גאה להציג: אמהות אובדות
אני גאה להציג את הפיתוח החדש של הבלוג הזה שנכתב כאן מאז 2003, "אמהות אובדות", אתר המביא את קולן של האמהות שמצאתי אותן שותפות לתמונת החיים שלי, ומשקפות את הג'ינגול הלא נגמר שלנו. רבות מהן כותבות גם ברשימות. גם אבות כמובן מוזמנים, וסיפורים שלהם כבר הופיעו באתר. עוד באתר: מנוע חיפוש משרות מותאם במיוחד למשרות המוגדרות מתאימות לאמהות.
תודה לכותבות הנפלאות שהולכות איתי, ולמיכל פרנקל, המעצבת הנפלאה שעיצבה את הלוגו והאתר, ולאודליה כהן הדוקטורית לוורדפרס.
פורסם ב 1 ביולי 2009 09:31 במדור מערכת שעות | 17 תגובות | אפשרויות
גם בית זקוק למבט
לפני הרשימה הזו, רוצה לתת לכם את העונג לקרוא את התגובה של מירי שחם על השיר האחרון שפרסמתי כאן. היא הופיעה אחרי שהפוסט ירד מהפניות הדף הראשי והיא שווה פוסט בפני עצמו, ניתוח מבריק ממש. הפכה אותי מבפנים החוצה.
בהיותי חשוכת ריטלין ועזרים אחרים לארגון הים הגבה גלי הזה, אני מרשה לעצמי לדבר ברשימה הפעם.
1. לפני חודש וחצי עברנו דירה, חזרנו לתל אביב שאותה עזבנו שנתיים קודם, אבל לשכונה אחרת, גם היא בצפון העיר.
2. את הבית פרקנו וסידרנו תוך כשלושה ימים, להוטים לפרמט את תמונת הבית הקודם בתודעתינו. זה הצליח.
3. מידי פעם צפה ועולה התמונה העגומה של ארון הקיר השחור בחדר השינה ההוא. בחדר הזה זה יש ארונות לבנים בעלי מסגרת עץ מלא שחוצה אותם למלבנים, הדלתות זזות חרישית, נענות במתינות לתביעות חטופות של מבוגרים וילדים.
4. מול המיטה ניצבת עכשיו פינת עבודה חדשה למרגלות חלון בגובה העין שבעליה שרועים, וממנו נשקף עץ נהדר. גם מהחלון השני נשקף עץ רב יופי אחר, הלוואי שהייתי יודעת את מינם.
5. גם בית אינו אוהב להיות מובן מאליו, ולא רק ברמת התחזוקה האלמנטרית. גם בית זקוק למבט, מבט של מי שאינו רואה בו רק מרחב מחיה פונקציונאלי, אלא מקלט. מה הופך בית למקלט? מלבד בני הבית כמובן? חשבתי על כך ארוכות, ואני מוכרחה לומר שמלבד המחשב שמאפשר לי ערוץ לדיאלוג, אלו העצים הנשקפים מהחלונות - גם של החדרים האחרים, נפשי נקשרה בהם.
6. חברה שאיתה איני מתראה הרבה, אבל יש לנו שפה משותפת, ביקרה אותי אתמול והתעכבה ארוכות על הספרייה שלי. היא שלפה משם ספרים שנחים שם באופן טבעי כבר מעל עשרים שנים, ולא זוכים למגע מספק, אוורור, או חיבה המגיעה להם על ותיקותם ועל מתנותיהם. והנה היא אפשרה לי לראות את היהלומים האלו מחדש. עותקים ישנים מאוד של "דבר קטן וטוב" לקארבר למשל, "דפוק וזרוק בפאריז ולונדון", והלאה. דפדפה בהסטוריה שלי. הרבה יותר טוב מדיאלוג דרך מחשב.
7. ריח פלסטיק שרוף ממזגן מרכזי שפועל כבר עידנים רצוף, הוא דבר שיכול להחזיר את כל הליריות הזו לפרופורציה. מעשיות טובה לבריאות.
פורסם ב 30 באוגוסט 2010 00:06 במדור מערכת שעות | 11 תגובות | אפשרויות
מחר לא תקומי/ שיר
אמהות נגד אמנות
ולהפך.
הרוצח השכיר
אורב לך בשלוש לפנות בוקר בסמטת מחק
מחר לא תקומי להאכיל
לא יהיה לך קש
השכיר גבה אותך, את שילמת.
את מניחה את אמהות על אמנות והיא מרדימה אותה לישון.
את מניחה את אמנות על אמהות והצורה של נ היא זין זקוף
ההיא מתנגדת
היא עייפה מידי, היא יבשה מהשראה, היא היי הופ
דמה של אמהות אדום יותר
של אמנות פסיפס פרגים מתים
משוכפלים.
