יצחק אורן (נדל) ז"ל - סופר שאיננו עוד
אמש הלך לעולמו אחד הסופרים הנפלאים של הספרות העברית יצחק אורן (נדל). הוא הותיר אחריו נצח בדמות שפע יצירות. הקורא הישראלי הממוצע לא בדיוק הכיר את האיש למרות שזכה בפרסים רבים.
תחנות בחייו
בשנת 1942 נכתב סיפורו הראשון "אי שם". עורכי העיתונים סרבו לפרסם יצירה זו.
בשנת 1946 נדפס לראשונה סיפור בשם "גשם" במוסף לספרות של עיתון הארץ.
בשנת 1948 נתמנה כעורך עיתון המגן - ביטאון צה"ל בירושלים.
בשנת 1949 היה י. אורן בעל טור קבוע בעיתון ידיעות אחרונות. הוא חתם בשמו הספרותי ל. דני.
בשנת 1950 רואה אור הקובץ "אי שם - חמש אגדות אוטוביוגרפיות".
בשנת 1953 יצא לאור הרומן "בעורף".
בשנת 1958 יצא הקובץ "עשור בחרוזים" תחת השם הספרותי ל. דני.
בשנת 1959 יצא לאור ספרו "מסות בנימין החמישי".
משנת 1960 פעיל י. אורן בתרגום האנציקלופדיה היהודית ללשון הרוסית. הכרך הראשון יצא לאור בשנת 1976.
במשך השנים פרסם י. אורן סיפורים, מסות ומאמרים במוספים הספרותיים של מעריב והארץ, וכן בכתבי העת מולד, קשת, האומה ומאזנים. סיפוריו נדפסו בכרכי מאסף הסופרים העבריים בירושלים.
בשנת 1964 מפרסם י. אורן רומן בשם "אבות ובוסר".
בשנת 1968 מפרסם י. אורן יצירה בשם "פני דור וכלב".
בשנת 1970 מפרסם י. אורן את הספר "קוני שמים וארץ".
בשנת 1972 מפרסם י. אורן את הספר "אתגרים".
בשנת 1972 מפרסם י. אורן את הרומן "ההר והעכבר". החל משנה זו הוא משמש כעורך ראשי של האנציקלופדיה היהודית המתורגמת ללשון הרוסית.
בשנת 1977 מפרסם י. אורן את הספר "מסע מסביב לציר".
בשנת 1978 הוענק לי. אורן פרס ראש הממשלה.
בשנת 1980 מפרסם י. אורן את הספר "ז'בוטינסקי ואני".
בשנת 1985 מפרסם את הספר "חמש מגילות עפות".
בשנת 1985 מתפרסם קובץ סיפורים בתרגום אנגלי הנקרא
"imaginary number The".
בשנת 1986 מתפרסם קובץ סיפורים בתרגום רוסי.
בשנת 1987 מפרסם י. אורן ספר בשם "מהחל עד כלה".
בשנת 1987 מקבל י. אורן את פרס ראש הממשלה.
בשנת 1989 מקבל אורן פרס ניומן מטעם אוניברסיטת בר - אילן.
בשנת 1994 יצא קובץ סיפוריו בצרפתית.
בשנת 1997 מפרסם י. אורן את הספר "יצרים ויצירות".
בשנת 1997 זוכה י. אורן בפרס מטעם מסדר ז'בוטינסקי על ספרו "יצרים ויצירות".
בשנים האחרונות תורגמו סיפוריו לשוודית, לאיטלקית, להולנדית ורומנית.
כמה מילים על כתיבתו של יצחק אורן
מרבית סיפוריו של י. אורן נושאים מסר פוליטי. י. אורן היה מודע לעובדה, שהמבקרים הרבו להתעסק במסר האידיאולוגי הנובע מכתביו והמעיטו לטפל בכלים האסתטיים הנושאים על כתפיהם את המשמעות הפוליטית. הוא הרבה להצהיר, כי הוא אינו שייך לאף תנועה פוליטית, אולם תמיד חלם להיות מתקן עולם כמו משה רבנו. בכתביו הוא יוצר אידיאולוגיה של חזון:
א. ראייתו את עם ישראל היא ראיה מגובשת. עם ישראל בנוי לא רק מקבוצות אנושיות אלו או אחרות, אלא הוא תופס את מקומו במסגרת האוניברסאלית. את העבר הוא מביא לא כדי להתרפק עליו, אלא כדי לבנות מהשלכותיו את העתיד.
ב. התפיסה שלו את עם ישראל חובקת בתוכה הנחות ביולוגיות, פיסיקליות והיסטוריות. הנחותיו יוצרות ספרות פנטסטית לא של פלא או תדהמה, אלא ספרות, המניחה דפוסי חשיבה מטאפיזיים מדעיים חדשים. לגבי דידו קיימת אינטראקציה בין כל התחומים ויחודו של עם ישראל הוא ביכולות גיבוש כל החלקיקים הקוטביים לכלל מהות אחת.
