רשומהמי היה מאמין?

מי היה מאמין שההיסטוריה חוזרת (כמעט) ובדיוק מצמרר? אתמול התפרסמה ידיעה  ב YNET תחת הכותרת "מי היה מאמין".

"ילד בן שבע שהלך עם אמו בפרדס חנה נפל לבור ביוב בעומק של כ-12 מטרים וחולץ משם בשלום, מבלי שנפגע כלל. הכבאים הרגיעו את הילד, שלשלו לו רתמה, והוא הצליח לקשור את עצמו והועלה בבטחה".

אני דווקא מאמין מאוד, כי לפני ארבעים וארבע שנים, בשנת 1960, בתשעה בפברואר, יום חורף שמשי, בשעות אחר הצהריים המוקדמות,  מקרה כזה בדיוק קרה לילד אחר. זה היה אמנם בעיר אחרת, הילד היה צעיר יותר אז, והמקום שונה לחלוטין. זה היה בפינה הצפון-מערבית של צמת הרחובות ז'בוטינסקי ובן-יהודה בתל אביב, בחצר הבית השני מהפינה, במעלה הכביש בואכה רח' הירקון וגן העצמאות.

אותו ילד היה אז כבן שלוש וחצי. בדרך הביתה מגן הילדים, נכנס הפעוט השובב לגינה סמוכה, הסיט מכסה מעל בור המשמש לאחסון עלוות גינה - והופ - בתום מסלול בן שניים עשר וחצי מטרים של צניחה חופשית, שני גלגולים באוויר, סלטה והיישר על הברכיים....לצערו של הילד וכאתגר לשירותי הכבאות של אותה תקופה - לא היו אז רתמות. גם במקרה ההוא היה במקום כבאי שנכון היה לרדת לבור ולסייע. הוא אכן ירד, קשר את הפעוט בחבל עבה ושיגר אותו לידיהם המצפות של חבריו לצוות בפתח הבור. 

'אחדים מהכבאים האירו את הבור בפנסי חשמל ואחד מהם שולשל אל תחתית הבור לאחר שרתמוהו בחגורה מיוחדת וצרפו לה חבל. הכבאי הגיע לתחתית הבור, קשר את הילד שהיה פצוע מעט בפיו ואותת לכבאים שהמתינו למעלה, להעלות את הילד. כל פעולה ההצלה נמשכה שש דקות בלבד...'

אך בכך, לא תם הסיפור. אותו היום הפך להיום ההולדת השני של הפעוט, ואמא שלו, זו שהתעלפה על פתח הבור כשהבינה כי ילדה הוא שהשתרבב פנימה, החליטה מיד כי על נס כשה אין עוברים בשתיקה. מדי שנה, הייתה מציינת את המועד בתחנת מכבי האש ברחוב בזל בתל-אביב, בלויית עוגה ובקבוק משקה עם צוות הכבאים, כהכרת תודה. מדי שנה, עד לחגיגת בר המצווה, היו הנער ואמו מגיעים אל התחנה. הכבאי, דוד גרמנסקי, אף נכח כאורח הכבוד בחגיגת בר המצווה של הנער שאותו 'שלה' מן הבור. האם החליטה כי הפעוט נולד מחדש ועל כן מדי שנה נחוגו לילד הזה 'שני יומולדת'...מתנות, אגב, מקבל אותו הילד עד היום רק במועד הרשמי....כך או כך, הידיעה ב YNET העלתה זכרונות רחוקים. על תקופה אחרת, על אנשים אחרים.

אני יודע את זה, כי אני מכיר את צמת הרחובות הזה, אני מכיר את גן הילדים הזה. אני גם מכיר את פרטי המקרה מקרוב. וגם את הבור. כי הילד הזה הוא אני...


פורסם ב 14 בנובמבר 2004 20:18 במדור מסעות אישיים ואחרים | 7 תגובות

 
    

שם:

    

דואר:

    

אתר:

    

כותרת:


בעקבות ריבוי ספאמרים, נאלצנו להוסיף מנגנון שימנע מרובוטים להפציץ את המערכת בתגובות פיקטיביות. אנא העתיקו את הקוד שבתמונה, לתיבת הטקסט שמתחתיה.