פורסם ב 27 באוגוסט 2010 09:04 במדור מערכת שעות | 12 תגובות | אפשרויות
המנתח בשתיים לפנות בוקר /סילביה פלאת'
(תרגום, עמיר מרקסמר).
האור הלבן מלאכותי, נקי כמו גן עדן.
חידקים לא ישרדו בו.
בורחים בכותנתם השקופה, חומקים
מסכין הניתוח וידי הגומי.
הסדין המתוח - שדה קרח, קפוא ושליו.
הגוף מתחתיו נתון בידי.
כרגיל, ללא פנים. חרסינה חיוורת
עם שבעה חורים שנלחצים בכוח. הנפש היא אור אחר.
לא ראיתי אותה, היא לא מתרוממת.
הלילה היא דעכה כמו אור של ספינה.
אני מטפל בְגינה – פירות ופקעות
סוחט את העסיס הדביק
אריג של שורשים. העוזרים שלי מסדרים אותם.
ריחות עזים וצבעים תוקפים אותי.
זה עץ הריאה.
השרכים האלה נפלאים. נאחזים ומתפתלים כמו נחשים.
הלב - פריחת פעמונית אדומה, במצוקה.
אני כל-כך קטן
ליד האיברים האלה!
זוחל בערבה הסגולה.
הדם הוא שקיעה. אני מעריץ אותו.
טובע בו עד מרפקים, אדום וסמיך.
הוא שואב אותי לתוכו, עדיין לא מותש.
זה קסם! מעיין חם.
אני צריך לאטום ולמלא שוב
את הצנרת הכחולה הסבוכה מתחת לשיש החיוור הזה.
כמה שאני מעריץ את הרומאים –
אקוודוקטים, מרחצאות, מקור הנשר!
הגוף הוא חפץ רומאי.
סָגַר את שִפתותיו על גלולת האבן של המנוחה.
זה פסל בְמיטה על גלגלים, והסניטרים מוציאים אותו
הבאתי אותו לִכדי שלמות.
נשארתי עם זרוע או רגל -
מערכת של שיניים, או אבנים
לנער בְבקבוק ולקחת הביתה
ורקמות בִפרוסות – סלאמי פתולוגי
הלילה האיברים סגורים במקרר.
מחר הם ישחו בחומץ
כמו תשמישי קדושה
מחר יהיה לחולה איבר פלסטי, נקי, ורוד.
מעל מיטה אחת במחלקה,
אור כחול זעיר
מצהיר על נפש חדשה. המיטה כחולה.
הלילה, עבור האיש הזה, כחול הוא צבע יפהפה.
מלאכי המורפיום נשאו אותו מעלה.
מרחף מתחת לתקרה,
מריח את השקיעה מזדחלת.
אני מתהלך בין הישנים, חבושים בקבריהם.
אורות הלילה האדומים – ירחים שטוחים. ספוגים בדם.
אני השמש, בחלוקי הלבן,
מבטים אפורים, מובסים מסמים, עוקבים אחרי כמו פרחים.
פורסם ב 24 באוגוסט 2010 22:26 במדור מערכת שעות | 0 תגובות | אפשרויות
כאגם חרב
את הזר ההוא אינך פוגשת באקראי לעולם
אפשר שיצעד באותם רחובות בוערים
שידרוך על אותן מדרכות
אכזב
כך רוצה העולם
את שהיה מלא והתרוקן
כאגם חרב
(חריצים חריצים על לוח הזיכרונות)
אין להציף
בועת העבר תיוותר אם כן
בכל החלל
חוץ מהעולם הזה
פורסם ב 20 באוגוסט 2010 18:48 במדור מערכת שעות | 4 תגובות | אפשרויות
רגע אחד, איבדתי אותו
רשימה שלי שבעצם הייתה צריכה להופיע כאן, על הרגע שבו הייתי אמא לא מספיק טובה.
"אחרי כמה דקות נוראות של צרחות בשמו, של עיניים יוקדות האשמה נוקבת, מצאתי אותו, רק כמה מטרים מאחורי גבי, סמוך לשטח המתקנים הקטן, פועה בבכי תמרורים, ואישה אחת שפניה נמחקו לי מנסה לדובבו. ודווקא כשהגעתי לשם, בכה עוד יותר, והסב את תשומת ליבם של האמהות שממילא כבר תייגו אותי שם. חרדה פגשה חרדה, כעס שלי נמהל בחוסר האונים שלו, אשמתו הוודאית ואותה מגבעת בוערת מלהיטים אחד את השנייה בדרמה הקטנה. ואחותי מתבוננת".
