גררו רגליים על הירח!
לפני 40 שנים נחתו האנשים הראשונים על הירח במסגרת מבצע אפולו. כיום שוב מדברים בארה"ב על שיבת אנשים לירח ועל הקמת בסיס-קבע שם.עפ"י התכנית האמריקאית, בסיס הירח הוא צעד בדרך אל מאדים, לשם רוצים האמריקאים להגיע לפני אמצע המאה ה-21. אך לפני שנשקע בחלומות כאלה רצוי להיזכר באותם הימים של 1969-1970, תקופת טיסות אפולו.
שש טיסות אפולו הנחיתו צוותי מחקר בני שני אסטרונאוטים על קרקע הירח. טיסה אחת, אפולו 13 הייתה השלישית שנועדה להביא אסטרונאוטים לנחיתה, אך תקלה בדרך לירח גרמה לביטול הנחיתה והפעלת נוהל חרום להצלת הצוות, שאמנם נחת בשלום. אתרי הנחיתה של ששת הטיסות שהשלימו נחיתות מוצגות באיור הבא:

אתרי הנחיתה של חלליות אפולו
והנה עכשיו מקיפות חלליות רבות את הירח ומצלמות את פניו בכושר הפרדה שלא היה כמותו. הצילום שמובא למטה נאסף ע"י החללית האמריקאנית Lunar Reconnaissance Orbiter, ששוגרה ביוני השנה כדי לחקור אתרי נחיתה עתידיים על הלבנה.התמונות של אתר הנחיתה של אפולו 14, שמראות פרטים שגודלם מטר אחד או יותר, היו הטובות ביותר והן אלה ששוחררו לעולם לקראת יובל ה-40 של הנחיתה על הירח. התמונה המדהימה ביותר היא זו שמוצגת כאן:

צילום אתר הנחיתה של אפולו 14. הסברים בגוף הכתבה.
אפולו 14 הגיעה לירח ב-5 בפברואר 1971, טיפה צפונית למכתש פרה מאורו (Fra Mauro), שאינו מכתש ממש אלא משטח שקוטרו 95 ק"מ המוקף בקירות שגובהם מגיע לכ-700 מטרים. שני האסטרונאוטים שנחתו במסגרת טיסה זו, אלן שפרד וסטוארט רוסה, אינם עוד בחיים. רק טייס חללית ההקפה, שאסף את השניים שנחתו בשובם מהירח, עדיין איתנו.
במסגרת הפעולות שנעשו על פני הירח צעדו שני האסטרונאוטים פעמיים כדי להציב מכשירי מחקר על הירח הרחק מחללית הנחיתה ולאסוף דגימות אבנים מפני הירח (הם החזירו כ-45 ק"ג של אבני ירח למעבדות הקרקעיות). לראשונה במבצעי אפולו השתמשו האסטרונאוטים גם בעגלה להעברת הציוד והדגימות. בנוסף, בעת השהייה על הירח שיחק שפרד גולף עם מקל ושני כדורי משחק שהביא בחללית, ורוסה הטיל "כידון" (למעשה מוט של מתקן איסוף דגימות) ובכך ייסדו את "המשחקים האולימפיים על הירח".
העקבות של האסרונאוטים, שניסו להגיע למכתש קטן (מכתש החרוט שקוטו 300 מטרים) קרוב לאתר הנחיתה, נראות היטב בתוך שכבת האבק שמכסה את פני הירח. זה לא אומר שהעקבות אמוקות כדי מטר אחד, פשוט "גרירת הרגליים" של האסטרונאוטים שינתה את תכונות החזת האור מפני השטח. תופעה זו מתרחשת באופן טבעי וידועה בשם "בלייה קוסמית" (cosmic weathering). הפעולה הטעית נגרמת מפגיעה של מיקרו-מטאוריטים וחלקיקי קרינה קוסמית בפני השטח של כל גוף (או אבן) בחלל.
יתכן ששימוש בתצלומים החדשים, יחד עם השוואתם עם הצילומים שעשו האסטרונאוטים עצמם לפני 40 שנים, ישמשו לחקר תופעת הבלייה הקוסמית בתנאים "מבוקרים".
פורסם ב 3 באוגוסט 2009 20:23 במדור אסטרונומיה וחלל | 5 תגובות | אפשרויות
עוד סימן לגלובליזציה
ביקרתי באתר ה-Facebook של ידידי ההודי Rekhesh Mohan וצפיתי בחלק מהתמונות שהוא מציג באתר. תמונה אחת ענינה אותי במיוחד: דוכן מזון מהיר במדינת Kerala, בדרום הודו. הנה התמונה:

הלוח שמוצב ברחוב מודיע לעוברים ושבים שאפשר לקבל במקום sharma. עניין אותו מה הוא המאכל, אולי משהו שרמנטי במיוחד, למרות השציור הראה אחרת. מסתבר שמדובר בשווארמה (במקרה זה, של עוף).
איך הגיעה השווארמה "שלנו" לרחובות Kerala? גם כאן אפשר למצוא עזרה on-line. הוויקיפדיה מציינת שנהוג לאכול שווארמה במדינות רבות ברחבי העולם, אפילו ברוסיה:

