הכירו את "הפילוסוף הבודד"
כהכנה למעבר של כולנו לפורמט החדש של רשימות פתחתי בלוג חדש בוורדפרס. אתם מוזמנים לבקר את "הפילוסוף הבודד".
פורסם ב 21 בדצמבר 2009 21:30 במדור הדעות שלי - מאמרים | 0 תגובות | אפשרויות
מחשבות על לוקרטיוס ומונטיין
אני מאד אוהב לראות בבלוג מעבדה למחשבות. הייתי רוצה לחלוק עמכם היום כמה מחשבות ואולי ללטש אותם באמצעות הדיון עמכם.
כבר כמה חודשים שאני קורא באיטיות ולהנאתי (וממש לא לצורך עבודת הדוקטורט) את "על טבע היקום" של לוקרטיוס ואת המסות של מונטיין. שני הוגים שונים שחיו בשתי תקופות שונות. שניהם מקסימים.
מחשבה אחת
אצל מונטיין, שלא ברור אם אמו הייתה ממש יהודייה או נצר למשפחת אנוסים, אך ברור שהוא עצמו חי חיים קתוליים, מצאתי משפט שעורר בי הרבה מאד מחשבות. במסה שלו "על התהילה" הוא עוסק, בין השאר, בתופעת האליליות מול האלוהות הטרנסצנדנטית וכותב כך: "לכל חברה קיים אל העומד בראשה - בכזב לכל האחרים; באמת ובתמים כאשר הוא האל שבשמו הוציא משה את בני ישראל ממצרים". כלומר, האלילים, בעיניו של מונטיין, הם אלילי כזב לעומת הקב"ה שהוא א-ל אמת. די פשוט לקבל את העובדה שהוא רואה את האלוהות הטרנסצנדנטית כאלוהות אמת. הוא הרי היה מונותיאיסט. מה שמפליא הוא שבתור קתולי הוא לא מנצל את ההזדמנות להאדיר את שמו של ישו או את השילוש הקדוש אלא משבח את "האל שבשמו הוציא משה את בני ישראל ממצרים". אני תוהה:
א. האם יציאת מצרים היא שמחזקת אצלו את האמונה באלוקות הזו של משה? ב. האם הוא דחה את האמונה הקתולית בשילוש וקיבל את האמונה היהודית באל אחד טרנסצנדנטי?
דבר אחד ברור, מונטיין היה אמיץ. מילים כאלו במאה ה- 16 בצרפת הם ייחודיות בכל קנה מידה.
מחשבה שניה
לוקרטיוס הוא מקסים. הכתיבה המחורזת שלו על טבע היקום, גם אם היא אפיקוריאנית ודוחה לחלוטין את תפיסת הבריאה היהודית, עדיין יפהפיה. לוקרטיוס דוחה לחלוטין את הבריאה. מבחינתו החומר הוא קדום ולא תיתכן בריאה יש מאין. חשבתי לעצמי היום שהדיון אודות בריאה מול קדמות החומר היא שאלה פילוסופית של הנחות יסוד ללא אפשרות כלל לפתרון, כי אם התקיימה בריאה, היא קדמה לחלל ולזמן והמדע מסוגל לענות על שאלות אך ורק מתוך בחינת הקטגוריות של חלל וזמן. השאלה אינה מדעית כלל. היא למעשה שאלה תיאולוגית ואתית ועוסקת בשאלת חירות האדם מול דטרמיניזם חומרי המגביל את חירות האדם. חסידי הבריאה, חייבים להניח את הנחת היסוד של הבריאה אם הם רוצים לטעון שאת העולם ברא אל חירותי לחלוטין שלא הוגבל בחומר קדום. כטענת המשך הם יטענו שהאדם נברא ב"צלם אלוקים" - כלומר גם הוא חירותי כאלוקיו ואינו מוגבל על ידי חומר גופו. כח רצונו וצלם אלוקים שבו מאפשרים לו בחירה חירותית לחלוטין לפעול על פי המוסר האלוקי. לעומתם, חסידי קדמות החומר יטענו בדרך כלל שהעולם קדום, שאין בורא, אין מוסר אלוקי ובכל מקרה המוסר האוטונומי של האדם מוגבל באופן דטרמיניסטי על ידי חומר גופו והעולם החומרי. נראה שאין הכרעה בשאלת הבריאה והיא למעשה הנחת יסוד הקודמת להחלטות אתיות.
