דווקא עכשיו - ניהול ידע: ללמוד, להבין ולעשות
למה ללמוד ניהול ידע דווקא עכשיו?!
מאיפה 'זה' הגיע?!
מצורך אמיתי. בשנת 1999, פרסם Larry Prusak, אז - איש חברת IBM, מאמר מכונן הנושא את הכותרת: Where did knowledge management come from?. המאמר סוקר את ההיסטוריה של תחום ניהול הידע, מביא תובנות על מצבו הנוכחי (נכון ל 1999) ומציע כיוונים אפשריים להתפתחותו בעתיד.
המאמר, אחד המרתקים שקראתי בתחום, ושמאז - אני ממליץ עליו לכל עמית והוא נכלל בסילבוס של קורסי ניהול הידע שלי, סוקר בצורה מרתקת מדוע ארגונים החלו לעסוק בניהול הידע לקראת סוף שנות התשעים של המאה הקודמת, ואיך התחום התפתח מאז. במאמרו, Prusak מציג ומתאר תהליכים כלכליים, סוציולוגיים, פילוסופיים ופסיכולוגיים אשר הביאו לכך שארגונים החלו לעסוק במשאב המרכזי שלהם, הידע, ובצורך בניהולו המושכל ושימוש בו. בהמשך, הוא מצביע על שלושת המרכיבים המרכזיים של ניהול ידע בארגונים: התרבות הארגונית והניהולית, התהליכים העסקיים שבליבת הארגון והתשתיות התומכות את התרבות, התהליכים והידע הארגוני.
ואצלנו?!
כתבתי לא מזמן על כך שבמספר ארגונים בישראל, בחודשים האחרונים, מסיבות שונות כמו של קיצוצים בתקציב, שינויים ארגוניים, מיזוגים ורכישות, הוחלט על ביטול/הקפאה/השהייה/השעייה של 'ניהול הידע'. בתרגום מ 'עברית' ל 'ארגונית מדוברת', מה שנעשה בפועל הוא סיום תפקידו של מנהל הידע (הנחשב לתקורה ניהולית משמעותית ויקרה) והמשך/העברת האחריות ל 'ניהול הידע' ליחידת ה IT בארגון, ל 'תחזוקה שוטפת' של 'מערכות ניהול הידע'.
בעת הזו, דווקא עכשיו, כאשר חשרת עננים כבדה נראית באופק הכלכלי הגלובלי והלוקלי, כשמחד יש דיווח בתקשורת על גלי פיטורים הצפויים לאחר החגים (שזה מדאיג) ומאידך דיווחים בתקשורת על הזמת השמועות (שזה מדאיג אולי יותר...) - ראוי לארגונים להקדיש חשיבה למקומו של הידע בארגון, ובעיקר - ליצירת סביבה המכבדת את הידע והיודע, ומאפשרת לידע לצמוח ולהתפתח.
למה אצלנו זה 'ככה'?!
כבר עשר שנים שאני מתבונן מקרוב ומרחוק כצופה, חוקר, מורה ומלווה של תהליכי למידה וניהול ידע בארגונים בישראל. היו ויש הצלחות מרשימות ביותר, ארגונים הלומדים ומנהלים ידע ועושים זאת בצורה טבעית, כשגרה, תוך כבוד לידע וליודע. אני יכול לומר כי בעשור שחלף, הנדנדה של 'פופולאריות' ניהול הידע בארגונים בישראל אף פעם לא הרקיעה לשחקים, אך יחד עם זאת היו לה תקופות טובות: ארגונים השקיעו ומשקיעים זמן ארגוני, קשב ניהולי, משאבים - בעיקר, באותם ארגונים שהפנימו לעומק מהו ניהול הידע באמת, ומכירים בכך כי מדובר בתהליך שינוי, האורֵך וצורֵך זמן.
אבל אני הייתי גם עֵד ל Promise, להבטחה הגדולה שנישאה בפי ספקי פתרונות טכנולוגיים ולהתלהבות שגילו הארגונים שבפניהם הוצגו פתרונות ויישומים כאלה, תחת האמירה "If you build it, they will come...", ולצערי, הייתי גם עֵד ל Practice, לאכזבות, לתסכולים, למפח הנפש ואובדן האמון באֵל הטכנולוגי שהכזיב, במציאות העצובה שאמרה: "השקענו כל כך הרבה כסף, יישמנו את הפתרונות הטכנולוגיים המתקדמים ביותר" אז "איך זה שאף אחד לא 'נכנס'? אף אחד לא 'מעדכן'?..."למה?
משום שניהול הידע בארגון אינו 'ניהול של הידע', אלא ניהול בעידן של ידע.
זו אינה סמנטיקה או משחק מלים מילולי סתמי. ארגונים שסברו בטעות כי ידע הוא 'חפץ' מוחשי אותו ניתן 'לקחת', 'להעביר', 'לאחסן', 'לקטלג,ב 'מחסן' - נטו לבחור ולאמץ פתרונות טכנולוגיים: לרכוש ולהתקין בסיסי נתונים, יישומי מידע, מערכות מידע ונתונים - ולתוכם 'להעביר' מסמכים, קבצים, מצגות, ו'לאחסן' אותם שם מתוך תקווה/ציפיה שמישהו שמעוניין בהם, יטרח לאחזר אותם...התאכזבו לגלות שהמאמץ 'להפוך את הידע הסמוי בראשם של מומחים ולהפוך אותו לידע גלוי אותו ניתן לאחסן ולהתשמש בעת הצורך' הוא מאמץ עקר. מומחים ובעלי ידע לא מעוניינים 'לתת' את מה שהם יודעים. אבל, הם מאוד מעוניינים לספר על מה שהם יודעים - אם הם יאמינו כי יש עניין ורצון ללמוד מהם. את האמון הזה, את התחושה הזו, אין שום אפשרות לממש באופן טכנולוגי. ידע, כמו שאומר Prusak, האו דבר 'חברתי' ומתרחש רק באינטראקציות חברתיות. לכן, צריך ליצור אינטראקציות כאלה על מנת לאפשר לבעלי הידע להיפגש, לשוחח, לקיים דיאלוג מקצועי פתוח וצומח.
