המרוויחים הגדולים של המשבר בהאיטי - הזווית הישראלית
תמונה מפליקר:Marco Dormino/ The United Nations
אחד המשפטים הנפוצים ביותר בחדרי הישיבות של תאגידים וחברות גדולות ברחבי העולם בשנתיים האחרונות היה "כל משבר הוא גם הזדמנות". המשבר הכלכלי העולמי הביא להפסדים עצומים וגרעונות בקרב חברות ומדינות רבות, אך הן ידעו לנצל זאת גם כדי לבצע התייעלויות וקיצוצים שהיה להם קשה לבצע בשגרה ולעיתים פיטרו כמות עצומה של עובדים – אפילו מעבר לנדרש. אך בשבוע האחרון התברר שאותו משפט שהפך כבר לקלישאה נכון גם למשבר מסוג אחר לגמרי – האסון בהאיטי.
עד לפני מספר שבועות תדמית ישראל בעולם היתה במצב גרוע בלשון המעטה. השפלת השגריר הטורקי היתה רק האחרונה בסדרה של ארועים מביכים שהביאו לישראל סיקור בינלאומי שלילי. מאז מבצע עופרת יצוקה ופרסום דו"ח גולדסטון המחאה העולמית נגד פעולות ישראל בשטחים רק גוברת וכך גם התדמית השלילית שלה. הניסיון והמומחיות של פיקוד העורף בפינוי הריסות וטיפול ברעידות אדמה גרמו לממשלת ישראל ולצה"ל להחליט על שיגור משלחת גדולה לאי תוך זמן קצר, כפי שהיה באסונות דומים ברחבי העולם בעבר. אך בד בבד, גם האחראים על ההסברה ועיצוב דעת הקהל בקרב הממשלה והצבא זיהו את הפוטנציאל הגלום בכך והשקיעו משאבים אדירים בשביל להסיט את מוקד תשומת הלב התקשורתית מהטיפול הישראלי בעזה לטיפול הישראלי בפורט או-פרינס.
תחקיר דה מרקר שפורסם בשישי מגלה שמתוך 30 מיליון השקלים שהושקעו עד כה בסיוע להאיטי 10 מיליון שקלים הושקעו בהקמה ותפעול של מרכז תקשורת לוויני שמשמש עיתונאים מרחבי העולם לצורך הסיקור ובו בזמן גם מספק להם תיק עיתונות עם תמונות וסרטים מחמיאים של בית החולים ומאמץ ההצלה הישראלי. משרד החוץ לבדו השקיע 8 מיליון שקל נוספים במשלחת. התוצאה היתה מיידית – על פי דה מרקר, פורסמו בתוך שבוע כתבות חיוביות על ישראל ביותר מ-20 כלי תקשורת בינלאומיים. על רקע הנתונים המדהימים הללו מטריד לקרוא את המאמר שפרסם ב-YNET פרופ' יואל דונחין, שהשתתף במשלחות סיוע רבות בעבר. לדבריו, חשוב הרבה יותר לשלוח לאזורי אסון בתי שימוש, מתקני טיהור, מזון ואוהלים – אך אלו מצטלמים הרבה פחות טוב מבתי חולים מאובזרים ולא משרתים את יחסי הציבור.
אך מאמצי ההסברה הישראלית לא מכוונים החוצה בלבד. האסון ההומניטרי התברר כהזדמנות פז להשתלטות המוחלטת של דובר צה"ל על דעת הקהל הישראלית באדיבות השותפים הנאמנים שלו בתקשורת הישראלית – ובראשם רוני דניאל בערוץ 2, ידיעות אחרונות וישראל היום. הסיקור של האסון ברוב כלי התקשורת הגדולים התמקד כמעט לחלוטין במאמצים ההרואיים של "המלאכים בחאקי" והפך את הזווית הישראלית לחזות הכל. ידיעות אחרונות הגדיל ועשה כאשר פרסם ביום רביעי על שער העיתון תמונה קבוצתית של עשרות רופאים צבאיים מישראל שעובדים בבית החולים שם תחת הכותרת "סיירת האיטי" עם פרטיהם המזהים ורגעים זכורים במיוחד מהשהות שם.