אלו כמובן מחשבות ראשוניות, עדיין לא מלוטשות. אשמח ללטש את המחשבות הללו אתכם.
לילה טוב לכולם,
שמוליק
פורסם ב 22 בספטמבר 2009 20:19 במדור הדעות שלי - מאמרים | 0 תגובות | אפשרויות
על יומרנות פסאודו-אקדמית
הפוסט הזה הוא על עניין עקרוני. זו הסיבה שלא יופיעו בו שמות, לא של אנשים ולא של מקומות.
לפני כשבועיים נודע לי שלמכינה ישיבתית קדם-צבאית, בה לומדים מטובי הבנים בציבור הדתי לאומי, הוזמן מרצה, ד"ר כמובן, שאף הסתייע בתואר זה ובהיותו מרצה בכיר במסגרת צבאית חשובה. אותו מרצה הרצה בפני הצעירים הללו המכינים עצמם לשירות הצבאי, בעיקר מבחינה ערכית. ההרצאה עסקה בשינויי האקלים ובהתחממות כדור הארץ והמסר העיקרי שעבר בה היה שכל העניין הזה הוא בולשיט אחד גדול של כמה ירוקים קיצוניים. למותר לציין שלאיש לא הייתה כל הכשרה אקדמית סביבתית והוא בחר לעסוק בנושא שלא התמחה בו כלל.
אין כל טעם לנסות להתמודד עם מכחישי שינויי האקלים. ברור שהם מצויים במקום שאינו מחובר למציאות שכן הסוגייה הזו הוכרעה על ידי הקונצנזוס המדעי לפני שנים. כן, התחממות כדור הארץ זו עובדה קיימת.כן, הגורם הוא אנושי. כן, שינויי האקלים הם תוצאה נהדרת פרי מעשי ידינו. כל הכחשה של המציאות הזו, מטרתה התנערות מאחריות והתנערות ממחויבות לנקיטת פעילות הן ברמה הבינלאומית, הן ברמת המדינה והן ברמה האישית.
לעומת חוסר התועלת בהשקעת מאמצים מול מכחישי שינויי האקלים, יש חשיבות עליונה למנוע הגעתם של מרצים נואלים שכאלה אל מכינות קדם-צבאיות בהם נמצא נוער מופלא אך גם לא-בשל לבחינה ביקורתית של הרצאות מעין אלו. אני מתחלחל מעצם המחשבה שחלק ניכר מתוך כ- 140 הבחורים שהקשיבו להרצאה , יקימו יום אחד בית בישראל וכל מה שיהיה להם לומר על התחממות כדור הארץ יהיה שזה "שטויות במיץ עגבניות".
כמובן שהתקשרתי לאותה מכינה על מנת למחות ולהסביר שליהדות יש אתיקה סביבתית שמונעת מאיתנו התנערות מאחריות אבל עד עכשיו איני בטוח שלא נגרם נזק בלתי הפיך.
באותו שבוע נחשפתי לד"ר נוסף שמשתמש בתוארו בגאון וכותב מסות שלמות בנושאים שונים. בין השאר הוא החליט גם לכתוב מאמרים ומסות העוסקות במחשבת ישראל, מסות שביניהן לבין יושרה אקדמית אין כל קשר. אני משוכנע שהאיש מעולם לא למד יהדות לעומק, שלא חבש את ספסל הישיבה הגבוהה ולו לשנה אחת בלבד. האיש הרשה לעצמו להשתמש בתוארו על מנת לכתוב בתחום שכלל לא להתמחה בו.
בדרך כלל אני מחשיב את עצמי לאדם די רגוע אולם היומרנות הפסאודו-אקדמית הזו הכעיסה אותי מאד, בעיקר בשל הזילות שהיא תגרום לעולם האקדמי הרציני.
האם ניתן לשרש תופעה כזו? מסופקני. אבל להעלות אותה על נס ולגנות אותה, זוהי מחויבותו של כל מי שמבקש לשמר את היושרה האקדמית.
פורסם ב 21 בספטמבר 2009 20:07 במדור הדעות שלי - מאמרים | 40 תגובות | אפשרויות
תפלה לשנה גשומה
אני אוהב מאד לקרוא את אביב לביא. בעיניי הוא כותב מצוין ואיש עם המון אכפתיות לנושא העיקרי עליו הוא כותב - סביבה.