שם, ברוסיה, המאכל הוא shaurma. ברומניה זה şaorma, ובטאיוואן זה shāwēimǎ. אין יבשת (פרט לאנטארקטיקה) בה לא עוכלים שווארמה. איזה עולם נפלא הוא עולמנו, שמאכלי תרבויות שונות מתערבבים!
פורסם ב 11 ביוני 2009 14:36 במדור אנשים | 4 תגובות | אפשרויות
מדע והקשר לקהל הרחב
כל עתון שמכבד את עצמו, כל תחנת רדיו וכל ערוץ טלוויזיה, חייב מידי פעם להראות כי הוא ומגישיו לא רק מספקים "מידע זבל" לקהלם, אלא גם נותנים דעתם לענינים שברומו של עולם, חדשות מדעיות שעשויות לשפיע על חיי כולנו. בדרך כלל המגישים או הכותבים ניזונים מתחקירנים-לא ממש מומחים לנושא אלא אנשים עם ראיה רחבה שלפעמים אפילו יודעים לשאול שאלות נכונות. אחר כך המידע עובר עיבוד ע"י "כתב מדעי", שהנו הדיוט גמור אך יודע להתנסח היטב. משם זה הולך לעורך, שמעונין להגביר את תפוצת העתון או את אחוזי הצפיה בערוץ, ומשם למגיש אם מדובר בשידור רדיו או טלוויזיה.
הרצון להביא כתבות "קלות" אך מענינות גורם לרדידות, אי-דיוק, ולפעמים אפילו סילוף או שינוי משמעות הדברים שיתאימו לרצון המדיה. פרטים שוליים שנאמרו ע"י המדען שדיווח על אייטם מודגשים יתר על המידה, בעוד שהנושא העיקרי מוחבא בכמה מילים כדי שלא יבלוט יתר על המידה.
מיטיב לתאר זאת ז'ורז' צאם (Jorge Cham), בעת תואר דר' להנדסה מכונות מאוניברסיטת סטנפורד. צאם קיבל את התואר ופרסם מספר נכבד של מאמרים מדעיים, אך החליט שהוא מוכשר יותר בכתיבה סאטירית ובציור קומיקס. החל מ-1997 הוא מפרסם את פירות דמיונו ונסיונו באתר המיועד לתלמידי דוקטורט, העבדים של העולם המדעי, שניתן לצפיה ב-http://www.phdcomics.com. חלק מתלמידי צופים בקביעות בדברים שמופיעים שםץ
אחד האייטמים שפרסם צאם לאחרונה מתיחס לגישה הסנסצונלית של המדיה לתגליות מדעיות. כיוון שמדובר בקומיקס אביא אותו כאן כמו-שהוא, ללא מילים ופירוש (המקור נמצא ב-http://www.phdcomics.com/comics/archive.php?comicid=1174):

פורסם ב 29 במאי 2009 11:42 במדור פעילות מדעית-תרבותית לקהל הרחב | 4 תגובות | אפשרויות
הדבר הרחוק ביותר
התפוצצות קוסמית שנצפתה ב-23 באפריל השנה היא הדבר הרחוק ביותר שנראה עד עכשיו. מרחקה מאיתנו הוא כ-13.1 מיליארד שנות-אור, כלומר אור ההתתפוצצות יצר לדר כאשר היקום היה רק בן 630 מיליוני שנים (אחרי המפץ הגדול). ההתפוצצות היא מסוג האירועים המכונים "מתפרצי גאמא" והדעה המקובלת היא שזו צורת מוות של כוכב מאסיבי.

החתימה באור נראה של מתפרץ הגאמא 090423-הרחוק ביותר שנמדד עד היום.
גילוי ההתפרצות נזקפת לזכות הלוויין Swift, שנבנה במיוחד לגילוי אירועים מסוג זה. על הלוויין מותקנים גלאים לקרינת גאמא, קרינה אלקטרומגנטית בעלת אנרגיה גבוהה, שמזהים בקירוב את מיקום ההתפרצות. כאשר גלאים אלה מזהים אירוע הם פוקדים על הלוויין להפנות גלאים נוספים לאותו כיוון וגם משדרים את המידע מיידית לכדור הארץ. טלסקופים אופטים ולקרית X בלוויין וטלסקופים לקרינת אור נראה קרקעיים מתחילים לצפות באירוע תוך שניות אחדות מהגילוי. כך מתקבלת צורת השתנות האור, הצבע שלה, ועוד מספר פרטים חשובים.
כאשר מתברר שאמנם מדובר בהתפרצות גאמא, נכנסים לפעולה טלסקופים גדולים וחזקים יותר שמודדים את מידת ההסחה לאדום של האור הנבע מההתפרצות. במקרה של 090423 GRB זו התבררה כהסחה לאדום הגדול ביותר שנמדה אי-פעם, 8.2, שמצביע אמנם על המרחק הרב שהוזכר קודם.
המודלים הנוכחיים של מתפרצי גאמא מדברים אמנם על סיום חייו של כוכב מאסיבי, שליבתו מתמוטטת לחור שחור. בתהליך זה נפלטים שני סילוי חומר הנעים במהירות קרובה מאוד למהירות האור ופולטים אור. אם במקרה אחד הסילונים מופמה לעבר הארץ, מתגלה מתפרץ קרינת הגאמא ולאחר מכן לפעמים מתגלה גם קרינה באור נראה, כנראה מחומר בקרבת הכוכב שהתפוצץ שזוהר כתוצאה מההתפוצצות.