ג. החזון שלו אינו יצירת 'יש מאין', אלא הוא חלק רציף בהיסטוריה של היקום. י. אורן אינו בונה דפוס של מהפכה המנטרלת את הקיים, אלא משתמש בחומרי תשתית קיימים כדי לבסס את החדש.
ד. י. אורן עצמו מאזכר את המושג חזון. הוא מודע לכך, כי את העבר הוא מפרש, על העתיד הוא מתנבא כנכפה, הוזה כחולם, חולם כבעל חזון. הוא מתייחס אל העתיד בהרחבה, ועוקב אחר השינויים העתידיים בעם ישראל, אותו הוא מכנה ממלכת כוהנים וגוי קדוש של העידן הטכנולוגי.
ה. י. אורן חש עצמו כשליח, שליח הזעם של החברה. הכתיבה הנבואית באה לידי ביטוי לא רק בתכנים, אלא גם בנימה ובטון בו נאמרים הדברים. "מדינת נבואה היא מדינתנו. כל הטובל נוצתו אצלנו יש בו ניצוץ של נבואה, וכל המשתמש בקולמוסו בקרבנו הריהו מוכיח בשער " (קוני שמים וארץ, "תריסר פגישות", עמ' 99).
ועל עם ישראל כתב כך: "עם ישראל נועד לו יעוד קוסמי בדברי ימיה של האנושות, שאינם אלא שלבי השתלבותו של המין האנושי בתולדה כולה ... מדינת ישראל המודרנית הוקמה כדי ליצור את הכלים לגיבוש אותה 'הלכה' שתשמר את עם ישראל בעידן הטכנולוגי הממשמש ובא, כשם שמלכות בית דוד ומלכות החשמונאים יצרו כלים להלכה ששמרה את העם בעידן הדתי" (מהחל עד כלה, "צוואה", עמ' 107).
בצד עמדותיו האידיאולוגיות המגובשות, שהיו כנראה נחלתם של מאמינים מעטים כי הרוב לא היה בשל דיו לחבור לרעיונותיו היה על הקורא לסגל לעצמו גם נורמות ערכיות אינטלקטואליות שלא תמיד נחשבו כנכס הרלוונטי.
בצד כל אלה הציב י. אורן רף כתיבה מאד גבוה - אליטיסטי בצורה מכוונת. הברירה הספרותית בה נקט הכריחה את הקורא להתמודד לא רק עם דפוס מחשבה שונה, אלא עם צורך לערוך אינטגרציות בין טקסטים, שהמרחק ביניהם חייב את הקורא להתמודד עם עולמות מגוונים: מוסיקה, פילוסופיה, מתמטיקה ספרות עברית על כל רבדיה וספרות עולם.
י. אורן מעולם לא ערך מסע קידום מכירות נמרץ לספריו. תמיד נותר נחבא אל הכלים. בעידן שלמו"ל חלק חשוב בפילוס השוק, י. אורן לא היה שותף בכך.
כל אלה בלשון עבר.
כתביו ותפיסת עולמו המעניינת ישארו חקוקים ואני מקווה שעוד יבוא היום וכתביו יזכו לעדנה מחודשת.
חבל חבל על דאבדין.
פורסם ב 12 בפברואר 2007 20:51 במדור הגיגים | 4 תגובות
התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.
דוד שליט [אתר] בתאריך 2/12/2007 9:41:24 PM
ללא נושא
יצחק אורן (נדל) נולד בסיביר, בברית המועצות, בשנת 1918. כילד נדד עם הוריו, רחל ויחזקאל נדל, לחרבין בסין וחי בה עד לעלייתם ארצה ב-1936. בעת מלחמת העולם השנייה עבד כסולל דרכים עבור הצבא הבריטי והיה חבר בארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל). למד ספרות, פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים
דרך גוגל למדתי על האיש יותר מכל הכברת המילים נצח, חזון וגו'. ואם תוכלי להוסיף גם על התכנים של ספריו, .
מספר 666 בתאריך 2/12/2007 11:48:25 PM
אולי כדאי להוסיף כאן
שהגברת ברץ פירסמה ספר מונוגרפיה על אורן המבוסס על עבודת הדוקטורט שלה בנושא .
וזה כפי שהיא מציינת שם הספר היחיד שנכתב על האיש.
לי עצמי יש עניין מסויים ביצירת אורן ותמיד תיכננתי לכתוב עליו משהו אבל זה אף פעם עוד לא יצא.
סקרני בתאריך 2/15/2007 5:01:07 PM
כאן אפשר ללמוד עליו
נכנסתי עכשיו לויקיפדיה העברית, ומצאתי על יצחק אורן דף מלא וגדוש. כולל הפניות לדבריה של הגב' ברץ ואפילו לבלוג שלה. באמת היה כנראה איש מעניין שלא זכה להערכה הראויה ולכבוד המתאים
אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.
