף מ 6.10 כיוון שלהם אין חמש אגורות
במילים אחרות, הם מראש תמחרו את המוצר באופן כזה שיחייב את המערכת הממוחשבת שלהם לעגל כלפי מעלה ולדרוש ממני לשלם ששה שקלים ועשר אגורות למרות שהמחיר המוטבע נמוך יותר.
הקופאית ניסתה להסביר לי שזה בדיוק כמו שהם מעגלים כלפי מטה "לטובתי" כשהמחיר הוא עד חמש אגורות. והרי זה מגוחך באותה מידה. למה להמציא את שיטת התמחור שתדרוש עיגול אם לא בשביל להרוויח עוד כסף על חשבון הצרכן? היא לא הבינה מה אני רוצה ממנה וביקשה שאלך לקופה הראשית לריב איתם.
אולי זה הרעב ואולי זה האופי הישראלי שגרמו לי לבזבז את זמני ולקחת את העניין לקופה הראשית ולא לוותר.
שם הקופאית הראשית ניסתה להסביר שזה בא מלמעלה, ושככה זה ונתנה לי עשר אגורות כדי שאשתמש בזה כדי לרכוש את המוצר. בכל זאת הייתי רעבה אז לא ויתרתי על הקנייה לגמרי וחזרתי לקופאית הראשונה כדי להשלים את הקנייה (תוך עידוד של צרכנים אחרים שעמדו בתור וגיבו אותי על כך שהכל עבודה בעיניים).
הקופאית לא הבינה למה כל המהומה על עשר אגורות. אולי אם היא היתה מחשבת עשרות אלפי צרכנים ביום שמשאירים עשר אגורות בגלל "המערכת" היא היתה מבינה מה משלם את המשכורת שלה. (ואני מסכימה איתה שבשביל הסכום הזעום שבטח משלמים לה, זה בטח לא מספיק להתווכח עם לקוחה מעצבנת כמוני).
אז אם הצדק איתי (ואם לשפוט לפי הקופאית הראשית ששילמה עבורי אז אני צודקת) הרשת בונה על זה שהרבה יותר זול לחלק כמה עשרות אגורות ללקוחות מעצבנים כמוני מאשר לתמחר באופן הוגן את המוצרים על המדף.
פורסם ב 6 בספטמבר 2009 14:39 במדור כללי | 11 תגובות | אפשרויות
אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.