מודל של התפרצות גאמא בה נוצרים שני סילוני חומר הנעים כמעט במהירות האור. אם הצופה נמצא קרוב לציר המרכזי של אחר הסילונים, הוא ייראה התפרצות גאמא.
המשמעות של גילוי מתפרץ הגאמא הנוכחי היא שכ-600 מיליוני שנים לאחר המפץ הגדול, כאשר היווצרות השמש, מערכת השמש, וכדור הארץ היו אירועים עתידיים שיתרחשו בעוד יותר משמונה מיליארדי שנים, כבר היו ביקום כוכבים שסיימו את חייהם, היווצרות הכוכבים בייתה כנראה מהירה ביקום המוקדם, לפחות חלק מכוכבים אלה היו מאסיבים הרבה יותר מהשמש שלנו, ולכן סיימו את חייהם מהר תוך התפוצצויות אדירוץ. התפוצצויות אלה העשירו את המחרב ביסודות כבדים יותר, שחלקם התרכזו בכדור הארץ שלנו.
פורסם ב 1 במאי 2009 21:19 במדור אסטרונומיה וחלל | 4 תגובות | אפשרויות
כתיבה קוסמית: האם אלה מכתבים מאלוהים?
הבלוג המדעי astro-ph, שמפרסם מאמרים מדעיים זמן רב לפני פרסומם הרשמי, הציג היום מאמר (http://arxiv.org/abs/0903.5377) של אסטרונומים בריטים המדווחים על גילוי סוג חדש של צבירי גלקסיות, שנמצאו בסריקות שבוצעו במסגרת פרויקט "גן החיות של גלקסיות" (Galaxy Zoo). פרויקט מדעי זה מציג תמונות של גלקסיות שנלקחו מסקר השמיים ע"ש סלון (Sloan) למשתתפים ומבקש מהם לסווג את הגלקסיות. זהו פרויקט שיתוף של קהל רחב במטלות מדעיות לחלוטין והוא מושך רבים וטובים שמסייעים בהבנת החומר הרב שהצטבר בסקר השמיים. לפני שאגע בסוג החדש של צבירים עליהם דווח כמה מילים לרקע.
סקר השמיים ע"ש Sloan מכונה בקיצור SDSS ומבוצע בארה"ב עם טלסקופ מיוחד שקוטרו 2.5 מטרים. זה אינו טלסקופ גדול במיוחד אך הוא בעל שדה צילום רחב ומצויד במצלמה דיגיטלית מסוג CCD בעלת 120 מיליון פיקסים. כמובן שזה אינו שבב CCD יחיד, אלא מערך של 30 שבבים כל אחד בעל 2048X2048 פיקסלים, שמסודרים בחמש שורות של שישה שבבים כל אחד. כל שורה מצלמת דרך פילטר שונה והטלסקופ סורק במשך התצפית את השמיים. בסוף כל תצפית מתקבלות חמש תמונות של אותה רצועה שמימית שצולמה דרך כל אחד מחמשת הפילטרים. הנתונים הדיגיטלים מפוענחים אוטומטית ובסוף התהליך נוצרת תמונה של חלק גדול מאוד מהשמיים. ה-SDSS סרק עד עכשיו מעט יותר מרבע שמיים ומיפה שם 230 מיליונים של גרמי שמיים שונים, רבים מהם גלקסיות.פרטים על SDSS ניתן למצוא באתר הפרויקט http://www.sdss.org/.
"גן החיות של גלקסיות" הוא פרויקט-רשת בו המשתתפים ממיינים גלקסיות שצולמו ע"י ה-SDSS. פרטים על פרויקט זה ניתן למצוא בויקיפדיה ב-http://en.wikipedia.org/wiki/Galaxy_Zoo וכן באתר הפרויקט https://www.galaxyzoo.org/. פרויקט "גן החיות של גלקסיות" מצא עצמים שמימיים מעניינים ביותר, כמו למשל "התגלית של האני"; על זה כבר כתבתי כאן (http://www.notes.co.il/noah/46589.asp). הפעם מצאו חלק מחברי צוות גן החיות תופעה משונה שניתנת לפירוש אחד: בורא העולם שולח לנו מסרים בצורות השונות של הגלקסיות. אפשר עוד ללמוד מכך שאלוהים אינו דובר עברית, כפי שרבים חושבים, אלא דווקא אנגלית. ההוכחה בממצאי הצוות האנגלי שמובאים למטה:

דוגמא לצביר גלקסיות מה-SDSS שחבריו מביאים את המשפט we apologize for the inconvenience
כיתוב זה מופיע בשמיים, וכל מי שביקר באנגליה מכיר אותו מהדרכים; בכל פעם שמבצעים פעולה בכבישים שמפריעה לתחבורה, האנגלים מתנצלים. כאן, כיוון שמדובר באותיות שגודלן עשרות עד מאות אלפי שנות-אור, ברור לחלוטין שהכותב\ת הוא\היא יצור כל-יכול, אם לא בן-תרבות חוצנית מפותחת במיוחד, אז זה חייב להיות בורא העולם בעצמו. בכיתוב למעלה הוא מתנצל בפני בני האדם על אי-הנוחות, שכנראה נגרמה מהתפשטות היקום. הכיתוב השני הוא אזהרה:

דוגמא נוספת לכתיבה קוסמית: הגלקסיות יוצרות את המשפט caution:structure formation in progress
יוצר הכיתובים הקוסמיים מתיחס כאן להיווצרות המבנה הגדול ביקום. הגלקסיות מסודרות בצבירי גלקסיות ואלה נמצאים בעל-צבירים וביניהם חללים קוסמיים. מן הסתם, בורא העולם לא רוצה שבני האדם יתברברו בתוך חלל קוסמי שהולך ונוצר, אלא שיילכו ישר אל המקומות הומי-הגלקסיות שהם הצבירים העשירים. ואמנם, בסביבה הקרובה לנו, שביל החלב והחבורה המקומית אליה הוא שייך טסים בחלל לעבר צביר הגלקסיות "בתולה" לשם כדור הארץ והשמש יגיעו יחד עם שאר הכוכבים בעוד כמה מיליארדי שנים.

עוד אזהרה קוסמית במשפט Delays possible for 7 Gyr
במסר האחרון מובאת אזהרה לגבי השהייה אפשרית במשך שבעה מיליארדי שנים; יתכן שהכוונה היא למשך הזמן הדרוש למיזוג שביל החלב בצביר הבתולה, או אולי להשהייה אחרת. בכל מקרה, מציינים כותבי המאמר, מסרים מיצורי-על נדונו כבר בספרות, למשל בספר "היו שלום ותודה על הדגים" של דאגלס אדמס (שם אלה דולפינים שעוזבים את כדור הארץ לפני השמדתו). הכותבים מציינים עוד שיתכן ובורא העולם שלח מסרים בשפות שונות ולעמים שונים-רק יד המקרה גרמה לכך שהבחנה בכיתובים שהופיעו כאן הייתה באנגלית. יתכן ששווה לבקש מהאסטרונומים הישראלים, או אפילו מהקהל הישראלי הרחב, לחפש מסרים סמויים מאלוהים בשפה העברית בצורות הגלקסיות של SDSS.
פורסם ב 1 באפריל 2009 10:06 במדור אסטרונומיה וחלל | 1 תגובות | אפשרויות
נפלאות ה-EFUDIX, או "האיש שהפחיד את עצמו"
בדרך כלל אני לא נוהג לכתוב על בעיות אישיות או עניני בריאות. כמוכן, לא היה לי זמן לאחרונה (כמה חודשים טובים) לכתוב ל-"רשימות" כפי שנהגתי בשנת השבתון. כרגיל, עבודה, משפחה, סה"כ דברים טובים. אך אירוע שהתרחש לפני כחודשיים, ושדרש משאבים נפשיים משמעותיים, גרם לי להחליט לכתוב על כך כאן. האירוע הוא הביקור השיגרתי השנתי אצל רופא העור שלי.
תחילה עלי לדווח כי אבי ז"ל נפטר ממחלת הסרטן, שהחלה אצלו כנגע זעיר בקצה האף. לאחר שנים רבות, בהם הוסר הנגע בניתוח, התברר כי חלה בסרטן שהתפשט בכל גופו ובסופו של דבר הרג אותו. כדי למנוע זאת, אני נוהג לבקר את הדרמטולוג מידי שנה לבדיקה ולטיפול, אם יש בכך צורך.
בכל שנה בוחן אותי הדרמטולוג ומוצא כתם אחד או שננים על המצח, או על הקרקפת, שכדאי להסיר. היום הסרת כתמים כאלה נעשית בהקפאה: הרופא נוגע בכתם עם פיסת צמר-גפן ספוגה בחנקן נוזלי, או מטיז על הכתם סילון עדין ודק של חנקן נוזלי. הקירור הפתאומי גורם להיווצרות גבישי קרח בתאים במקום המקורר. גבישים אלה מפוצצים את דפנות התאים ואלה מתים. בבת-אחת נגע שהיה על העור מתבטל.
השנה אמר לי הרופא "יש לך הרבה מקומות נגועים במצח. אי אפשר לטפל בכל אחד מהם בנפרד וגם יתכן כי יש נגעים שלא רואים אותם." הוא הציע לי לעבור טיפול "שטח", שיסיר את כל הנגעים. "יש לי משחת פלא", אמר, "היא מתבייטת רק אל התאים הנגועים והורגת אותם, מבלי לפגוע בתאים הבריאים. כדאי לך לעבור טיפול זה כיוון שהנגעים, שנגרמו בגלל קרינת השמש, יכולים להפוך לסרטן." הפגיעה של האור העל-סגול בעור גורמת להופעת קליפות קשות הנקראות solar keratoses, שעלולות להתפתח לסוג של סרטן עור המכונה squamous cell carcinoma. (קראתי את זה באינטרנט, לא שהרופא אמר לי כל כך הרבה).
הרופא הוסיף כלאחר יד שיש אנשים שלא מוכנים לעבור את הטיפול כיוון שזה גורם לפריחה. כיוון שמעולם לא הפריע לי איך בדיוק אני נראה, הסכמתי לטיפול במיוחד שמועד תחילתו נקבע לאחר סיום הסמסטר ולא היה עלי ללמד בהמשך. הרופא לא הזהיר אותי שהפריחה נראית איום ונורא, ושהחלקים הפורחים גם מגרדים כשאין אפשרות לגרד (כדי לא להיפצע). בכל אופן, לאחר שבוע של מריחת המשחה הפלאית התחילה הפריחה ובשיאה נראיתי כמו זומבי. לא שאני ראיתי זומבי אמיתי בחיי, אך אפשר למצוא מספיק תמונות באינטרנט כדי לדעת למה לצפות. דומה לכך הנה כאן:

תמונה של זומבי מאתר המייעץ לצעירים מגיל 18 לא להכנס אליו...
טוב, לא נראיתי כל כך רע כפי ששלוש התמונות בהמשך מציגות (צד ימין, מקדימה, וצד שמאל). mind you, זה המראה לאחר חודש של פעולת ה-"נשק החכם" של הדרמטולוג ויומיים לפני סיום הטיפול האגרסיבי.



המראה מפחיד, עלי לומר, וכך גם הגיבו כל אלה שראו אותי. ניחושים שונים הובאו כדי להסביר את המראה: "מישהו זרק עליך חומצה" הציע אחד. אחר חשב שנפגעתי כשפתחתי את מכסה הרדיאטור של המכונית. התגובה שלי, של "אישתי מרביצה לי" לא כל-כך התקבלה. כרגיל, אמרתי לכולם את האמת וגם הסברתי שזה לא מידבק ואינו סימן של מחלת הדבר השחור...
המשכתי למרוח את המשחה חודש ימים, תוך ביקורות אצל הרופא מידי שבוע-שבועיים. כעבור חודש הוא אמר "מספיק עם המשחה הזו" ונתן לי למרוח משחה אחרת, לריפוי. משחה זו מכילה הן קורטיזון (לצמצום הבצקת שנוצרת מתחת לעור) והן חומר אניטביוטי (למניעת זיהומים, כיוון שנוצרים פצעים פתוחים בעור החדש).

כמעט נגמר. העור נראה חלק וללא פגמים, אם כי יש עדיין מקומות מהם העור מתקלף.
כעבור עוד כשבועיים של ריפוי העור הוא נראה כמעט "נורמלי"

כמעט חודשיים מתחילת הטיפול באפודיקס העור נראה בריא לגמרי אם כי נשארו אזורים אדומים מתחת לעיניים
והנה עוד צילום עכשיוי, מיום פרסום הרשימה, שישכנע כי הפנים אמנם חזרו כמעט למצבם הקודם, אך בריאים יותר: המעניין הוא שיש אנשים, מעמיתי הקרובים באוניברסיטה, להם הומלץ לעבור טיפול כזה אך "הם מפחדים" ולכן הם חושבים שאני גיבור גדול...

המצב בסוף חודש מרץ 2009
פורסם ב 31 במרץ 2009 13:02 במדור אנשים | 0 תגובות | אפשרויות
חתולות ביוניות?
התמונה למטה צולמה עם הנייד החדש שלי, כדי לנסות את ביצועי המצלמה. היא מראה את שתי החתולות שלנו במבט חדש: העיניים זוהרות באור שמש ממש!

חתולות עם עיניים ביוניות?
המיוחד בתמונה היא שהחתולה בתחתית התמונה, פיצ'י (פיצ'יקטו) מאירה בשני פנסי עיניים בעוד שהחתולה ששוכבת על הספה, "נזק", מאירה בעין אחת. זאת בגלל שיש לה רק עין אחת, כפי שכבר כתבתי אם זכרוני אינו בוגד בי.
הזוהר הוא החזר אור של המבזק (פלאש) של המצלמה בטלפון הנייד.
פורסם ב 26 במרץ 2009 12:17 במדור אנשים | 0 תגובות | אפשרויות
Kermit in the sky
לעתים רחוקות יוצא לחובב אסטרונומיה לגלות גרם שמימי מענין וחשוב. בדרך כלל, מה שהחובבים מגלים הם שביטים ואסטרואידים-וכבודם של החובבים במקומו מונח, אך אין תגליות אלה יכולים להתחרות עם ענן גז קוסמי חם מאוד, שגדול יותר משביל החלב שלנו. וכאשר המגלה היא אישה הדבר חשוב שבעתיים (אפילו שיהיו כאלה שיאשימו אותי בסקסיזם). השם של הרשימה בא מהדמיון בין צורת הענן לבובת קרמיט הצפרדע מה-"חבובות". הנה צילום הענן, שהתקבל בטלסקופ בריטי הפועל באיים הקנרים:

תמונת הגרם השמימי המוזר שצולמה בטלסקופ ע"ש וויליאם הרשל באיים הקנרים מראה ענן גז ירקרק מתחת לדמות של גלקסיה.
במרכז התמונה וקצת למעלה נראית גלקסיה ספיראלית ומתחתה דמות ירוקה; זהו ענן גז לוהט בעל ממדים ענקיים. ה-"חור" בין זרועות הצפרדע הוא כ-16 אלף שנות-אור. התגלית היא תוצאה של פרויקט מהפכני בו תמונות קטנות ש-"גזורות" מסקר שמיים מוצגות לקהל הרחב.
האסטרונומים מבצעים מידי כמה עשורים "סקרי שמיים" כדי ללמוד על מקורות שמימיים חיוורים ככל האפשר ולגלות האם חל שינוי בבהירות או במיקום של מקור מסוים. סקר השמיים המפורסם ביותר בוצע באמצע המאה שעברה עם טלסקופ אמריקאי על הר פאלומאר בקליפורניה. תוצאותיו הופצו הן כהעתקים של הצילומים על לוחות זכוכית או על נייר, והן (כהכנה לטיסת טלסקופ החלל האבל) כמערכי צילומים דיגיטאלים שהתקבלו מסריקת התמונות המקוריות במכונות מדידה מדויקות ביותר.
סקר השמיים המודרני מבוצע כיום עם גלאים דיגיטאלים מסוג CCD. הוא רגיש הרבה יותר מסקר פאלומאר המקורי וגם התמונות מצולמות בחמישה צבעים, במקום בשלוש כפי שהיה בסקר היקודם. עיקר המימון לביצוע הסקר בא מאדם פרטי בשם סלון (Sloan ) על-כן הוא מכונה "סקר השמיים ע"ש סלון" (Sloan Digital Sky Survey=SDSS).
לפני מספר שנים חשבו כמה אסטרונומים שיהיה מענין לסווג את כל הגלקסיות שצולמו בסקר סלון לפי "ספיראלית", "אליפטית", ומשהו אחר. נסיונות למיון מורפולוגי כזה שיבוצע אוטומטית לא הצליחו עד עכשיו, לכן היוזמים של המחקר החדש חשבו שכדאי להיעזר בעין האדם ובמוחו כד לסווג את הגלקסיות. הם יצרו אתר המכונה "גן החיות של גלקסיות" (http://www.galaxyzoo.org/) בו המבקר מקבל, לאחר אימון קצר, תמונות של גלקסיות למיון.
המיון המתקדם הוא לגבי גלקסיות שבתהליך התמזגות עם גלקסיות אחרות והיוזמים כבר חושבים על צעדים נוספים בעוד שהם כותבים את המאמרים שידווחו על התוצאות הראשונות.
וכעת למי שגילה את הדבר המוזר:

האני ואן ארקל, מורה מהולנד בת 25, היא האדם שגילה את "קרמיט בשמיים"
הגילוי של האובייקט המוזר נזקף לזכותה של מורה בבית ספר יסודי בהולנד, ששמה האני ואן ארפל (Hanny van Arkel). היא עיינה בחלק ממיליוני הגלקסיות שהוצגו בגן-החיות של גלקסיות עליו הסברתי למעלה ומיינה אותם. האני הבחינה בכתם המוזר מתחת לדמות הגלקסיה הספירלית והציבה שאלה בבלוג של ממייני הגלקסיות של גן החיות. הנושא נראה מעניין מספיק כדי שהאסטרונומים יפנו טלסקופים נוספים לעבר האובייקט. מתברר שמדובר בענן של גז חם מאוד, שנמצא באותו מרחק מאיתנו כמו הגלקסיה הגדולה. חושבים שהענן הזוהר בגלל התפרצות בגרעין גלקסיה שהתרחשה לפני כ-100,000 שנים. בגלל המרחק בין הענן לבין הגלקסיה, אף שההתפרצות בגרעין כבתה מזמן, הד האור ממנה נקלט בזוהר הענן. אם כן, זה אינו "קרמיט בשמיים" אלא "רוח הרפאים של קרמיט".
מי שרוצה לדעת יותר על האובייקט מוזמן לעיין בדף המידע של ביל קיל http://www.astr.ua.edu/keel/research/voorwerp.html או בערך המתאים בויקיפדיה http://en.wikipedia.org/wiki/Hanny's_Voorwerp או באתר "תמונת היום" של נאסא http://apod.nasa.gov/apod/ap080625.html
פורסם ב 15 בנובמבר 2008 12:26 במדור אסטרונומיה וחלל | 6 תגובות | אפשרויות
חברים יוונים טובים
לפני זמן מה נפשנו ביוון לאחר תקופה קשה ומתוחה. שלא כמו רוב התיירים, לא ביקרנו באתונה (כבר היינו שם), אלא תכננו טיול על מכונית שכורה. הזמנו מהארץ כדי לקבל בשדה התעופה של אתונה, וכך היה. המכונית הייתה מוכנה והסוכן של AVIS היה שמח לקראתנו. כשנתן לנו את מפתחות המכונית אמר "ואתם יודעים על השביתה?". כמובן שלא ידענו דבר וחצי דבר על שביתה.
"כל מעברי הגבול של יוון מושבתים" הוא אמר, "ולא ניתן להכניס דלק למדינה. אין דלק באף תחנת דלק, אך מיכל המכונית מלא, לכן אתם יכולים לנוסע". התכנון המקורי, מהבית, היה לעלות תחילה צפונה ולחלוק כבוד לגיבורי מרתון (Marathon) ותרמופילה (Thermopylae), אתרים של קרבות חשובים בעת העתיקה, אך דבר השביתה שינה לנו את התכניות. החלטנו לחתוך ישר לאזור דלפי ולהתמקם שם למספר ימים. מצאנו מלון בעיירה ארחובה (Arachova), כ-15 ק"מ מדלפי. בדרך שמנו לב לדבר מוזר, שלא הכרנו במדינות אחרות: לא משנה באיזה תחנת רדיו בוחרים ברכב, בכולן מושמעת מוסיקה ביוונית. אפילו אם השיר ידוע ומוכר בגרסתו המקורית באנגלי, צרפתית, או כל שפה אחרת, ביוון ישדרו אותו על מילין יווניות. נו, מה לעשות; זאת כנראה גאווה לאומית...
החוויה של ארחובה, מלבד המקדשים והעתיקות בדלפי הקרובה שידועים לכולם, היא העלייה לכנסיה שנמצאת בראש העיר התלויה על מדרון הר תלול. כששאלנו איך אפשר להגיע לכנסיה בהליכה, הסתכל עלינו פקיד הקבלה כאל משוגעים. הוא אמר "ש גרם מדרגות במרכז העיר שמגיע לשם, בדיוק 273 מדרגות לעלות." שאלנו גם אם אפשר להגיע לשם ברכב, כי ירד גשם וכל מדרגות העיר הפכו למפלי מי עזים. "כן", הוא ענה, "אפשר לעלות עם רכב". אז לקחנו את המכונית והתחלנו לטפס.
מי שהיה פעם בארחובה יודע כי מלבד הרחוב הראשי המוביל לדלפי, העיר מלאה רחובות צרים להפליא. בעצם, ברוב המקומות יש מקום רק לרכב אחד לעבור. נראה שהסטנדרט לבניית רחוב הוא רוחב של עגלה עם חמור, אבל אולי אני טועה. בקיצור, עלינו ועלינו עד שהגענו למקום צר, מדרות תלות בצד אחד וצוק בצד השני, כאשר לפנינו חסימה. אין דרך להסתובב, אלא צריך להתקדם לאחור בזהירות רבה. הצלחנו, לא בלי סיוע של יווני חביב שראה את מצוקתנו ונחלץ לכוון אותנו לתוך חצר (בגשם זלעפות) שם יכולנו להפוך את כיוון המכונית ולהמשיך בנסיעה. כמובן שוויתרנו על הכנסייה וירדנו למסעדה לחזק את נפשותינו הרצוצות.
לא ארבה בתיאורים על מה ראינו ואיפה היינו בסיבוב היווני שלנו; רק אזכיר כי רוב הנסיעה הייתה בחצי-האי פלופונסוס שם היינו באולימפיה, ספארטי, ועוד. את סוף הטיול עשינו בעיירת הקייט נאפליו (Nafplio) ומשם החוויות על השילוט היווני. היוונים רוצים מאוד להיות אדיבים למבקריהם מרחבי העולם לכן משלטים הן ביוונית והן באנגלית. מסתבר שאין הגהה משמעותית של השילוט באנגלית ולכן לפעמים מקבלים ט כסטים מעניינים במיוחד. למשל, האם אתם יודעים מה הם ABORIGINES בתפריט של מסעדה? אלה לא "הילידים", כפי שאפשר היה לחשוב, כיוון שאם כל מה שהיוונים הינם הם כבר לא קניבלים. הכוונה היא ל-Aubergines, כלומר חצילים. הנה הדוגמה המצולמת:

שלל ממסעדה יוונית: מה זה חצילים באנגלית?