לפני כעשרה ימים, אביב כתב על תפילת הגשם שאמורה להינשא סימולטנית במספר בתי כנסת עתיקים בצפון הארץ. עם זאת שהוא לא מתנגד לתפילות, כתב לביא, הוא רואה בהן בעיקר דרך להתנער מאחריות.
אני לעומת זאת סבור שצריך להתבונן על מושג התפילה באופן שונה לגמרי. ניתן לראות את התפילה כתהליך רפלקטיבי (תהליך של מחשבה פנימית והתכווננות) על נושא ספציפי או על מחזור זמן. כך לדוגמא, התפילות היומיות נועדו ליצור הפסקה במהלך היום בו אנו חושבים על פעילותינו בייחס לייעוד שבחרנו לעצמנו. באותו אופן, תפילת הגשם יכולה להיתפס כרפלקציה על משבר המים שלנו ועל מחשבות לניצול נכון יותר של המים ולחסכון במשאב החשוב הזה. אצלי, לדוגמא, כבר התקבלה החלטה פנימית שלא לתת למי גשמים שאני יכול לנצל, ללכת לאיבוד.
תפילה לשנה גשומה, תפילה לעולם מתוקן יותר יכולים להביא לרפלקציה שתוביל למהלך פעיל לתיקון העולם. העולם כולו עומד השנה בפני הכרעות חשובות מאד. ועידת קופנהגן שתעסוק באמנה חדשה להתמודדות עם שינויי האקלים, זקוקה לתפילות רבות להצלחת המתדיינים. יש חשיבות לתפילה כפי שיש חשיבות לאקטיביזם מעשי ותקשורתי. רק שילוב נכון של כל דרכי הפעולה האנושיות יביאו לתיקון עולם אמיתי.
נתפלל לשנה גשומה. נתפלל להתעוררות האנושות למציאות האמיתית בו היא שרויה, נתפלל לכך שבני האדם יעדיפו את האינטרס בר הקיימא על פני ראייה קצרת טווח, נתפלל יחד לתיקון עולם במלכות שדי.
שלכם,
בתפילת שנה טובה וגשומה,
שמוליק
פורסם ב 21 בספטמבר 2009 19:23 במדור הדעות שלי - מאמרים | 0 תגובות | אפשרויות
מכתב הבלוגרים לשר להגנת הסביבה
לאחרונה חתמתי על מכתב הבלוגרים לשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן. המכתב קורא לשר לסייע בבלימת המרוץ המטורף של נתניהו להפרטת קרקעות ישראל (ותודה לאיתמר כהן, "אופנן", בלוגר מצוין שדואג להפעיל אותנו כיאות). כמו כן מפנה אתכם לפוסט קודם שכתבתי בנושא.
הנה המכתב:
לכבוד השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן
פורסם ב 28 ביולי 2009 06:24 במדור הדעות שלי - מאמרים | 0 תגובות | אפשרויות
כביש 6 ותשטיפי כבישים
תודו שצירוף המילים "תשטיפי כבישים" לא ממש שגור בפיכם.
עם פתיחת קטע 18 של כביש 6 - חוצה ישראל, מסתבר שתשטיפים מהכביש הזה עלולים לזהם אזורים רגישים הידרולוגית ולמעשה פותחים פתח לתחקיר שלם שצריך לבצע לגבי הנושא הזה בכל כבישי ישראל.
ממליץ על קריאת הכתבה המצ"ב כמו גם את מאמרו של ד"ר אורי שיינס, יו"ר מועצת המומחים של התנועה הירוקה.
פורסם ב 26 ביולי 2009 22:56 במדור הדעות שלי - מאמרים | 1 תגובות | אפשרויות
כמה תהיות אודות הפרטת הקרקעות
אני מניח שכולם, פחות או יותר, מודעים למאמצים הלא-נורמליים שנתניהו עושה כדי להעביר את הפרטת קרקעות המדינה (המכונה בשם המטעה - "הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל").
