עולים התלמידים על רבם
על הבלוגרים והבלוגריות 'שלי'
אין הנאה וגאווה גדולה יותר למורה, מאשר לראות ולהיווכח כי תלמידיו עולים עליו.
לפני מספר שנים העליתי את התהייה האם הבלוגים יחליפו קהילות ידע, וכן כי אתרים אישיים יהפכו להיות צמת ידע מרכזי למנהלים ועובדים בתוך ארגון, וישמשו ליצירת, הרחבת והעמקת המוניטין המקצועי של הכותבים בהם. עוד לפני כן, משנוכחתי כי בכל שנייה נפתח בעולם בלוג, והיות ובאותה עת החלו להתפרסם בלוגים באינטרנט לצרכי שיווק, קשר עם לקוחות ועוד, חשבתי שלבלוגים יש פוטנציאל רב שאינו ממונף דיו בזירה הפנים-ארגונית, ושיכול לשמש כסביבה לשיתוף ויצירה של ידע חדש - בתוך הארגון ובין עמיתים.
כמו יישומים טכנולוגיים דומים ברשת האינטרנט, גם הבלוגים היו פופולאריים יותר בקרב כותבים מתחום המחשוב ומערכות המידע, כאשר כותבים 'מחוץ' לסצנה הטכנולוגית היו אז נדירים יותר. החלטתי לפתח קורס לבוגרים, כלומר ללמד את המעוניינים בכך להקים ולבסס לעצמם נוכחות מקוונת ברשת, אשר תאפשר להם לבטא את הידע שלהם ולהזמין עמיתים לדיאלוג מקצועי שיניב ידע חדש.
כיום, לאחר כמעט ארבע שנים בהן אני מלמד את הנושא (קורס 'ניהול אתרי ידע אישיים וארגוניים'), זכיתי ללמוד עם עשרות רבות של מתעניינים, שבתחילה, רובם ככולם נגשו אל הנושא בהיסוס, בחשדנות ואף בזלזול מופגן. בהמשך, לאחר שהתגברנו על הפוביה והרתיעה מה 'טכנולוגיה' של הבלוג, הייתי עד לתופעה מרתקת בה ההזדמנות ללמוד את הנושא היוותה אצל מספר ניכר מן המשתתפים קרש קפיצה לאשד של ידע שרק חיכה, כנראה, להזדמנות ראויה לפרוץ החוצה.
משגדל מספר הבלוגרים שסיימו את הלימודים והחלו לכתוב באופן קבוע בבלוגוספירה, התחלתי לנהל בבלוג שלי (ראו בעמוד הראשי, משמאל, למטה) רשימות קישורים ובהן קישורים על הבלוגרים האלו. בהתחלה 'הבלוגרים והבלוגריות שלי' ובהמשך 'עוד בלוגרים ובלוגריות שלי' ובהמשך... 'ועוד בלוגרים ובלוגריות שלי'. אמנם לא כולם התמידו - ומי שכותב בבלוג מכיר את מחזור החיים התנודתי של כתיבה בבלוג, אבל עדיין, יש כאלה שבתוך זמן קצר הפכו לבלוגרים אקטיביים, פופולאריים ועתירי-שיח. כאלו הן 'אמא של מתבגרים', 'משולחנה של אילנה' ואחרים. הבלוג 'ספריה שלנו' - יומן ספרייתי מרתק וחד, נכתב בידי אחת המשתתפות בקורס, שבמשך כל המפגשים התעמתה עמי בעקביות על כך שהבלוג שפתחה לצורך הקורס בלבד לא יראה אור יום בתום הקורס...והשאר - היסטוריה....ואיזה עתיד!
בהמשך הדרך, חברים שלי, שהצלחתי להדביק בחיידק, החלו גם הם לכתוב בבלוג משלהם. את אלו כללתי ברשימת הקישורים 'חברים שהיום הם בלוגרים' ואחר כך, גם ב 'עוד חברים שהיום הם בלוגרים'. גם כאן יש כאלה שהפכו די מהר לכותבים פופולאריים בתחומם, ביניהם עמיתי צביקה רול הכותב בבלוג 'על ניהול, ארגונים ואנשים', חברי ד"ר גבי בן עמי הכותב על 'חופש לבחור', ואחרים.
לפני מספר שבועות, סיימתי סדרת מפגשי למידה עם ספרנים ומידענים בצפון הארץ. גם בקבוצה זו היו משתתפים רבים שהביעו סקפטיות רבה לגבי הבלוגים בכלל, ולגבי היותם בלוגרים בפוטנציה או בפועל - בפרט. המציאות, כתמיד, חזקה מכל, וכך אפשר למצוא היום ברשת את 'הספריה ואני' - הבלוג של ירדנה נפתלי, מנהלת הספריה בנהרייה. ויש גם אירועים מרגשים ביותר: למשל, הבלוג של אילנה ודניאל, שעל פי עדותה של אילנה, הספור האישי שלה ושל דניאל, ממש חיכה לבלוג שיגיע, ולא ההיפך...או 'מתחילה מחדש', בלוג של התחלות מרגשות שכותבת פנינה מטס שמתחילה מחדש. באותו קורס זכיתי להכיר גם את אריאל הדרי - גיאוגרף, חוקר וסייר וותיק בתולדותיה של עכו העתיקה, שכותב בבלוג 'דברים שרואים מכאן' ומתרכז בכתיבתו גם בנושא מרתק של שושלות יוחסין, עצי משפחה ועוד.
