מה שמשרד התמ"ת לא סיפר לבג"ץ
משרד התעשייה המסחר והתעסוקה החליט לגרש את 900 העובדים הזרים שעובדים במסעדות האסייתיות בישראל ובככ לחסל ענף שלם. הוא אף הלך עם ההחלטה לבג"ץ וזכה. מה שמשרד התמ"ת לא הראה לשופטים זה מסמך פנימי שנכתב ע"י אנשי מקצוע במשרד, שמצדד דווקא בעמדת המסעדנים. אז מהם השיקולים האמיתיים שעומדים מאחורי החלטת הגירוש ומי באמת מושך בחוטים? יכול להיות שקוראים לו במקרה אלי ישי? לא, לא יכול להיות...
פורסם ב 21 באוגוסט 2008 17:06 במדור קולינריה | 4 תגובות | אפשרויות
מבקר על מבקר על מבקרת
איך ביקורת מסעדות קטנה שהתפרסמה בעיתון כלכליסט תפחה והחמיצה
פורסם ב 26 ביולי 2008 20:33 במדור קולינריה | 17 תגובות | אפשרויות
עידן הוודקה
השנים האחרונות מסתמנות כשנותיה הגדולות של הוודקה. מבחינה סטטיסטית הכל נכון, אבל כשיורדים לתחתית הבקבוק מגלים שאין בכלל משקה כזה.
פורסם ב 21 ביולי 2008 00:23 במדור אלכוהול | 8 תגובות | אפשרויות
טבחים אסייתיים במסעדות. הסוף
פורסם ב 23 במאי 2008 00:17 במדור קולינריה | 7 תגובות | אפשרויות
מה אתם יודעים על שיכורים קוריאנים?
לא הרבה מכירים את המשקה האלכוהולי הלאומי של קוריאה. תנו כבוד לסוג'ו
פורסם ב 19 במאי 2008 17:03 במדור אלכוהול | 10 תגובות | אפשרויות
המלאך של הגראפות שותה שם למעלה
לזכרו של רומנו לוי, המזקק והאגדה
פורסם ב 10 במאי 2008 03:08 במדור אלכוהול | 5 תגובות | אפשרויות
הסושי עשה את שלו
זוכרים את ימי האימה של עוף מוקפץ בבגט? הנה הם עוד מעט חוזרים. מדינת ישראל החליטה להגלות את הטבחים האסייתיים בחזרה לארצותיהם.
פורסם ב 17 במרץ 2008 17:53 במדור קולינריה | 12 תגובות | אפשרויות
הטריפ המשותף של פרופסור שנון ושלי
היום כשהפכתי את גליון הארץ, די נדהמתי לראות על העמוד האחורי את הכותרת: "האם משה רבנו היה על טריפ במעמד הר סיני?" כותרת המשנה המשיכה להסביר: "פרופסור בני שנון: הטקסים של בני ישראל מזכירים חוויה הזייתית הנובעת משימוש בחומרים פסיכואקטיביים". קריאה בכתבה סיפרה על המאמר החדש שפרסם פרופסור שנון במהדורה הראשונה של מגזין מדעי חדש בשם Time and mind ובו הוא פורס "תיאוריה פרובוקטיבית" (כך במקור) על השימוש שעשה משה ובני ישראל בצמחים פסיכואקטיביים שהביאו אותם להתגלויות מיסטיות.
ולמה נדהמתי? כי את התיאוריה הזו בדיוק העליתי לפני חמש שנים במאמר שכתבתי לגיליון אפריל 2002 של המגזין 42 מעלות ז"ל. מאוחר יותר, כשפתחתי את הבלוג בו אתם צופים כעת, העליתי את המאמר שלי לכאן.