אז למה ללמוד ו 'לעשות' ניהול ידע - (דווקא) עכשיו?
למה עכשיו?!
כי דווקא בעת הזו, יש אינטרס המשותף גם למנהלים וגם לעובדים בארגונים להתמקד בנכסי הידע והיכולות שלהם, להתאמץ ולהתרכז בהעמקת ובהעצמת יכולות הליבה שלהם, לאַתֵּר מנועי צמיחה חדשים - תחומי ידע בהם יש להם יתרון יחסי, לפשט ולטייב את תהליכי הליבה שלהם כדי להתמודד טוב יותר עם התחרות הפנימית והחיצונית בשוק בו הארגון פועל, להרחיב ולבסס את האווירה, האמון בין המנהלים והעובדים, כדי שיחושו נוח לשתף פעולה לטובת עתיד ארגוני ומקצועי משותף.
כמובן שלא מומלץ לחכות למשבר שיפרוץ, כדי שיהווה זַרַז לשינוי. אבל, אם אנחנו חוזים וחווים משבר, עדיף לנסות ולנצל את ההזדמנות הארגונית על מנת להשקיע בתהליך שיכול לשאת פירות מקווים לא רק בטווח הארוך, אלא גם בטווח הבינוני ואפילו הקצר. אם רק עושים זאת נכון.
לא צריך להמציא את הגלגל. הוא כבר הומצא. מספיק לשוב ולקרוא במאמרו של Prusak, להבין כי מדובר בתקופה בה מתקיימים (שוב) תהליכים אשר ישפיעו לשנים רבות על ארגונים, תהליכים בהם ללמידה ולידע מקום מרכזי בפיתוח שירותים ומוצרים חדשים ומלהיבים ללקוחות - שזו תכלית קיומם של ארגונים באשר הם, יהיו עסקיים או יהיו ארגוני מגזר שלישי. תהליכים אשר חיוני לקיימם אך יחד עם זאת הם אינם פשוטים, אך מאתגרים ביותר. כמו כל תחום מקצועי, גם ניהול הידע הוא תחום מקצועי, מתפתח וצומח. כמו כל תחום מקצועי, מי שרוצה לעסוק בו, צריך ללמוד ולהתמקצע. מיש רוצה להצליח בתכנית ללמידה ארגונית וניהול ידע, צריך ללמוד איך לעשות זאת.
צריך ללמוד את זה כי מדובר בשילוב עדין ומאוד ייחודי של שלושה עולמות תוכן: התרבות (הארגון, הניהול, רתימת השותפים ויצירת שיח), התהליכים (תהליכי עבודה, ערכים עסקיים) ותשתיות תומכות (טכנולוגיה, מערכות מידע ונתונים) - והחשוב מכל - השילוב הנכון והתִּכלוּל המדויק בין שלושת אלה, במינון הנכון, ובמיקוד הנכון, ולעשות זאת נכון: התערבות 'כירורגית' תוך כדי תנועה, מבלי לשבש אף לא אחת מתתי המערכות המרכיבות את המערכת הארגונית. בעת הזאת במיוחד, במציאות כאוטית ומשתנה תדיר, צריך ללמוד את זה נכון, כדי להצליח.
מלה אחרונה:
בתחילת דרכי המקצועית בתחום זה, סיפר לי חבר על אמרה הלקוחה מהמקורות וזו לשונה: "ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קניינך קנה בינה" (משלי ד' פסוק ז).
כמה פשוט ונכון.
בהצלחה.
פורסם ב 23 באוקטובר 2008 18:26 במדור תשתיות תומכות ידע | 1 תגובות
התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.
דן נועם [אתר] בתאריך 10/25/2008 4:26:26 PM
ניהול ידע - לא רק רצוי, אלא הכרחי
כל מילה, מילה בסלע.
מאמרים ומחקרים אשר קראתי לאחרונה, ושניתן לקרוא עליהם בבלוג שלי בפוסטים שפרסמתי על מהפכת המידע, מצביעים על כך שניהול ידע הוא הכרחי לארגונים אשר רוצים לשרוד ולהצליח בעולם הכלכלי החדש והגלובלי. ניתן לראות שניהול יעיל של התהליכים הבסיסיים (כספים, מלאי, מכירות, וכדומה) הוא הכרחי וחשוב אבל כבר אינו מספיק. השגת יתרון יחסי בעולם הכלכלי של היום מחייבת לטפל נכון בתהליכים מורכבים כגון קשרי לקוחות, חדשנות ושיווק. כאן מערכות מידע לא יספיקו. על מנת לטפל נכון בתהליכים אלו יש צורך לשלב בין תרבות, תהליכים וטכנולוגיה. יש צורך לעשות ניהול בעידן של ידע
אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.