ולא רק 'בוגרי' קורס הבלוגרים: בשנים האחרונות, במסגרת 'התכנית ללמידה ארגונית וניהול הידע' של משרד הרווחה והשירותים החברתיים, אני מלווה מספר לשכות לשירותים חברתיים בתהליכי למידה ופיתוח ידע חדש בהם מעורבים מאות עובדים סוציאליים ממקומות שונים בארץ. שניים 'הרימו את הכפפה' ונענו לאתגר שהצעתי להם: רינת סאלם, העו"סבלוגרית הראשונה בישראל הכותבת בעו"סבלוג הראשון בישראל - 'העו"סק בבלוג', ואלון נחמן, מלווה הלמידה באגף הרווחה ברמת גן החולק את רעיונותיו בבלוג 'ערום מקליפותיי'. (אתם מוזמנים לעיין שם גם ב 'אודותיי').
אבל הערב, קבלתי דוא"ל מפתיע, מרגש ומשמח. הכותבת הייתה מתלמידותיי הראשונות. כששאלתי אותה אז מדוע הגיעה לקורס שלי, היא ענתה: 'אני רוצה להעמיק את הדיאלוג שבין הספרייה לבין הסטודנטים. אין לנו קשר מספיק טוב:הם לא יודעים מספיק עלינו ואנחנו לא יודעים מספיק עליהם', כך טענה.זה, אגב, היה הבלוג שהקימה בשעתו כתרגול בקורס.
והנה עיקרו של הדוא"ל:
שלום יגאל,
זרעים שנטמנו לפני שנים מתחילים לשאת פרי.
מקורס הבלוגים הראשון שלך לקחתי איתי את הרעיון להקים לספרייה בלוג שישמש בין היתר גם כלי לאינטראקציה עם הסטודנטים שלנו. זה הלך והבשיל ואני שמחה להציג בפניך את "קליק!" - בלוג הספרייה למשפטים במסלול האקדמי המכללה למינהל.
הקמתו לוותה במחשבה והתלבטויות רבות וביניהן - באיזו פלטפורמה להשתמש. נאבקנו בבעיות טכניות שונות ואני מקווה שהתגברנו עליהן.
עדיין לא שיווקנו את הבלוג למרות שיש אליו קישור מאתר הבית של הספרייה , וטרם נכתבו תגובות. רצינו תחילה למלאו בתוכן ועתה אנו נערכים לשלב השיווק.
אנו צוות של 4 מידעניות שלקח על עצמו את הכתיבה. החלטנו שחלק מהפוסטים יפורסמו בשם כותביהם ואחרים תחת השם הכללי "הספרייה למשפטים".
אתה הורית לי את הדרך ועל כך אני מודה. תלמידה נוספת שלך, מושכת בעול ביחד אתי.
ההיריון היה ארוך אבל לפחות יש תוצאות.
בברכה
רונית בן-צבי
מנהלת הספרייה למשפטים
המסלול האקדמי המכללה למינהל
איזה כייף.
פורסם ב 28 בינואר 2009 00:15 במדור תשתיות תומכות ידע | 9 תגובות
התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.
אילנה שקולניק [אתר] בתאריך 1/28/2009 7:11:43 AM
עולים התלמידים על רבם?....
יגאל, כמה שאתה צנוע...הקורס שלך במרכז ההדרכה לספריות ציבוריות פתח, עבורי, צוהר לעולם כל כך עשיר שלא הכרתי, הרבה מעבר להתמודדות עם טכנולוגיות חדשות ומגוונות.
תודה!
ביילע [אתר] בתאריך 1/28/2009 7:46:38 AM
יש לך הרבה זכויות כי הלהבת את כולנו
תודה רבה על הפרגון. אתה מורה נפלא ומלהיב ולכן יש תוצאות.
אילנה שקולניק בקל [אתר] בתאריך 1/28/2009 8:04:52 AM
טלטלה
יגאל,
הקורס איתך היה חוויה לכולנו,
אותי טלטלת ממקום למקום, פתחתי בלוג ששינה את חיי ואת חיי הסובבים אותי,כשכתבתי בבלוג שלי שאני חבה לך את הבלוג כתבת לי "קטונתי" יגאל,לא קטונת, מעבר ללמוד הבלוג למדת אותנו בכשרונך הגדול "טיפים" רבים ששדרגו את היכולות שלי.תודה רבה!!!
אילנה שקולניק [אתר] בתאריך 1/28/2009 8:34:54 AM
שתי אילנה שקולניק?
ושתינו בלוגריות, תלמידות שלך?
הפתעה מעניינת...ובלבול למערכת..חחח
Kiskin Martishkin [אתר] בתאריך 1/28/2009 9:51:39 AM
יגעת ומצאת - תאמין
יגאל,
כל כך הרבה למדנו ממך, והנה אנחנו גם מיישמים.
אגב, לפני שנה פתחנו וויקי לניהול ידע בספרייה. הוויקי משמש אותנו לצרכים פנימיים ואינו פתוח לציבור הרחב. גם את זה אתה יכול לזקוף לזכותך.
יישר כוח!
רונית בן-צבי [אתר] בתאריך 1/28/2009 11:06:02 AM
מורה נפלא
מורה שכך מצליח ל"הדביק בחיידק" הוא מורה גדול ואתה יגאל כזה. מאמין בתלמידיך, מפרגן ומפנה מקום לכול אחד.
יבין זאת גם מי שאינו מכיר אותך באופן אישי כאשר, בן היתר, יקרא בפוסט שלך את המשפט: " זכיתי ללמוד עם עשרות רבות של מתעניינים, שבתחילה, רובם ככולם נגשו אל הנושא בהיסוס..."
ושוב תודה!
אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.
