סופה של ידידות מופלאה - גוגל וההבדל בין אינגריד ברגמן להארפו
הנושא הזה מעורר עניין בעיתונים ובבלוגים ולמרות שלא מעט נכתב על זה בשבוע האחרון (אפילו שוקי גלילי כאן) - אני לא מצליח להתאפק. תתיחסו לזה כהערה קטנה מזוית (סוציו-) בלשנית.
אינגריד ברגמן (קזבלנקה)
ב1943 עשו האחים וורנר את 'קזבלנקה'. ב1946 עשו האחים מרקס את 'לילה בקזבלנקה'. את לילה בקזבלנקה כמעט והקדימה סאגה משפטית כאשר האחים וורנר ניסו לכפות על האחים מרקס לשנות את שם הסרט בטענה שהמילה 'קזבלנקה' מזוהה עם סרטם מ1943.
האחים מרקס הם לא בדיוק הכתובת הנכונה לתביעות מן הסוג הזה. האחים מרקס פיקפקו בעובדה שלוורנר בלעדיות על "קזבלנקה" וטענו שאם כבר – 'האחים מרקס' הוא שם מסחרי הקשור לשואו-ביזנס עוד הטרם התאגדו 'האחים וורנר' ואולי ראוי שהאחים וורנר ישנו את שמם. את מכתב התגובה המלא (והמשעשע) של גראוצ'ו תוכלו לקרוא כאן.
ובכן, לא בדיוק אותו דבר אבל מגוחך לא פחות הוא תביעתה של גוגל (מגופים מסחריים) שלא להטות את הפועל לְגָגֶל (to google) בצורה שתפגע בשם המסחרי – גוגל. בידיעה נתקלתי בקפטן אינטרנט: "אנו חושבים שחשוב להבדיל בין השימוש במילה גוגל כדי לתאר את השימוש במנוע החיפוש של גוגל ברשת, לבין השימוש במילה גוגל לתיאור חיפוש באופן כללי באינטרנט. מדובר כאן בסוגיית רציניות הקשורות לסימן המסחרי", אמר דובר גוגל.
לא משפטן ולא בן משפטן אנכי ואין לי מושג אם אפשר לאסור שימוש מסויים במילה לצרך שאינו תחרות מסחרית ישירה אבל הקומונסנס זועק שאם "רעיונות ירוקים חסרי צבע ישנים בזעף" הוא משפט תקני (סינטקטית) אז בטח ש"אוקסימורונים" כמו "גיגלתי ביאהו" הם בעלי מובן ואף שימושיים. אבל לא על מובן ומשמעות מדובר כאן
הארפו מרקס (לילה בקזבלנקה). מצא את ההבדלים.
אלא בקְרַב על השפה – חברה (מסחרית) יכולה להשפיע על השפה ולהוסיף מילים (ע"ע לגגל) אבל קשה הרבה יותר לעקור אותם מהשפה – מעין "שטח משוחרר לא יוחזר". התהליך של עקירת מילים מהשפה הוא עניין לתהליכים חברתיים ארוכים או לדיקטטורים חסרי סבלנות. יהיה זה מפתיע שגוגל - חברה עם תובנות חברתיות ובלשניות רבות - לא מבינה זאת.
האמת שבאופן אישי קצת קשה לי לקחת את התביעה של גוגל ברצינות רבה מדי. אני חושב שתביעות שכאלה הם סוג ההומור, הלא תמיד מובן ,הנוצר מהכלאה של גיקית של מתכנת ומשפטן.
"אני בטוח שחובב הסרטים הממוצע יוכל ללמוד להבדיל בין אינגריד ברגמן להארפו," כתב גראוצ'ו במכתב לוורנר. אני בטוח שאדם מן הישוב ידע להבדיל בין בדיחה תפלה לאלגוריתם חיפוש חדשני.
פורסם ב 15 באוגוסט 2006 11:30 במדור לשון הרע | 6 תגובות
התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.
עידוק [אתר] בתאריך 8/15/2006 11:39:24 AM
המכתב של מרקס הוא אגדה אורבנית
כך אומר הסנופס:
http://www.snopes.com/movies/films/casablanca.asp
אורן אחר בתאריך 8/15/2006 12:07:59 PM
את המכתב אפשר לקרוא גם בעברית
אורן [אתר] בתאריך 8/15/2006 12:09:15 PM
עידו
לפי הלינק שנתת זו דווקא לא אגדה אורבנית אלא סיפור ממשי עם עוד כמה פרטים.
פעם גם אני חשבתי שזו לגמרי אגדה עד שמצאתי איזה ספר רציני שהביא את זה עם כמה הצלבות.
אבל אחלה לינק. לא הכרתי את סנופס.קום. עכשיו מכיר. תודה :)
עומרון [אתר] בתאריך 8/15/2006 2:37:24 PM
בעברית זה חסין משפטית
מאחר ולא אומרים לגוגל אלא לגגל וזה כבר מילה שונה לחלוטין.
אורן [אתר] בתאריך 8/15/2006 5:05:31 PM
לגגל
האם לגגל שונה מהותית מgoogled?
אני חושב שגם באנגלית אין קייס (ואפילו לא בשם המפורש) אבל כמו שכתבתי - אני לא משפטן ואני מתייחס בעיקר לשימוש הנפוץ בלשון היום יום שהופך דרישה כזו למגחכת.
"אין גוזרים גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה" ובמקרה של מילים חדשות שחדרו לשפה זה די שקול ל"אין גוזרים גזרה שהציבור לא רוצה לעמוד בה".
אריק בנדק-חביב [אתר] בתאריך 8/17/2006 10:58:13 PM
ללא נושא
מכה הסיסמה הזו שצריך לכתוב למטה.
ברוך השב לאלמנט הטבעי שלו.
אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.