הגדלה של השורה החשובה
ואם אתם רוצים להסתפר, לאן הולכים? כמובן ל-Babrer shop, כפי שלשלט מראה:

מי רוצה להסתר אצל הספר הברברן?
אם חפצה נפשכם בנתח בשר טוב, מה מזמינים במסעדה? ברור שלא הסובלאקי, לכו על משהו ממש טוב! מה דעתכם עם "סטק מנורה" (lamp steak)? זה כמובן "במשקל", כפי שהתפריט מראה:

מטעמים לתיירים: סטק-מנורה לפי שמשקל

ושוב הגדלה של השורה החשובה.
לבסוף, שלט עידוד לתייר שמחפש מודיעים, שנכתב בסגנון פואטי במיוחד:

יש תקווה! המשרד בכיכר פילהלינון פתוח (או משהו כזה)
בלי צחוק, היוונים מקבלי פנים נפלאים, ואם השפה האנגלית אינה שגורה בפיהם כפי שהיינו רוצים לשמוע, הנחמה היא שהיוונית של האנגלים גרועה הרבה יותר!
פורסם ב 14 בנובמבר 2008 19:31 במדור אנשים | 2 תגובות | אפשרויות
איך אנחנו נראים?

תמונת משפחה של שישה כוכבי לכת במערכת השמש
אנו לומדים מספרי האסטרונומיה הפולפולרית ומסדרות טלוויזיה שכדור הארץ שלנו הוא "הכוכב הכחול". האמנם? כאשר רוצים לראות איך באמת נראה כדור הארץ, צריך להביט בתמונה שצולמה מהחלל וכדאי שזו תצולם מנקודה רחוקה יחסית. התמונה העליונה צולמה מהנקודה הרחוקה ביותר (בשלב זה), כשישה מיליארד ק"מ מהארץ, שם הייתה החללית וויאג'ר 1 ב-14 בפברואר 1990. בתמונה זו כדור הארץ היא אחת הנקודות הקרובות למרכז ה-"מניפה", כאשר הדמות שלה קרובה מאוד לזו של נוגה. כדי להבהיר מי זה מי, הגדילו מדעני נאסא את התמונות המיוחדות; כדור הארץ מוצג כאמצעי בחלק השמאלי של התמונה, ונראה אמנם כחול.
לפעמים ניתן גם לראות תמונה שצולמה מקרוב יותר, בה מופיעים פרטים על פני כדור הארץ. תמונה זו הורכבה ע"י נאסא מצילומים רבים, תוך בחירה של צילומים חופשיים ככל האפשר מעננים:

כדור הארץ מהחלל-יש בתמונה זו גם כחול וגם חום של היבשות
אך לרוב התמונות שאנו רואים הן סטטיות-כדור הארץ שאמור להסתובב עומד שם ללא נוע. עכשיו נאסא אפשרה לנו לצפות בסרטון המראה את כדור הארץ מסתובב. סרטון חובר מצילומים שהעבירה החללית "אפוקסי" (לשעבר "פגיעה עמוקה"), שנמצת בדרך למפגש עם כוכב שביט.
אפוקסי שחררה תת-חללית שהתנגשה בכוכב השביט טמפל-1 ב-4 ביולי 2005. הפגיעה נחקרה כדי ללמוד על המבנה הפנימי של שביטים וגם כדי להעריך האם צורה זו של הפצצת שביטים יכולה להועיל במקרה ויימצא שביט או אסטרואיד במסלול התנגשות עם הארץ.
לאחר סיום החליפה ליד טמפל-1 ושידור התוצאות לארץ, הופנתה החללית לעבר מפגש נוסף עם כוכב השביט הארטלי-2, לשם היא תגיעה ב-4 בנובמבר 2010. בינתיים החללית משייטת ברחבי מערכת השמש ומצלמת. רוב הצילומים נועדו לגלות כוכבי לכת שמקיפים כוכבים אחרים ע"י מדידה מדויקת של האור וחיפוש ליקויים של הכוכב ע,י כוכב הלכת שלו. אך משימה מיוחדת ומענינת הייתה צילום המערכת כדור הארץ והירח שלו בקצב של צילום כל רבע שעה משך 24 שעות של ה-29 במאי השנה, כש-"אפוקסי" הייתה 50 מיליון ק"מ מהארץ.
הצילומים חוברו כאמור לסרטונים שמראים את כדור הארץ סובב סביב עצמו וברגע מסוים נכנס הירח שלנו לצילום ועובר על פני כדור הארץ. אנו זוכים בסרטון זה לחזות בליקוי ארץ ע"י הירח, כפי שזה נראה מהחללית. כדי לראות את הסרטון שצולם באור נראה יש ללכת לאתר http://www.jpl.nasa.gov/videos/epoxi/red_green_blue2.movבו מורכב הסרטון מהצילומים בכחול, ירוק ואדום, כאשר באתר http://www.jpl.nasa.gov/videos/epoxi/nir_green_blue2.mov מוחלף האדום בתת-אדום (infrared).
נו, מה אתם אומרים? האם זהו "הכוכב הכחול" שחשבתם?
פורסם ב 18 ביולי 2008 12:17 במדור אסטרונומיה וחלל | 7 תגובות | אפשרויות
אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.

