מחיר התהילה של רוני ערמון

זו קונספירציה מופרכת מכיוון שהיא מייחסת לאנשי השב"כ ידע ומיומנות בלוחמה באמצעות שיווק ויראלי.
עוד רחוק היום שבו השב"כ יהיה מסוגל לפעול בדרכים מקוריות כאלה.

שפועל מטעם עצמו. קשה להאמין שהשב"כ מנסה ליחצן עצמו בדרך זו.

וגם ביום הזכרון אין לו, לפטריוט כביכול, כבוד לנהרגים כפי שאפשר לראות למשל כאן:
http://www.haaretz.co.il/hasit....bSubContrassID=0&itemNo=711718

http://www.haaretz.co.il/hasit....bSubContrassID=0&itemNo=711714
האם הוא טרול חרוץ במיוחד (ומשכים קום) או פרובוקטור של השב"כ?

בעומק של הדברים, אין ממש סתירה בין שני התפקודים.
כל ההבדל הוא בין מניאק שיודע שהוא מניאק, למניאק שלא יודע.
הטרול-פרובוקטור שבמקרה שלי (הידוע גם כמגיב בעל שם גנוב אחר ברשימות) הוא קרוב לודאי מניאק מהסוג הראשון.

אני מכיר את הסיפור של ערמון הרבה זמן.

אינני אנרכיסט, או פעיל באחד מהדברים שהוא הקים, והקשר היחיד שלי עימו היה קניית הספר שלו, שעדיין לא קראתי. כך שאני שמח על דברי השבח על האיש, משום שפרטים אלו לא ידועים לי.

השאלה העיקרית שהעלתי בבלוג, היא למה המדינה לא עושה דבר כנגד ההטרדות האלה, הרי הוא הגיש תלונה במשטרה, והמשטרה סגרה את התיק.

ערמון טוען בתוקף שזה השב"כ, אני ממש לא יודע. בכל מקרה, זה שאתה פראנואיד לא אומר שלא רודפים אחריך.

מומלץ בחום להיכנס לקרוא את התגובות של "ליעם", כנראה המטריד הסדרתי, שהגיע אלי דרך חיפוש בגוגל "רוני ערמון" וניסה לשכנע אותי ארוכות למה רוני ערמון הוא איש כה רע.

נתתי לו חופש להתבטא, תוך שאני שומר על היכולת שלי למחוק, אבל נאלצתי לסיים את שיחתנו הלא עניינית באיום עליו שלא יכתוב יותר תגובות בבלוג.

הוא לא חזר יותר.

ודאי שזה השב"כ. רק מצב של הכחשה פסיכולוגית יכול להוביל למסקנה אחרת. קשה מאד לישראלי הממוצע עדיין לקבל שהשלטונות, על זרועותיהם השונות, מתנכלים סתם ל*יהודים* - בשרירות, או מטעמים פוליטיים, או פחות מזה, מטעמיים אישיים, מניעה של חשיפת שחיתות, התחשבנות עם החבר/ה לשעבר, וכולי.
--
הכתובת על הקיר תרתי משמע, ופה ממשיכים לשאול האם זה גשם או אולי זה לא.
--
המשטרה סוגרת את התיקים האלה בתירוצים תמוהים וחצופים מתוך ידיעה שיש להם גיבוי מוחלט. ועכשיו עם מינויו של דיכטר לשר המשטרה, המצב יחמיר עוד יותר מבחינת כסת"חים על כל מה שהיה בזמן שהוא שרת שם.
--
הפתרון היחידי - לדבר על זה, כמו כאן, בגילוי לב. ויפה שפתחת בדיון הזה. מתוך שיתוף המידע של נפגעים, אפשר יהיה גם להקטין את התופעה, את הבידוד של כל נפגע, ומכאן את האפקטיביות של ההתקפה על השם הטוב.
--
כמו כן, יש פה מוחות לא רעים בתחום המחשבים שיכולים להשיא עצות מעשיות.

התחרות עם הבלוג של איריס מתחילה להיות צמודה יותר מיום ליום. קשה להאמין שעד לפני חודשיים היא היתה המועמדת היחידה לאליפות.

באמת, שאלתי את עצמי אם במקרה איריס או מתי השתלטו לך על הבלוג. או שאולי זה השב"כ, אני יודע?

