שטפונות וארבה במדבר יהודה
נחל פרצים, רגע לפני
ערב לפני הרכיבה שלחתי לרפי את תחזית מזג האוויר של Ynet באיזור הטיול המתוכנן: "גשם כבד, סופות רעמים, חשש לשיטפונות". רפי הרגיע אותי ואמר "דני הביולוג, שמצטרף אלינו מחר, עשה פעם מחקר על זאבים בנגב, והוא אמר שלא יהיה מחר גשם". מעודד מהמידע המדעי המוצק הזה התעוררתי למחרת בארבע וחצי, הכנסתי את האופניים למכונית והתחלתי לנסוע לנקודת הכינוס בגשם שוטף. לאחר מספר דקות שברתי את דממת האלחוט והודעתי לרפי בקול נכאים שאני חוזר לפוך. רפי וגילי גערו בי במילים קשות ביותר ורפי הזכיר לי שדני, שחי עם להקות זאבים בערבה, אמר שלא יהיה היום גשם. כדי לא לאבד את מעט המוניטין שהצלחתי לרכוש בקבוצה, ומתוך הבנה שברמה התיאורטית בעצם לא יורד גשם, העברתי להילוך אמפיבי והמשכתי לפלס את דרכי לרמת השרון דרך מבול כבד.
לאחר העמסת כל הכבודה על הג'יפ של אמיר (ארבעה רוכבים על ציודם וכלי רכבם), פתחנו בנסיעה דרומה כאשר סופת הגשם מזנבת בנו מצפון. תוך כדי נסיעה קיבלנו דיווח שכביש ערד-ים-המלח נחסם בגלל מפולות סלעים. זיק התקווה שהרכיבה אולי תתבטל בכל זאת נמחה כשרפי וגילי החליטו לאגף את המפולות מדרום דרך צומת הערבה, ואמיר לתדהמתי לא הביע שום התנגדות. וכך המשכנו להתקדם לנקודת הזינוק בצומת זוהר, ממנה ציפתה לנו רכיבה (וולונטרית) של 30 ק"מ דרך גשם, בוץ, שטפונות, מפולות סלעים, ולהקות ארבה רטובות ועצבניות. בתחנת הדלק של בית קמה חברנו עם דני הביולוג. להפתעתי, דני עשה רושם של אדם סביר לחלוטין, על אף השנים נטולות הגשם בהן ינק חלב מעטיני זאבות בערבות הנגב.
הנסיעה לדרום ים המלח הייתה רגועה וחסרת אירועים באופן מפתיע. מזג האוויר הלך והתבהר כל שהדרמנו, אך גוש עננים שחור וענק המשיך לאיים ולסגור עלינו מצפון. לאחר חנייה והתארגנות בצומת זוהר יצאנו לדרך על האופניים. את החרגולים הראשונים פגשנו לאחר מספר דקות, מכרסמים להנאתם את צמחיית הערוץ. הם היו מופתעים מאד לראות רוכבי אופניים במזג אוויר כזה, והרשו לנו להחזיק ולצלם אותם כרצוננו. לאחר פנייה מזרחה שסומנה הן ברוג'ום והן ב GPS התחלנו לטפס על שלוחה מסוקסת למדי. בשיא השלוחה פגשנו קבוצת ג'יפאים ששאלו אותנו ברחמים אם שמענו את תחזית מזג האוויר. ואמנם, ברגע זה החשיכו השמיים וזרזיף גשם מעצבן החל לרדת.
בלי לבזבז זמן ותוך הכרה שהגשם הזה הוא בעצם טעות סטטיסטית שיש להתעלם ממנה המשכנו בדרך. והדרך הייתה דרך-לא-דרך, מחורצת בעשרות ערוצי נחל, דרדרות, עליות וירידות. בקיצור, רכיבה טכנית קשה ומאתגרת עם נוף מטמטם מכל הכיוונים ושמיים שחורים ונמוכים עם הבלחות מזדמנות של קרני שמש. דרך אגב – הג'יפים עשו מאמץ פתטי להמשיך אבל לא הצליחו להתגבר על המכשולים וקיפלו זנב.
לאחר כעשרים ק"מ של רכיבה הררית מצפון לדרום ירדנו מזרחה למישור עמיעז והגענו למערת הקמח. הרכיבה בקניון עד המערה הייתה תענוג צרוף, אך המערה הייתה סגורה עקב חשש להתמוטטות. משם המשכנו להפסקת קפה מתחת מפל יבש בגובה של כעשרים מטר, תוך תקווה שהשיטפונות יתחילו ביום הבא. לאחר מכן התחברנו לערוץ של נחל פרצים עליו רכבנו עוד כשבעה ק"מ עד נקודת הסיום.
הייתה רכיבה משובחת במסלול מדברי-הררי יפהפה – חוואר על הזמן. לא ברור אם היה לנו מזל לא נורמלי עם מזג האוויר, או שאנשי הזאבים יודעים על מה הם מדברים. עם אי הודאות הזאת נצטרך לחיות עד הרכיבה הבאה עם רפי וצוות החזאים שלו.
פורסם ב 30 בינואר 2005 17:01 במדור יומן רכיבות אופני הרים | 12 תגובות
התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.
זורגי בתאריך 1/30/2005 5:59:23 PM
יפה מאוד!
פעם התבררתי לילה שלם באזור הזה, עם ירח מלא הוא ממש קסום.
איילת [אתר] בתאריך 1/30/2005 6:09:00 PM
איחולי פתיחה
ושוב, ברכות על הספר שיצא בקרוב, אני מבטיחה להסתכל בחנות ההוצאה ולתת למישהו להעריך אותו בשבילי... :)
נהניתי מסגנון הכתיבה.
אגב, אני האחרונה לכפור באמיתות מיתולוגיות כדוגמת אנשי הזאבים ועדיין, אני ממליצה על weather.com, ככה בשקט, בלי שאף אחד יודע.
אילה בתאריך 1/30/2005 10:43:24 PM
Real wild child
לקרוא ולהרגיש שאתה חצי שם. צריך להצמיד בולמי זעזועים לכיסא. איזה יופי !
דרור פויר [אתר] בתאריך 1/31/2005 12:11:40 AM
ללא נושא
בוא'נה, זה מגניב לאללה! ברוך הבא ושחק אותה.
אני נרשם ב-RSS
גרי אפשטיין [אתר] בתאריך 1/31/2005 10:01:36 AM
ללא נושא
הצילום האחרון מזכיר לי את אישתי המנוחה רוחמה כשהייתה מאדימה מעצבים עלי.
אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.