פרופסור בני שנון, פסיכולוג קוגניטיבי ופילוסוף של הפסיכולוגיה הוא דמות אקדמאית מוערכת. הוא פרסם עשרות פרסומים בשלל כתבי עת. לכן היה קשה לי להאמין שהוא היה צריך לשאוב ממני רעיונות למחקרו. נהפוך הוא, לפני קצת יותר משנתיים, כשהתפרסמה על פועלו כתבה במוסף הארץ מאת יותם פלדמן, אני זוכר את עצמי ממלמל תוך כדי קריאה "מממ... איזה פרופסור מגניב הוא השנון הזה!". תמיד אהבתי להתעמק בטקסטים שעוסקים בפסיכדליה וההתוודעות לתזות הלא שגרתיות של בני שנון שמחה אותי. תוך סקרנות רבה ניגשתי לחפש את הפרסום של שנון במגזין Time and mind. האם אגלה כאן פלגיאט? או שמא מקרה של Great minds think alike? בשני המקרים הרגשתי כמי שיכול לטפוח לעצמו על השכם.
עכשיו סיימתי לקרוא את המאמר של שנון במלואו. כרגיל הוא כותב יפה ומפורט. 24 עמודים קולחים ומאירי עיניים. ומה בסופם? אכן יש דמיון לתזה הקצרה שלי (שאינני מתיימר בשום רגע לייחס לה סגולות אקדמאיות), אך בשונה ממני, שנון בוחר להתמקד בנתיב צר של שני צמחים בלבד: שבר לבן (Peganum harmala) ושיטה (כשעיקר הכוונה היא לשיטה סוככנית Acacia tortilis). כזכור, אני בחרתי להתייחס לארבע מינים: שבר לבן, שיכרון סיני, ויתניה משכרת ולמין פטריה בשם צבעונית סבלטאטוס. לשיטה לא התייחסתי מסיבה אחת: לא מצאתי עדויות משביעות רצון לשימוש פסיכואקטיבי בשלושת מיני השיטה בגדלים בסיני ( שיטה סוככנית, שיטה סלילנית ושיטת הנגב). שנון ביסס את התזה שלו על התנסות אישית ועל פי עדויות ספיריטואליות שנלקחו ממספר תרבויות שעשו ועושות עדיין שימוש בסם המופק משיטה (בעיקר DMT או אייהואסקה). אלא שלרוע המזל, בניגוד למיני שיטה אחרים, עצי השיטה בסיני דלים בDMT ובחומרים פסיכואקטיביים אחרים. שנון היה נוהג בחוכמה אילו היה מביא במחקרו מובאות לכמות החומר הפעיל בעצי השיטה להם הוא מייחס השפעה פסיכואקטיבית. משבחר לא לעשות כן מחקרו הופך לספקולטיבי מדי.
אך עדיין המחקר הזה הוא מחקר חשוב. כמו שנון גם אני סבור שחוויות מיסטיות שהתבססו על התנסות בסמים פסיכואקטיבייים עמדו בבסיסה של הדת היהודית, כפי שהן עמדו בבסיסן של דתות שונות ומשונות ברחבי העולם. על פי מה שהצלחתי להבין, שנון הגיע לתובנה הזו בעיקר בזכות התנסות אישית בסם האייהואסקה. ההתנסות הזו היא שגרמה לו מן הסתם להיצמד בתזה שלו דווקא לצמח השיטה. מי יודע, אם שנון היה מתנסה בצמחים מרחיבי תודעה נוספים (כמו פטריות, שיכרון או דטורה), אולי הוא היה מכליל במחקרו גם צמחים אחרים.
עכשיו לפחות אני לא יכול לחשוד בו שהעתיק.
פורסם ב 4 במרץ 2008 19:52 במדור פסיכדליה | 13 תגובות | אפשרויות
קו 4 אל האושר
פורסם ב 29 בפברואר 2008 21:13 במדור אורבני | 9 תגובות | אפשרויות
אלו- וורה עלק
פורסם ב 25 בפברואר 2008 18:34 במדור צד א צד ב | 10 תגובות | אפשרויות
אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.