ההתנהלות התקשורתית הזאת בעייתית משתי סיבות – הראשונה היא ההתעלמות הגורפת ממימדי האסון והמצוקה של העם בהאיטי לטובת סיפורים אישים נוגעים ללב שקשורים בדרך כזאת או אחרת לכוחות הישראלים ומצד שני הסחת דעת הקהל והתעלמות מנושאים דחופים שקורים כאן בישראל לטובת סיקור ההרואיות הישראלית בקריבים. מישהו שם לב לדו"ח החריף של ארגון ה-OECD על הפערים החברתיים ואפלית הערבים בכלכלה הישראלית? או לגירוש משפחות פלסטיניות משייח ג'ראח על ידי מתנחלים? שלא לדבר על האסון ההומניטרי המתמתשך שמתרחש כמה עשרות קילומטרים מכאן בעזה – אך לא מעניין אף אחד בירושלים.
החמור ביותר הוא שיתוף הפעולה העיוור והפופוליסטי של מרבית אמצעי התקשורת עם "מאמצי המלחמה" של צה"ל על דעת הקהל מבית ומחוץ. הייצוג של תושבי האיטי בתקשורת הישראלית מוטה ומקומם. בסגנון ניאו-קולוניאלי קלאסי, התקשורת בישראל מציגה בעיקר תמונות של ביזה, אלימות או חוסר אונים מוחלט ומגמדת את האדם הפשוט בהאיטי לכדי אובייקט פראי או פרימיטבי שזקוק לסיוע המיידי של האדם הלבן הנאור – אותו מלאך בחאקי וחלוק לבן. האם ראיתם בשבוע האחרון תמונות או סיפורים על סולידריות בין התושבים בהאיטי? על מאמצי ההצלה והסיוע הפנימיים? האם היקף האלימות והביזה שאנו רואים בתקשורת כאן משקפים את המצב האמיתי בשטח? כל אלו לא משרתים את ההסברה הישראלית וגם לא את הנרטיב הלאומני המתלהם של התקשורת הישראלית – ולכן הם גם לא נראים במקומותינו, למרות שהם בהחלט קיימים ובשפע. התוצאה הסופית היא המשך של שטיפת המוח הצבאית שעובר הציבור בישראל. צעד נוסף במיליטריזציה של החברה שמעביר מסר ברור – הצבא שלנו מוצלח וחכם, תנו לו לטפל בבעיות והוא יצליח. ההיקש הלוגי לגבי משברים ובעיות אחרות במזרח התיכון ברור למדי.
בהמשך השבוע – הזווית האמריקאית: דוקטרינת ההלם מגיעה להאיטי
פורסם ב 24 בינואר 2010 17:30 במדור פוליטיקה | 8 תגובות
התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.
ניר בתאריך 1/24/2010 8:48:31 PM
ללא נושא
כלומר, אם אני מבין את הבקורת שלך, ישראל עושה כאן מעשה טוב, ואחת התוצאות שלו (נעזוב לרגע את הסתם אנשים שנצלו חייהם, כמובן) היא שהיא מקבלת פה ושם תקשורת טובה - כלומר תופעת לוואי שלילית ביותר.
מה היית מציע, אם כך? שישראל לא תסייע להאיטי, וכך תימנע התגובה החיובית והמציאות המעצבנת לא תפריע לתפיסת העולם השחורה/לבנה תוצרת נעמי קליין שלך?
ֿ
תנוח דעתך: אני נמצא בארה"ב ויכול להעיד שמה שאתה קורא "תקשורת חיובית" מתמצה בעשר שניות פה ושם בתוך ערוצים שמשדרים כמעט 24 שעות מהאיטי. לולא האתרים הישראלים לא הייתי יודע דבר על המעורבות הישראלית. אפשר לנשום לרווחה. אגב, לא צריך "תחקירים" של דה מארקר, מספיק להכנס לגוגל ניוז ולראות כמה שולי הסקור של ישראל בהאיטי.
הכתבה של דה מארקר, עם כותרת כמו "מחיר חילוץ התדמית", פשוט נבזית, אפילו בסטנדרטים של הארץ. גם אצל מי שמעריכים שיש פה איזו תועלת לתדמית ישראל (כאמור, הם טועים) אין אף אחד שחושב שמישהו יזכור את זה חודש אחרי המקרה. מספיק להסתכל על מקרים קודמים. 10 מיליון שקלים (נשמע מופרך למדי) ממנים מרכז תקשורת שמן הסתם יש לו איזה שמוש בנוסף לעתונות, ככה, אולי?
אשר ליצוג ה"נאו קולניאליסטי", לא רק שזו נימת הדווח בכל העולם, אלא גם כשהתקשורת הישראלית מדווחת על ישראל עצמה היא בוחרת - אני לא יודע אם שמת לב - להתמקד במיני פשעים וצרות, ולא דווקא בספורים על "סולידריות בין התושבים". ככה זה, לצערנו.