קוד הפעלה:

    

העתיקו את הקוד:

מערכת התגובות נועדה לאפשר דיונים, והשימוש בה כפוף לדין הישראלי. אז אנא שמרו את תגובותיכם ענייניות ומתחשבות בקוראים האחרים, וזכרו שאתם הנושאים באחריות לתגובות שתפרסמו במסגרת באתר זה (כבכל מקום אחר). אין אפשרות להבטיח שהתגובות שתפרסמו ישמרו באתר זה, אז אנא גבו את תגובתכם בהעתק לפני שיגורה (במידה שאתם מעוניינים לשמור אצלכם העתק). וכן, הודעות שלדעתנו פוגעות או לא מתאימות בכל צורה שהיא, בהחלט עשויות להימחק... זכויות היוצרים בתגובות שיתפרסמו במסגרת אתר זה, שמורות לכותביהן. ברוכים הבאים.

התגובות מתפרסמות על דעת ובאחריות כותביהן בלבד.

י.ש.  בתאריך 11/14/2004 8:47:42 PM

מזל שהנפילה הסתימה בשלום.

יש לך זכרונות ממש מהמקרה הזה?

יגאל  [אתר]  בתאריך 11/14/2004 9:36:50 PM

זכרונות? הבזקים.

כיום, לאחר כך כך הרבה שנים, קצת קשה לי להתחייב כי כל פרטי המקרה הם זכרון שלי ממש - בלא הצירוף של קטעי הסיפור מפי הנוכחים. עם זאת, אני בהחלט זוכר הבזקים משמעותיים: את אורו המסנוור של הזרקור המאיר אל הבור, את שאלותיו של הכבאי בטרם ירד אל הבור שניסה לברר אם יש עוד טעם לרדת...את קריאות הרווחה של המצפים בחוץ כשראו את הילדון בריא ושלם...ועוד. השאר - הם כפי הנראה השלמות לתמונה שטבועה בי מאז.

גרי אפשטיין  בתאריך 11/15/2004 12:55:41 AM

ללא נושא

די מדהים. תודה

איריס פרל  בתאריך 11/15/2004 9:12:17 AM

זכינו

איזה מזל שניצלת . זכינו להכיר מישהו שאין שני לו .

מנחם  בתאריך 11/15/2004 12:43:56 PM

מצדיע לכשר השרדותך!

עתה אני מבין מדוע הינך עוסק בניהול ידע!!

יגאל  [אתר]  בתאריך 11/15/2004 6:34:51 PM

בור סוד שאינו מאבד טיפה

תודה לכל המגיבים. למזלי הרב בבור הזה לא היתה ולו טיפה אחת.
שאחרת, מי היה מספר את הסיפור?
תודה.

ב. רונן  בתאריך 11/26/2004 3:43:47 PM

סיבה ומסובב

יגאל יקירי
במשך שנות הכרותנו הרבות אתה טורח ל"הסביר" לי כיצד הגעתי עד הלום ע"י ההסבר שאימי זרקה אותי 10 פעמים לאוויר ותפסה רק תשע..

לעומתך אם כך זה משחק ילדים..
אתה ממש יצאת מן הבור ואם זה לא מסביר ומבהיר את הוויתך
אז אני לא יודע מה כן
שנים עברתי באותה צומת ומעולם לא נפלתי לבור
לכל דבר אצלך יש תכנון ..וגם את זה בטח תכננת..

שא ברכה
ושבת שלום

 
    

שם:

    

דואר:

    

אתר:

    

כותרת:


בעקבות ריבוי ספאמרים, נאלצנו להוסיף מנגנון שימנע מרובוטים להפציץ את המערכת בתגובות פיקטיביות. אנא העתיקו את הקוד שבתמונה, לתיבת הטקסט שמתחתיה.

קוד הפעלה:

    

העתיקו את הקוד:

מערכת התגובות נועדה לאפשר דיונים, והשימוש בה כפוף לדין הישראלי. אז אנא שמרו את תגובותיכם ענייניות ומתחשבות בקוראים האחרים, וזכרו שאתם הנושאים באחריות לתגובות שתפרסמו במסגרת באתר זה (כבכל מקום אחר). אין אפשרות להבטיח שהתגובות שתפרסמו ישמרו באתר זה, אז אנא גבו את תגובתכם בהעתק לפני שיגורה (במידה שאתם מעוניינים לשמור אצלכם העתק). וכן, הודעות שלדעתנו פוגעות או לא מתאימות בכל צורה שהיא, בהחלט עשויות להימחק... זכויות היוצרים בתגובות שיתפרסמו במסגרת אתר זה, שמורות לכותביהן. ברוכים הבאים.

אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.