(לא, בעצם השב"כ לא יכול להיות כל כך מתוחכם. הם כולם בריונים אטומים, כידוע, שעוקבים אחרי מהפכנים כמו הצועד בנעליו. חוץ מכאשר הם מצילים את החיים שלכם חמש פעמים ביום בלי שאתם יודעים בכלל, כלומר)

נדמה לי שאנחנו מסכימים שצריך שירות ביטחון, ושהשב"כ עושה הרבה דברים חשובים. אני גם יכול לגלות לכם בסוד שבמשך השנים היו לי יותר חברים בשב"כ מאשר חברים שנחקרו על ידי השב"כ. העניין הוא שבכל ארגון ביטחון יש בעיות שנובעות מכך שיש לו כוח רב ושיש הסכמה שבשתיקה שהוא - בלית ברירה כמובן - אמור לעשות גם דברים מלוכלכים כדי לשמור על בטחון המדינה. השאלה היא מה קורה כאשר מישהו טועה בשיקול דעת או נותן חופש יתר לפרובוקטורים.

אבישי רביב הוא דוגמא לפרובוקטור שכנראה יצא משליטה. זו כנראה לא הדוגמא היחידה. וצריך להבין שרבים מאתנו - גם אתם וגם אני - עלולים להפוך בזמן כזה או אחר לאוייבי המדינה, בטעות או בגלל שמישהו רוצה לחסל איתנו חשבונות. קל להצדיק כל מה שהשב"כ עושה מתוך מחשבה שאם הוא רודף אחרי מישהו אז בטח יש לו סיבה טובה. אבל יש המון סיבות טובות לארגון ממשלתי לעשות דברים - צורך בתקציב, אמביציה מוגזמת, טעות של פקיד.

אני לא יודע עם השב"כ עוקב אחרי רוני ערמון, אני לא יודע אם רוני ערמון אנס אנשים, אני לא יודע אם רוני ערמון פועל נגד המדינה ואני לא יודע אם הוא לא סוכן שב"כ סמוי.

בהתחשב בכל הדברים שאני לא יודע, הייתי מתנסח טיפה יותר בזהירות ולא רץ להאשים את השב"כ (למה דוקא את השב"כ? הרי כהנא היה סוכן CIA). הפוסט שלך עוד סביר אבל "עברתי בסביבה" הכניס/ה אותו לקטגורית הפוסטים שאיריס היתה בקלות מתבלבלת וחושבת שהיא כתבה אותם.

אני לא טוען שהשב"כ רודף אחריו. נראה לי שגם שוקי לא. מה שאנחנו טוענים (שוקי, תקן אותי אם אני טועה) שיש סיכוי לא רע בכלל שזה השב"כ.

לא חשבתי כשקראתי לבלוג שלי "עולם חדש מופלא" אני אתחיל לחשוש שסוכני שב"כ ידפקו לי בדלת.

באם זה לא אנשי שב"כ אלא "סתם" קיצוניים, זה עדיין מטורף, כי המדינה לא עושה כנגד זה כלום, וזה יכול גם לקרות לי, לשוקי, ולך.

הפעלת פרובוקטורים היא שיטה שלא משתמשים בה לעתים קרובות כל כך, במיוחד לא מאז אותו מקרה מצער.
לארגון ממשלתי אגב, יותר קל שלא להמציא לעצמו משימות, מאשר להקים ולתחזק רשת מסועפת של
מוקיונים בתשלום.
תיאורית ה"יותר מדי כח אז בוא נעשה שטויות" היא תיאוריה מוטעית שהושרשה עמוק, בדומה לתיאוריית
"צבאות מעוניינים במלחמות כדי להצדיק את קיומם"

נ.ב הקלישאה "טעות של פקיד" היא דמגוגית לחלוטין. האם טעות של "איש שטח" או "בכיר בארגון" הן שכיחות פחות מטעויות של "פקידים"? אולי יותר?.

מרבית הארגונים מהווים ממילא רשת מסועפת של מוקיונים בתשלום.

סוג של אנרכיסט ציני שכזה.
זה מאוד מגניב היום, להיות ככה.
אני מקווה שזה משיג לך הרבה בחורות\בחורים, ע"פ העדפתך.

מקריאה בבלוג עולה שהצבעת\התפקדת למפלגת העבודה,
מה שהופך אותך למומחה גדול ממני בנושא מוקיונים.
קבל את התנצלותי הכנה.