אזרח. בתאריך 1/24/2010 8:57:04 PM
מסכים איתך עידן.צד נוסף הוא הנסיון
המצטבר של כוחות החילוץ שיתבטא בעתיד אם תהיה רעידת אדמה רצינית בישראל.כוחות החילוץ של ישראל פעלו בעבר בהרבה איזורים שבהם היתה רעידת אדמה חזקה. וכמו שאומרים: מרעידת אדמה אחת לשנייה הנסיון משתפר.
בועז בתאריך 1/24/2010 9:13:59 PM
מאמר נבזי ביותר
ניר, לפי מה שעידן כותב ישראל אפילו לא עושה מעשה טוב שהרי לא חשוב לו להציל כמה מתושבי האיטי שניצלו מרעידת האדמה, מה שחשוב לו שיציגו את תושבי האיטי בצורה חיובית ויכתבו על הכיבוש ורצועת עזה. טיפוסי לחניך האסכולה הפוסט מודרניסטית לא משנה המציאות אלא כיצד מציגים אותה.לא משנה המציאות שצה"ל הוא הגוף היחיד בעולם שהקים בית חולים שדה מתקדם תוך ימים ספורים בקצה השני של הגלובוס, אלא הדימוי:" התוצאה הסופית היא המשך של שטיפת המוח הצבאית שעובר הציבור בישראל. צעד נוסף במיליטריזציה של החברה שמעביר מסר ברור – הצבא שלנו מוצלח וחכם, תנו לו לטפל בבעיות והוא יצליח."
בהמשך השבוע הוא יצטרף לגרופיס שלו קסטרו,צאווס ומוראלס שלא עשו מאומה לטובת האיטי אבל טוענים שארצות הברית כובשת את האיטי קסטרו אמר היום:
"בלי שאף אחד יודע מדוע וכיצד, וושינגטון שלחה חיילים לכבוש את שטחה של האיטי".
יוסי בתאריך 1/25/2010 10:15:18 AM
ועוד לא אמרת כלום על קצירת האיברים!
עידן, חזק ואמץ על מלחמתך בפשעים הניאו-אימפריו-פשיסטו-ציוניסטים!
בית חולים שדה ... הא! הצחקתם את הטוסיק של צ'אבס. זה הרי מפעל לקצירת אברים! והכי נורא זה שהאיברים הללו מיועדים להשתלה בגופם של מתנחלים חולים כדי שהם יחלימו, יתחזקו ואז יוכלו לגרש ערבים נוספים משיח ג'רח!
עידן [אתר] בתאריך 1/25/2010 10:37:55 AM
שלום לכם
* נדמה לי שזה כמעט מיותר לציין שהרופאים הישראלים מצילים שם חיים ועצם שיגור המשלחת ובתי החולים הוא מעשה טוב וראוי. אבל זה בכלל לא הנושא של הרשימה הזאת ולכן לא היה מקום להרחיב על זה ולהמשיך את הטפיחה על השכם הלאומי שתופסת כל אינצ' פנוי בעיתונות.
* אני חושב שיש משמעות עצומה לאופן בו מדינות עולם שלישי מיוצגות ונתפסות על ידי כלי התקשורת בישראל. התקשורת מבנה תודעה ומשפיעה על תפיסת המציאות של ההמונים. כאשר הם מיוצגים תדיר כבורים, פראיים ואלימים זה משפיע על תחושות ותפיסות של אנשים רבים. אם תסתכלו על הטוקבקים בטור שפרסמתי על האיטי בYNET תראו את זה בעצמכם - בעיני רבים האיטי היא "מדינה אפריקאית" ולכן אין לה שום סיכוי לנהל את ענייניה בכוחות עצמה והיא נידונה לשחיתות וניוון. יש קשר הדוק בין ייצוג העולם השלישי בתקשורת לבין היחס לעובדים זרים ופליטים בישראל. תקשורת גזענית יוצרת חברה גזענית.
* אין לזה שום קשר לפוסט-מודרנה. דווקא הנרטיב שהציג "בועז" - ישראל היחידה שהקימה בי"ח מודרני וכו' - הוא תוצר של שטיפת מוח לאומנית מתלהמת שלא רואה ימינה ושמאלה. נדמה לי שמערכון אחד בארץ נהדרת הסביר את זה יותר טוב ממאה מאמרים ורשימות.
* והערה אחרונה לגבי צ'אווס וחבריו - מתוך בורות בועז כותב "לא עשו מאומה למען האיטי". מה שהוא ורבים אחרים לא יודעים זה שהם עשו הרבה למען האיטי במשך כל השנים, לפני שהיה אסון - בניגוד למדינות המערב שממהרות לעזור רק כשקורה אסון ולפני זה רק מטילות מגבלות וחונקות את הכלכלה המקומית.