פורסם ב 15 באוגוסט 2010 13:06 במדור מערכת שעות | 1 תגובות | אפשרויות
ביום שעלמה ישנה/ מסדרת הרשימות "רגע חשוב באמהות שלי"
|
עלמה לא היתה התינוקת לה ציפיתי. לא שציפיתי למשהו ספציפי, אבל שום דבר לא הכין אותי לקושי הגדול שהגיע עם עלמה. הקושי שכמעט לא ניתן להכיל, שעות העירות והבכי המרובות, חוסר הנכונות שלה להיות אצל כל אדם מלבדי וחוסר הנכונות של אחרים לקחת אותה בהתאם, מירמור כללי בהוויה התינוקית שלה. בדקות המעטות שהסכימה לנוח בטרמפולינה הייתי קוראת בפורומים תהיות אימהיות בנוסח "האם להעיר את התינוק?” בעוד אני מלכסנת מבט אל זו שהיתה ערה אז 13 שעות רצופות. הזמן חלף והיא ואני מצאנו לנו קודים קטנים של התמודדות עם החיים. היא תסכים לישון, אך רק עלי, בזוית מסויימת ומבלי שאזוז. הנכונות שלה להעביר חצי שעה בשינה כל כך ריגשה אותי שהסכמתי לטירוף שבהשתעבדות לשינה שלה. |
פורסם ב 8 באוגוסט 2010 10:16 במדור מערכת שעות | 0 תגובות | אפשרויות
רגע חשוב באמהות שלי
סדרת רשימות באמהות אובדות, רגע באמהות שלי, כותבות מעניינות על רגע שנחרט אצלן, שתיים שכבר עלו: מיא עשת ומירי שחם. בדרך: שבוע של רשימות מרתקות מכותבות נוספות.
בברכת אקלים נוח
ריקי
פורסם ב 2 באוגוסט 2010 11:58 במדור מערכת שעות | 0 תגובות | אפשרויות
כשמתחילים, קשה לחדול
לאכול, לקנות, לעשות סקס. וגם לכתוב. מאז הפוסט הקודם נכתבים לי בראש פוסטונים/פוסטים בינוניים/ סיפורים זעירים.
פורסם ב 24 ביולי 2010 09:17 במדור מערכת שעות | אפשרויות
החיים אוסרים עלי לכתוב בלוג
עברנו דירה. למתמידים מביניכם שזוכרים שרק לפני שנתיים עברנו להרצליה, ובכן, רומן הפרברים הזה לא עלה יפה, ולפיכך אחת השכונות הצפוניות של תל אביב קלטה אותנו לחיקה הרגוע למראית עין.
היעדרותי מהבלוג והאטה מסוימת של "אמהות אובדות" אינה מקרית. החודשיים האחרונים הם ויה דולורוזה בדרך לחלום הכל-ישראלי החדש: עיסוק קדחתני בענייני נדל"ן, בעלי דירות, פרוצדורות, עיצוב הבית, וריקון הנשמה (והכיסים, כמובן).
כמובן שיש גם תוכן, הצורך לסגל את הילדים לפרידה ממקום אחד והיכרות עם מקום חדש, הטלטלה הרגשית המודחקת כעת בסיוע מנגנון ההישרדות שלנו.
בחרכי ההרהור הזעירים שאני עושקת בימים האלו, בתוך עבודת הפרך של אריזה/פריקה, אני חושבת לעצמי, כמה שבלוג הוא לפעמים פינוק או התפנקות.
בשביל לכתוב פוסט חדש אני זקוקה לנשימה. אולי כמה נשימות, הפוגה מהמעש הבלתי פוסק, שתיקה מסוימת, והטענות בדברים שאינן רשימות, כלומר רשימות בפירוש המילוני. רשימות קניות, רשימות to do, ארגזים מלאים בחפצים שחלקם מרגיזים אותי מאוד על קיומם הלא מספק.
אני מנסה ללמוד את הבית הזה, בינתיים, כשאני מאכלסת אותו בדברים, הדברים כמו אצל ז'ורז' פרק, הספר היחידי שלו שבאמת אהבתי. בבוקר השני אספתי את הקולות שלו: אנחנו מתעוררים מוקדם מידי, וקיבלנו במתנה קונצרט קולני של מקהלת עפרונים, כולל מנחה דומיננטי. אולי הם התווכחו עלינו כמו בסרט ההוא של וודי אלן, עם הדמויות ממחזה שמלוות סצינות. "ראיתם אותה? האם לדעתכם היא תהיה מאושרת בדירה הזו?"
לחיכוך כף הרגל בפרקט המזויף שבחדרים יש צליל אטום ופלסטי. דלתות ההזזה של הארונות משמיעות אוושה מעודנת. ושמעתי יותר מידי קרטונים משוחחים עם מרצפות וקירות בשבוע הזה.
בני הבכור נתקל בקיר בשנתו, והחבטות העזות החדשות פולשות למנוחתנו. הקיר אינו משותף, החרדות כן.
אני מנסה לחדול מלהירדם בחיים הקטנים האלו שלי, שאוסרים עלי לכתוב בלוג כי יש להם טענות על דברים חשובים יותר.
פורסם ב 20 ביולי 2010 23:23 במדור מערכת שעות | 10 תגובות | אפשרויות
אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.