מזה זמן מה שאני תוהה אם אין אנחנו רואים לנגד עינינו את אותו נתניהו, המניפולטור הבלתי נלאה, שהכרנו כבר בשנת 1996. כאילו כלום לא קרה מאז, כלום לא השתנה. אני תוהה עם המע"מ על הפירות והירקות לא היה איזשהו תרגיל הסחה והטעיה ענק שנועד להסיח את דעת פעילי הסביבה והחברה מ"הדבר האמיתי" - הפרטת קרקעות המדינה. בזמן ששיחקנו עם סיפורי המע"מ, נתניהו הכין בשקט את המהלך הנדל"ני הענק וניסה להעביר אותו בבליץ פרלמנטרי שהתקיים בועדת הכלכלה ובמליאה.
נראה שאי אפשר להאכיל את הציבור בישראל בקש לאורך זמן. זו הסיבה להתנגדותה של הקואליציה עצמה להעברת המהלך הזה באופן בלתי אחראי בזמן כה קצר.
חייבים להבהיר. "הרפורמה" כוללת בתוכה היבטים פרוצדורליים והיבטים הפרטתיים. אין כל חולק על כך שיש לייעל את התהליכים הביורוקרטיים של מינהל מקרקעי ישראל. המחלוקת נעוצה בניסיון להפריט כמות כל כך גדולה של קרקע בניגוד לאתיקת האדמה המסורתית של עם ישראל. אתיקה זו גורסת כי הקרקע היא מתת-אל. ברצותו הוא משאיל את האדמה לשימושו של העם היהודי וברצותו הוא נוטלה מהם ומעניקה לאחרים לשימור. את האדמה הטובה הזו יש לנהל בתבונה תוך שימור האינטרסים של כלל הציבור.
"והארץ לא תמכר לצמיתות, כי לי הארץ, כי גרים ותושבים אתם עמדי".
השבוע, העם בישראל צריך לומר "לא" למדיניות הפרטת הקרקעות של נתניהו וכן לאתיקת האדמה המקראית.
ממליץ לכם לקרוא עוד על כך במאמריהם של אבי דבוש - יו"ר מזכירות התנועה הירוקה ופרופ' אלון טל, סגן יו"ר התנועה הירוקה.
פורסם ב 26 ביולי 2009 22:24 במדור הדעות שלי - מאמרים | 1 תגובות | אפשרויות
כתף קרה להתחממות הגלובלית
ביום שישי האחרון התפרסמה במוסף "שבת" של העיתון "מקור ראשון" סקירה שכתבתי על הספר "רשימות מאיזור אסון: אדם, טבע ושינויי האקלים".
"רשימות מאיזור אסון" הוא ספרה של העיתונאית אליזבת קולברט, שיצרה מסמך מרתק המדגים את שינויי האקלים והפוליטיקה המתנהלת סביבם.
שמח להגיש לכם את הסקירה ומקווה שתיהנו.
פורסם ב 5 ביולי 2009 19:12 במדור ביקורות ספרים שכתבתי | 2 תגובות | אפשרויות
התנועה הירוקה - לא עוצרת בירוק
פורסם ב 24 ביוני 2009 15:04 במדור הדעות שלי - מאמרים | 8 תגובות | אפשרויות
הבטחות צריך לקיים - אייטמים סביבתיים חשובים
שלום לכולם,
הבטחות צריך לקיים. מי שצריכים במיוחד לקחת את זה לתשומות ליבם הם הפוליטיקאים וכל מי שקשור אליהם. לכן, כשהסתכלתי לאחרונה בבלוג שלי, שמתי לב שהבטחתי קישורים לכמה מאמרים חשובים של הרב דב ברקוביץ על יהדות וסביבה ועדיין לא העליתי אותם. אז נתחיל עם הבטחות ונמשיך לעוד כמה אייטמים חשובים, בעיניי כמובן.
1. את המאמרים החשובים של הרב ברקוביץ' על מים ועל "בל תשחית" תוכלו לקרוא בקישור הזה.
2. לאחרונה נבחרתי לשמש כדובר התנועה הירוקה. אחד האייטמים הראשונים שקידמתי הוא מאמרו של ערן בן ימיני, יו"ר התנועה הירוקה, על היישוב "מרשם" המתוכנן לקום בחבל לכיש. לעיונכם.
3. לקראת שבועות נתבקשתי לכתוב על "ארץ התנ"ך שלי". הנה מה שכתבתי.
אשמח לתגובות על הכל.
שלכם,
שמוליק
פורסם ב 2 ביוני 2009 20:25 במדור הדעות שלי - מאמרים | 0 תגובות | אפשרויות
אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.