* ותודה לכם על התגובות
הדס בתאריך 1/25/2010 11:36:40 AM
צ'אווס הוא מוסוליני החדש
אני דורש נאמנות מוחלטת למנהיגותי, כל דבר אחר יחשב לבגידה. אינני אינדיבידואל, אני הוא העם
אלה דבריו של צ'אווס בהפגנה בסוף השבוע האחרון,בין החלטה אחת על סגירת עוד תחנת טלוויזיה שלא משרתת את צרכיו לבין האשמה של ארצות הברית באחריות לרעידת האדמה בהאיטי.(אחרי הצונמי האשימו אנשי דת מוסלמים את ישראל בביצוע ניסוי גרעיני שגרם לצונמי)
ממליץ לקרוא את הטור האירוני הבא
http://blogs.telegraph.co.uk/n....aiti-anti-zionists-not-fooled/
וזה הטור שבא בעקבותיו ובעקבות התגובות שהתקשו להבין את האירוניה
http://blogs.telegraph.co.uk/n....-about-israeli-field-hospital/
אגב,ההבדלים בין הרפובליקה הדומיניקנית ובין האיטי מצדיקים את הטענה על הריקבון הפוליטי בהאיטי ואת מי שמטילים ספק ביכולתה לנהל את עניניה בכוחות עצמה.
לא במקרה כל כותבי הביקורת כנגד הפעילות הישראלית,ציניים ויפי נפש כהרגלם,עשו זאת מביתם השליו והנינוח.מי שיצאו להאיטי,ראו את המראות,שמעו את הקולות,והריחו את ריחות המוות כתבו דברים אחרים.
איתי אנגל,לא בדיוק עיתונאי מיליטריסט שמייצג את הימין כתב מהשטח (בניגוד לעידן רינג) את הדברים הבאים : היה ברור לי שהוא מחייך שוב, מפני שישראל הפכה השבוע לשם אהוב ומוערך בהאיטי. יחידת החילוץ הישראלית והבית-חולים-שדה הצה"לי מתנהלים בצורה הכי מקצועית, יותר מכל המשלחות והארגונים שהגיעו לכאן, והשמועה על פעילותם מתפשטת די מהר. אם בנסיעותי בעולם אני מהסס בדרך כלל לספר מאיפה אני בא וחושש מתגובה עוינת למלה "ישראל", בהאיטי היום, ללא כל מליצה, אני חש גאווה גדולה ונדירה במדינה שלי.
הדס בתאריך 1/25/2010 11:52:44 AM
ועוד הערה אחת
ההצעות של פרופ' יואל דונחין ראויות לגיחוך,לא רק משום שכל הדברים שלטענתו מדינת ישראל היתה צריכה לספק להאיטי הם באחריות האו"ם אלא גם משום שהוא מציע למדינת ישראל לנקוט בגישת הראש הקטן : במקרה של אירוע אסוני על מדינת ישראל להתנער מיכולותיה המוכחות בתחום ההצלה והרפואה (כפי שהוכחו באסונות קודמים במקומות שונים בעולם) ובמקום זאת עליה להסתפק במשלוח של אמצעים ואביזרים וכסף.במקום סולידריות אנושית שיכולה להתבטא רק במפגש בין בני אדם,אלה הזקוקים לעזרה ואלה הנכונים לסייע הן בחילוץ והן בטיפול רפואי,פרופ' יואל דונחין מציע (כמו עידן רינג) להסתפק במשלוח ציוד ולהימנע מהמפגש הבלתי אמצעי בין ניצולי האסון למי שמסוגלים לסייע.
פרופ' יואל דונחין כתב "אבל כנראה שדקת שידור בטלוויזיה חשובה לעין ערוך מכל שיקול אחר, ולמעשה ישראל משתמשת באסונות כשדה אימון לחילוץ וטיפול רפואי."
אם על פי טענת דונחין המשלחת יצאה להאיטי רק על מנת לזכות בדקות שידור בטלוויזיה וכדי להתאמן בחילוץ וטיפול רפואי ולא מתוך שליחות אמיתית של צוותי רפואה והצלה ומתוך סולידריות הרי שאפשר לטעון כלפיו טענה דומה והיא שכל הקריירה הרפואית שלו לא נעשתה מתוך שליחות אלא מתוך רצון להאדיר את שמו ולהעשיר את חשבון הבנק שלו.
דונחין הוא מקרה מופלא של הפוסל במומו פוסל.
אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.
